פרישה ממכינה קדם צבאית

אני לא יודע אם להמליץ לך על זה אבל כפי שנראה יש יותר פלוסים ללפרוש מאשר ללהישאר.
כשאת פורשת את גם יכולה להשיג לך כסף שתהיי מוכנה לצבא עם סכום וגם תוכלי להיות בריאה יותר וכנראה גם להיראות יותר טוב (אני משער)

שואל השאלה:
אחת הסיבות שלא בא לי לפרוש היא גם בגלל המשפחה שלי שמההתחלה הייתה נגד ולא בא לי לחזור עם "הזנב בים הרגליים"

קודם כל קחי בחשבון שאם את פורשת, את לא מתגייסת באוגוסט, אלא או בינואר או במרץ (רוב הסיכויים). המכינה תעביר את הפרטים שלך למשרד הביטחון ויקדימו לך את הגיוס. ככה שאין לך מה לדאוג מהעניין הזה שלא יהיה לך מה לעשות בבית. מאמין שתוכלי להעביר כמה חודשים בסבבה, קצת לעבוד, קצת ללמוד, לנוח, את תסתדרי.

לשאלתך מספר נקודות:
-האם יש לך אפילו קצת חברות? משהו שמתחיל להיבנות? את יושבת כל היום לבד? (בזמנים שיש לך). איך החוליה שלך, יש קשר טוב איתם? איך החדר שלך, אתם חברים טובים? בטיךוים ופעילויות חוץ את מוצאת את עצמך לבד? אם את רואה שלא הולך כל כך רע חברתית, לא הייתי דואג. קשר אמיתי לוקח זמן, והרבה זמן. לוקח זמן לבנות קשרים חברתיים, להכיר ולהתחבר. אני בחודש הראשון במכינה לא הוצאתי מילה עם עם אף אחד ורציתי דם לפרוש. לא ראיתי את עצמי מתחבר אליהם. בסוף שנה ב' ארוכה, אחרי שנתיים שם, הסתדרתי עם כולם והיו לי כמה חברים קרובים שיש היוך אנחנו בקשר. ככה שזה לוקח זמן, והרבה. השאלה יש כמה האנשים אצלך סבבה, ואם משתפר לאט לאט או לא.

-לגבי זה שהשמנת - סליחה על הישירות, אבל זה לא אמור להיות שיקול שלך. כי זה משהו בינך לבין עצמיך. חותם לך שגם בצבא (בעיקר בסדיר) תתקלי בסיטואציות דומות ובכלל בחיים עצמם. תקפידי בעצמך על התזונה ותוסיפי עוד לפחות 2 אימונים באופן עצמאי.

-בחזרה לצד החברתי. כתבת שיש לי לבחור עם כמה. ו-"עם כל השאר אין לי חיבור" - רגע, למה את צריכה? את לא צריכה להיות בקשר עם כל המכינה. תמצאי את החבר'ה שלך, תשקיעי בהם, תהיי איתם ותשמרי איתם על קשר גם בהמשך. הכול תלוי בגודל של המכינה, אבל בעיקר במקומות גדולים לא שומרים קשר עם כולם, כמו בתיכון, לא היית חברה של כל הבית ספר או של כל השכבה נכון? מצאת את חברות שלך והיית איתן או שהיית לבד..

-אל תשכחי שאת במכינה! הניהול ביידים שלכם! מה דעתך לעלות את הנושא של הכושר והתזונה במליאה הקרובה? תעלי את זה לדיון. אולי יש עוד אנשים שזה מפריע להם? תפעלו לתקן את הבעיות.

-הרגשה של חוסר אהבה בהרבה פעמים היא הרגשה דמיונית בלבד. קורה לי הרבה פעמים. האם יש לך ביסוס לטענה הזו? אם יש לך ביסוס זה מובן. אם אין לך ביסוס, אין לך מה לדאוג מהבחינה הזו. איך הגעת להחלטה הזו? עשו לך משהו? אמרו לך משהו? מנדים אותך? נותנים לך יחס שונה?

-איך הגעת למסקנה שההתנהלות של המכינה לא מסודרת? אולי את לא מכינה את השיטת חינוך והדרך פעולה? מה קרה שהגעת למסקנה הזו? יש לך דוגמאות?

-לגבי הצוות, ניסית לדבר איתם הנושא.

את לא חייבת לענות לי על השאלות. השאלות שנתתי הם בעיקר לעצמך, שאלות מכוונות בשביל שתקבלי החלטה נכונה.

לגבי ההורים שלך, אל תתני לזה להפריע לך. בסופו של דבר כולם רוצים לטובתך, ואם לא טוב לך, ואין מה לעשות, תפרשי ותחזרי לבית למרות הכל, עדיף מאשר לסבול.

המצב הבריאותי שלך לא נפגע בגלל המכינה לפי התיאור שלך. זה משהו שאת יכולה לשנות ולטפל.

חשבת אולי לנסות לעבור מכינה? תהליך לא פשוט בכלל לא נפשית, וגם התהליך עצמו לא פשוט. את צריכה לנסות להבין עם המכינה מתאימה לך מהצד הלימודי, הלו"ז וגישת חינוך או לא. ואם האופי של המכינה מתאימה לך. תזכרי את הסיבות שהלכת לשם. אולי המכינה לא מתאימה לאופי שלך וזה הדבר שהכי הורס, להיות במקום שלא מתאים לך... ועכשיו קחי את זה כשיעור לחיים, כמה חשוב לעשות סינון כמו שצריך וככה זה לא נורא לא להתקבל למקום שאת לא מתאימה אליו..

בכל מקרה, בשורה התחתונה, תחשבי על זה טוב. קחי בחשבון שלפרוש זו פעולה בלתי הפיכה אם הדח"ש שלך יבוטל (והוא יבוטל, השאלה מתי). הייתי מציע לתת לזה יחד צ'אנס ולהחליט. אולי להתייעץ עם הצוות. ככה שאם את פורשת, זה בלב שלם בלבד.

שואל השאלה:
מרגיש לי שבדירה לא ממש מתחברים אליי ואם להגיד את האמת גם לי קשה להתחבר. לפעמים אני שומעת אנך הם מדברים על אחרים בדירה ומרכלים או בכללי כל הדיבור ויצא שישבנו כל הדירה פעם ביחד והערתי להם על זה והם אמרו שאני "כבאית" ןמבאס להיות איתי. וזה התחושה שאני איתה בדירה שפשוט לא אוהבים. זה פשןט לא סוג החברה שאני רגילה אלייה

שואל השאלה:
איך אני יכולה לעבור מכינה? כבר די קרובים לאמצע שנה נראה לי שכבר מאוחר מדי. וכנראה ש מכינות אחרות כבר יש גיבוש וזה כמו להיכנס למסגרת חדשה זה כמו מעגל