17 תשובות
אל תבואי מוקדם מידי כדי לא להתקע בתורנות מטבח
שואל השאלה:
זו לא בעיה בשבילי כי אני תמיד מאחרת
אבל לא הבנתי איך זה קשור לתורנות מטבח?
אנונימית
בדרכ מי שבא מוקדם שמים אותו לעשות תורנות מטבח בבקום
שואל השאלה:
מה זה תורנות מטבח בבקום
אנונימית
שואל השאלה:
עוד לא הפסקתי להתגייס וכבר תורנות? לא הבנתי חחח
אנונימית
^אז אל תגיבי באת להשוויץ? אני מקנא
למה?? מה היה זוועה
שואל השאלה:
פיזית התעלפתי בבקום ואתמול לא הצלחתי לעמוד במסדרים, ביקשתי לשבת בצד כי כמעט התמוטטתי והיום אני חולה ולא יוצאת מהשמיכה
וחברתית כי אני ממש אטומה, לא הצלחתי לדבר עם אף אחת וביומיים האלו בעיקר ישבנו בחוץ כשחיכינו למפקדים וכולן דברו אחת עם השניה וישבתי לבד זה הרגיש נורא
אנונימית
איזה טירונות את עושה? מבחינה החברתית - תזכרי שזה רק ההתחלה, אם תשימי לב יש עוד בנות שהן בשוק ראשוני כזה, לא רק את. את מסתכלת על הבולטות. תמיד ההתחלה היא קשה, במיוחד במסגרת כזאת שונה- אף פעם לא היית במסגרת דומה לה. יכולה להגיד לך שההתחלה שלי בצבא הייתה מזוויעה ולאט לאט מצאתי את עצמי, הכרתי חברים ונהיה לי ממש כיף! תנסי לדבר עם הבנות, לשאול סתם שאלות. למשל- מאיזה עיר הן? אם הן שמחו מהתפקיד שהן קיבלו? אם הן רצו תפקיד אחר? כל מיני שאלות סתמיות, העיקר לפתח שיחה ולהתחבר. אל תחכי שיפנו אליך, תהיי את היוזמת! תזכרי שאף אחד לא מכיר אותך - איך היית בתיכון, איך התנהגת. זה סוג של הזדמנות בשבילך, לשנות בעצמך דברים שאת רוצה לשנות. לפתח את יכולות החברותיות שלך. תרגישי טוב 3>
האמת שאין לי טיפים כי לא התגייסתי חחח אבל בהצלחה אימאלהה((:
תקשיבי אני הכי מבינה אותך. גם אני הייתי ככה לפני שהתגייסתי, כל היום לא עושה כלום, בלי ממש חברים ולא הבנתי מה אני עושה במקום הזה ואני התגייסתי לפני חודש.. בסופו של דבר הצלחתי לחוות חוויה ממש טובה בטירונות (ואני אפילו הייתי עושה את זה שוב) כי הבנתי שזאת ממש יכולה להיות לי כמו התחלה מאפס ושאף אחד לא באמת מכיר אותי שם ואני יכולה להיות מי שאני רוצה. עליי לפחות זה ממש הקל בקטע של להתחיל לדבר עם בנות ולהתחבר אליהן וזה יכול לשפר לך את השהות בטירונות ממש...
אנונימית
שואל השאלה:
זוועה
אנונימית
שואל השאלה:
תודה לכן אתן מדהימות
אגב הוצאתי גימל להיום כי אני חולה למות ועכשיו יצאתי חיובית לקורונה
מי אמר שאין ניסים בעולם
אנונימית
חחח שיהיה לך בהצלחה ותרגישי טוב
אנונימית
איך עבר לך בסוף??
אנונימית
שואל השאלה:
02 אני יודעת שזה כלום אבל בגלל המצב הנפשי שאני באתי ממנו זה ממש ממש קשה לי להתמודד עם השינוי הזה ואני בטוחה שבלי קשר זה גם אמור להיות קשה אז ככה זה פי אלף
באמת לא אכפת לי מהתנאים והכל פשוט התחושה הזו שנתלשתי מהמציאות והתחושה שאני מוקפת באנשים ועדיין כל כך לבד ונבלעת בתוך עצמי כל כך קשה לי ואני מרגישה שאני לא מסוגלת לתפקד וצריכה לתת שם מאמץ מטורף של אנרגיות שאין לי בכלל בגוף
לפני שהתגייסתי לא עשיתי כלום ולא יצאתי מהבית וגם בתוכו לא תפקדתי פשוט ישבתי כל היום בטלפון ואין לי חברים בכללי כי אני גרמתי לעצמי להיות כל כך אדישה לסביבה שלי
אני פשוט לא יודעת איך אני יכולה להשתלב ולמצוא את עצמי במקום כזה כשאני מרגישה לא שייכת ושאני כאילו לא אמורה להיות שם בכלל
אנונימית
אני מאוד יכולה להזדהות עם מה שאת כותבת. אני התגייסתי שבוע אחרי שסיימתי את הבגרויות. לא היה לי כל כך אוויר לנשימה לפני הגיוס. אני מאמינה לך שהגעת עם מצב נפשי לא משהו מסיבות כמובן שהן שלך. תזכרי שהחלק הכי קשה (לרוב האנשים) זה הטירונות, אחרי זה הסדיר - יותר סבבה. במיוחד שאת לא עכשיו הולכת לאיזה תפקיד קרבי או משהו. כל מה שאני כותבת לך - הם בדיעבד אחרי שעברתי את הצבא (אני משוחררת). תנסי ליישם או לפחות לקחת משהו לעצמך. הכל עניין של גישה, באמת באמת. תבואי בגישה אחת תקבלי את אותה גישה מאנשים מולך. את מחליטה עם איזו גישה לבוא. את גם תראי שבסופו של דבר את תתחברי לאנשים כי לא תהיה לך ברירה, אם לא בטירונות.. אז בסדיר. את תמצאי את עצמך, אני בטוחה. אבל את חייבת להכניס את עצמך לגישה שאת רוצה להכיר אנשים, כי רק עם האנשים שורדים את זה. אל תתייחסי למפקדים עצבניים- או בכלל למי שיש דרגה מעליך-עם האף למעלה. תזכרי שהכל הצגות ומשחק. לא להעלב מהם בכלל בכלל. בסופו של דבר את יכולה להפוך את זה לחוויה הכי כיפית שלך- שמטפחת את האישיות שלך, שמבגרת אותך, שמעצבת לך את האישיות. עם גישה פתוחה של להכיר וללמוד דברים על עצמך.