כאלה שעשו עתודה

לא עשיתי אבל מכיר מישהי שעשתה עתודה ברפואה ואמרה שזאת הייתה אופציה עדיפה כי ידעה שבאזרחות זה יהיה הרבה יותר קשה
למרות שהיא רק בגיל 30 בערך תצא לאזרחות חח

זה ממש אינדיבידואלי.
בכל אופן המסלול לדעתי מצוין עבור אנשים מסוימים. בזמן שאתה מסיים תואר וחוזר לשירות, חברים שלך איכשהו משתחררים (מתפקיד שלא בהכרח היה קסום ויעזור להם במשהו באזרחות), וכנראה שהם ישתחררו אחרי שכבר התחילה שנת לימודים, ככה ששנה הלכה להם. מה עוד? צריך ללמוד, לעשות פסיכומטרי, לעבוד, יש כאלה שרוצים לנוח מהצבא? לטייל ועוד. אנחנו מדברים פה על 1-2 שנים "בלי מעש". לאחר מכן 3-4 שנים של לימודים (שזה לדעתי קשה מנטלית, אחרי שלא נגעת בחומר לימודי מהתיכון), וצריכים לדאוג מאוד לחפש עבודה ומשרות סטודנט כדי לקבל ניסיון ועוד.

בקיצור יש אפקט מאוד חיובי במסלול הזה, אבל כמובן שיש חסרונות. מה שכן, אם מובטח למישהו תפקיד נחשק במודיעין כנראה שהשירות יהיה דיי משמעותי והוא כנראה ירוויח גם אם יעשה שירות רגיל ולתואר ידאג אחר כך. מי שמקבל תפקיד שלא קשור אליו בשום צורה ולא רוצה לבזבז 3-5 שנים, עתודה יכולה להיות אופציה לא רעה.

עניתי על שאלה אחרת את התשובה הזו לדעתי רלוונטי:

זה תלוי מה את רוצה לעצמך:

1.צבא רגיל- משרתת שנתיים והביתה להתחיל את החיים בגיל 20.
אם את רוצה לקחת באיזי, צבא, לטייל בכיף ואז להתחיל לימודים וכו'


עתודה אקדמאית- תואר 3/4 שנים (אם את לא רוצה רפואה) לאחר מכן מתגייסת לצבא עושה שנתיים חובה ועוד בערך 3 קבע
אבל יוצאת עם תואר ראשון +ניסיון
לפעמים אפילו מספיקים לסיים בקבע תואר שני
ואז את יוצאת בגיל מאוחר אבל עם רשת ביטחון רצינית

מוזמן להתייעץ איתי בפרטי