אני לא יודעת מה לעשות וזה מציק לי כבר שלושה ימים

יש לי חברה לפחות הייתה שהיא בסדר אבל גם צבועה ודוחה והיא מתנהגת אלי דוחה בבית ספר ליד איזו שהיא ילדה שהיא פתאום החליטה שהיא אוהבת ואני הייתי לצידה כל הזמן והיא כל הזמן דורכת אלי ומתנהגת מגעיל והיא אמרה לי שהמשפחה שלי לא אוהבת אותי לא כמו שלה שאוהבים אותה והיא פשוט מתנהגת מזעזע פעם אחת נחמדה ופעם אחת מכשפה אז החלטתי לשים לזה סוף ולפרק את החרא הזה ועכשיו אין לי חברים בכלל כאילו ממש בכלל כל יום אני בוכה לאמא שלי שתבוא לקחת אותי וכולם בכיתה שלי צבועים דוחים ותינוקות ואני לא יודעת מה לעשות כי בהפסקות זה ממש חרא הרגשה שכולם צוחקים וזה ואני נשארת תמיד בצד ואני לא איזה חנונית או משהו כזה ואני לא יודעת מה אני לא עושה בסדר ושנה שעברה רציתי ממש למות ובקיבוץ שלי עושים אלי סוג של חרם ולאף אחד לא אכפת וזה נשמע כאילו אני ילדה עם קשיים חברתיים או משהו כזה אבל זה כאילו ממש לא ככה אני לא איזה חנונית או משהו כזה ואני לא יודעת מה לעשות כי כולם אומרים שזו תקופה ואני כבר בכיתה ח' כבר שנה וחצי השיט הזה הולך לי בחיים ואני מפורקת נפשית כבר ואין לי כבר כוחות לזה יותר ואני כותבת בדמעות ואני לא נרדמת בלילה וזה פשוט חרא חיים