לאף אחד לא אכפת ממני ואני מרגישה לבד

אם את רוצה לדבר איתי בפרטי על כל מה שתרצי אני פה.

אם את רןצה את יכולה לפרוק לי בפרטי

אני ממש מצטערת לשמוע שזה ככה
קודם כל זה טוב שהרחקת אותם אם הם התנהגו אליך כמו זבל .
ואלה ששמים עליך פס מפסידים מישהי מדהימה . אני יודעת שזה קשה אולי תנסי להכיר חברים מפה? ותנסי לנסות לאהוב להיות לבד עם כמה שזה קשה
אני פה תמיד אם את רוצה לדבר3>

יכולה לדבר איתי בפרטי במידה ותרצי

אנונימית יקרה,
את ממש נגעת לי בלב, ועצוב לי שאת מרגישה לבד. לצערי, יש לא מעט ילדים שמרגישים לפעמים שלאף אחד לא אכפת מהם.

כדאי לנסות להכיר ילדים וילדות אחרים מחוץ לפעילות בבית הספר וליצור כך חברויות חדשות. למשל, בחוגים, תנועות נוער, ספורט וכד'. אם אמא לא רוצה חיית מחמד בבית, אולי היא תסכים לעזור לך להגיע להתנדבות באחת מהאגודות המטפלות בחיות. תוכלי לסייע שם במשחק עם החיות ובהכנתן לימי האימוץ.... וגם להכיר ילדים מתנדבים אחרים.
תני לעצמך עוד זמן להתרגל לחברייך ללימודים, ואם תרגישי שאין שיפור, נסי להעזר ביועצת החינוכית בבית הספר.

כשאת מרגישה לבד, תוכלי למצוא מישהו לדבר איתו בעמותות. למשל:
- סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) בצ'אט https://sahar.org.il/ או ואטסאפ 055-9571399
- עלם דיגיטל (ייעוץ ותמיכה לצעירים ברשת) בצ'אט http://yelem.org.il/ או וואטסאפ 054-9424062.
- ערן טלפונית 1201 או בצ'אט https://www.eran.org.il/

היי לך יקרה,

שומע בין המילים כיצד המחשבה שאת לבד יכולה להציף..
מתאר לעצמי איך התחושה של להיות שקופה מעסיק אותך ומביא למצב רוח אפרורי..
נדמה שההרגשה שלא מעריכים אותך מספיק מערערת ומטרידה את נפשך.
כבר מהתגיות והתמונה אפשר להסיק על הבדידות שאת אולי חשה וייאוש מהמצב..

למרות ההרגשה המדכדכת מצאת את הדרך לכתוב פה ולשתף בתחושותייך, וזה לכשעצמו ממש לא מובן מאליו..
אולי זה מעיד על רצון עז להביא לחייך חברויות אמת, כנות ומשמעותיות, ולצמצם את ההרגשה הקודרת..

מזמין אותך להגיע לצ'ט האנונימי שלנו כדי לפרוק את כל מה שמטריד אותך.
תוכלי דרך הקישור המצורף מטה להתכתב עם אחד המתנדבים שיהיו שם עבורך, ולשתף בכל שתראי לנכון.
אולי יחד תוכלי למצוא דרך להקל על ההתמודדות, ולהגיע למציאות מלאת נחת ואושר..
עד אז שולח לך חיבוק סה"רי לסופ"ש חורפי :) - ((( אנונימית )))

אנחנו פה, את לא לבד..
שלך,
מתנדב סה"ר