תשובה אחת
כל אחד מהמשתמשים בדרך הוא בעל יכולת שונה ומגבלות ייחודיות, ונמצא בדרך כלל בתנאי נראות
שונים. נקודת הגובה ושדה הראייה של נהג אוטובוס, למשל, שונה משל רוכב אופנוע. שדה הראייה
שלהם והשטחים ה"מתים" לעיני הנהג מתוחמים בצורה שונה, והמשימה שהם מבצעים מעסיקה
אותם וגוזלת את תשומת ליבם במידה שונה. משאית עמוסה איטית מרכב קל, במיוחד בתחילת
נסיעה או האצה, והיא עלולה לעכב את זרימת התנועה. אוטובוס המיועד להסעתם של עשרות
נוסעים ראוי לעדיפות על פני רכב נוסעים שבמקרים רבים מסיע את הנהג בלבד.
הולכי רגל וגם רוכבי אופניים לא יכולים להתחרות במכונית מפני שהיא נעה במהירות גבוהה מזו
שלהם. יחד עם זאת, אין ביכולתו של הנהג לשנות את כיוון נסיעתו באופן מידי או לבלום במקום כמו
הולך רגל. רוכב אופניים נע מהר יותר מהולך רגל, אך הוא פחות יציב ונחוץ לו מרווח תנועה במיוחד
כאשר הוא נע במהירות נמוכה. אחד העקרונות החשובים בהתנהגות בטיחותית הוא היכולת להבין
את מגבלותיו של המשתמש האחר בדרך, ולזכור, שאין בהכרח סימטרייה בין נקודת המבט של
המשתמשים השונים ב"משחק" התעבורתי בדרך. כושרו של ילד להבין את מגבלות האחר תלוי
בגילו. מן הראוי לזכור, שילדים צעירים )מתחת לגיל עשר( עדיין אינם מסוגלים לשער מראש את
תגובותיו של הנהג המתקרב לעברם.