תשובה אחת
אני אתן את הדוגמא של החיטה.
נניח שאני מגדל חיטה, לוקח לי בערך שנה מההשקעה שלי (הזריעה של החיטה) עד לרווח שלי (המחירה של החיטה).
בשנה שלמה הרבה דברים יכולים להשתנות, מחירי החיטה לדוגמא בשנה הקודמת יכולים להיות ממש גבוהים כי הייתה בצורת, אבל עכשיו אין בצורת אז המחירים נמוכים.
בגלל זה אני בתור חקלאי לוקח סיכון בגידול החיטה, כי אם המחירים יקרסו אני אפסיד כסף ובגלל זה הרבה פעמים לא שווה לי לקחת את הסיכון של גידול חיטה.
אבל אנשים עדיין רוצים חיטה, אז הפתרון שהגיעו אליו זה חוזה עתידי, שהוא עובד ככה בערך.
כשאני שותל את החיטה אני מסכם מול אדם אחר על המחיר שבו אני אמכור לו חיטה, וככה אני יודע שאני לא אפסיד כסף מהחיטה בכל מקרה.

זה עובד לצד שמגדל את החיטה בגלל הדבר שהצגתי כאן, שומר עליהם מפני הפסדים.
אבל, אם קורה דבר הפוך, ומחירי החיטה עולים ממש לקראת סיום הגידול שלו (נגיד נשרפים מחסני חיטה ענקיים איפשהו ובגלל זה היצע יורד), אז זה גם שומר על מי שקונה את החיטה מפני עליית המחירים, כי הוא סיכם עם החקלאי כבר על המחיר.


וזה עובד ככה בכל מוצר אחר שיש.