למה יש כפייה דתית בארץ?

אבל כפייה דתית זה מצב ובו "מכריחים" מישהו לעשות משהו ברמה שזה בחוקים. לפי החוקים אסור תחב"צ בשבת, מה עם אנשים שאין להם אוטו וצריכים להגיע לעבודה? (מלצרים, מצילים, רופאים וכו)
לפי החוקים אסור להם, למרות שהם מאוד מאוד רוצים אבל אין להם עם מי להתווכח.
גם אם היה תחב"צ בשבת, כפייה *חילונית* אומרת שדתיים יהיו מוכרחים לפי החוקים לנסוע באוטובוס בשבת, מה שלא נכון. לא אמור להפריע לדתיים שאנחנו, החילונים, ניסע באוטובוס בשבת. ואם זה מפריע: זה כמו שאני אגיד שלי מפריע שאתם *לא* נוסעים בשבת. או כמו שאני אגיד שזה מפריע לי שאתם לובשים בגדים ככ חמים.
ובאופן כללי, מה עם החתונות? ההורים שלי היו צריכים לטוס לקפריסין, דבר שעולה כסף, רק כדי להתחתן באופן אזרחי - משום שאי אפשר לעשות את זה בארץ. זה נראה לכם הגיוני? מה זה יפריע לגבר דתי או חרדי שההורים שלי מתחתנים באופן אזרחי בארץ ישראל. ואם זה מפריע: אז סליחה. אבל אנחנו מדינה דמוקרטית וכמו שלכם מותר כן להאמין, לנו מותר לא להאמין.
צריך לדעת להפריד דת ממדינה, ומדינה מדת. כי שני הדברים האלה לא צריכים להיות קשורים זה לזה.
חבל מאוד שאתם חושבים שכן, אבל ארץ ישראל תישאר ארץ ישראל, גם אם כולם יהיו בה אתאיסטים.
אבל זה לא המצב, ויש לנו דת מקסימה ומוערכת מאוד בארץ, ואני מכבדת את זה בכל ליבי - באמת. *אבל*, וזה אבל מאוד חשוב, זה לא אומר שאי אפשר לכבד אותי, בתור אישה חילונית. שומרת על החוק, לא מקללת, מכבדת את הדתיים והחרדיים וכולם. למה גם אותי אי אפשר לכבד?
רק תחשבו על זה.