אני חושבת שאני נכנסת לדיכאון.

אני מבינה אותך, נכנסתי לדיכאון לא עמוק מדי פעם, ואז כמעט נכנסתי עוד פעם, אז צריכה להעלות את עצמך למעלה באיזושהי דרך לפני שתטבעי, כי מניסיון אי אפשר לעשות הרבה מתחת למים. חשוך שם מאוד.

פסיכולוג

^
לא בהכרח פסיכולוג, אני יצאתי מדיכאון בלי פסיכולוג, אומנם לחלק זה משמעותי וחובה אבל זה ממש לא חובה לכולם, חבל לקפוץ סתם לפסיכולוג


אם תרצי לדבר איתי את יכולה כמובן

אני מאוד מבינה אותך, עברתי לבית ספר חדש שנה שעברה, הרגיש שאני אמורה להיות שמחה אבל כל מה שהדחקתי פתאום נפל עליי וכשהבנתי זה כבר היה קצת קשוח מדי, ואובחנתי עם דיכאון
לפעמים הורים צריכים לשמוע דברים קיצוניים כדי לעזור, אל תפחדי להגיד את זה כמו שזה. זה טוב שאת כבר על זה ומודעת , הייתי מציעה לפעול כמה שיותר מהר כדי שתוכלי לצאת מזה יותר בקלות, בהצלחה

גם איתי את מוזמנת לדבר

לדעתי רק בגלל שמה שאת חושבת ומרגישה הוא התחלתי, זה יהיה נכון לספר ליועצת את החששות שלך, כמו להקדים תרופה למכה, ויכול להיות שהיא תסביר לך שאת לא נכנסת לדיכאון בכלל אלה רק עוברת לך מחשבה על זה ואת חוששת מזה, וכנראה בצדק כי לא פשוט לך עכשיו ועם מה שאת חווה.
בהצלחה (:

קודם כל, תני לזמן לעשות את שלו ואל תחשבי כבר עכשיו על כך שלא טוב לך. יכול להיות שזה ישתנה, בגלל שאת נמצאת כרגע בבית ספר חדש. וגם בגלל שאת לא יודעת בדיוק מה לא טוב לך בבית ספר, אז אולי מה שלא טוב לך זה העניין שקשה לך להתרגל לסביבה החדשה, אולי המורים מלחיצים, אולי משעמם בשיעורים, אולי קשה לקום מוקדם בבוקר ולהישאר עד מאוחר בבית ספר, אולי יש הרבה מבחנים, ועוד סיבות. אבל אלו סיבות שאפשר להתרגל אליהן. וגם אפשר להוריד את הלחץ הזה בחיים בכל מיני דרכים. כמו תרגול מדיטציה, הליכה קצרה, כתיבה, לקיחת הפוגות והפסקות מתונות מהלחץ, תכנון של הזמן, ועוד.

אבל גם יש את האפשרות שאת באמת לא שמחה בבית ספר. את זה את יכולה לדעת רק מעצמך. הייתי מציעה אולי לתת לזה הזדמנות של שבוע, ולהגיע כל יום בהרגשה קצת יותר פתוחה, ולא בהרגשה שלא טוב שם, אלא בהרגשה שאפשר להתרגל וזה לא עד כדי כך נורא. אפילו תנסי לעשות משהו כיף בבוקר שיעביר לך את הבאסה, כמו להקשיב למוזיקה. ואם בכל זאת את מרגישה שם לא טוב, אולי תנסי להבין יותר מה הסיבה לכך. אם המסגרת של הבית ספר לא מתאימה לך, אולי תחשבי על לעבור לבית ספר אקסטרני. אם זה העניין החברתי, אולי תעברי כיתה או שתנסי לראות איך כן אפשר להשתלב. או שתנסי להירשם למסגרות אחר הצהריים כדי לפגוש שם עוד ילדים בגילך.

בהמשך תראי אם באמת הבית ספר לא מתאים לך, העיקר שתקשיבי לתחושת הבטן שלך ואל תעשי משהו שמזיק למצב הנפשי שלך ומשהו שאת קמה אליו עצובה כל יום. אפילו תעברי שוב בית ספר אם צריך. אבל כרגע אל תחשבי על זה, תתני לזה את הזמן ותגידי לעצמך שמקסימום תעברי בית ספר אם ימשיך להיות לך לא טוב.

היי אנונימית,
את מספרת על משבר שהתחיל כנראה כשעברת לבי"ס חדש, על דיכאון שמשפיע לך על המצב הגופני והלימודי. את גם אומרת שאת מרגישה שאמא שלך לא מקשיבה לך ושאת לא חושבת שפגישה עם יועצת בית הספר תעזור במשהו. זו נשמעת כמו התמודדות לא פשוטה, בעיקר כאשר את אומרת שאת מפחדת לשתף את אמא שלך ברגשות האמיתיים שלך.
אפשר לראות לפי התגובות פה שהמצוקה הזו מוכרת לאחרים.ות ואני חושבת שעשית נכון כשבחרת לשתף.
קוראים לי דין ואני עובדת בתכנית של עמותת עלם שמלווה בני נוער וצעירים ברשת.
אשמח, אם תרגישי בנוח, שתפני אליי בפרטי- אני כאן במידה ותרצי לשתף, להתייעץ ואולי לנסות ולחשוב ביחד מה יכול לעזור לך.
את יכולה גם לכתוב למייל שלנו [email protected]
לפנות אלינו באינסטגרם ובטיקטוק- nayedet.digital
או להכנס לצ'אט שלנו ולשוחח באנונימיות עם מתנדבים.ות בימי ראשון-רביעי בין 20:00-24:00 https://www.yelem.org.il/ או בצ'אט בוואטסאפ 054-9424062.
דין מעלם דיגיטל

אנונימית יקרה,

קורא את שכתבת ונדמה מדברייך שאת חווה תחושות של בדידות וכאב בלתי מוגדרים ולא ספציפיים, אלא פשוט חוויה של חוסר שמחה וחיוניות.

מעבר בית הספר עשויה להיות חוויה לא פשוטה, ואני יכול לתאר לעצמי כמה בודד זה עשוי להיות עד שרוכשים חברים חדשים וחיי חברה חדשים.

שומע מדברייך שאת חשה שאימך אינה מקשיבה לך די הצורך ואינה ערה למצבך הנפשי.

אולי דווקא מתוך המקום הזה, הייתכן שבמידה ותשבי איתה ותשטחי בפניה את רגשותייך ואת המועקות שלך זה יגרום לה להתייחס ביתר תשומת לב למצבך?

אולי ייתכן גם שהפגישה עם היועצת תתגלה כהחלטה טובה? אולי היא תהיה אדם מכיל שיוכל לסייע לך עם המועקות איתן את מתמודדת?

אנונימית יקרה, במידה ואת מרגישה שאת זקוקה למקום לפרוק, לאוזן שתקשיב או לכתף שתוכלי להישען עליה - אני רוצה להזמין אותך למקום בטוח בו אפשר לדבר על מה שעובר עלייך - ולא להיות עם זה לבד.

אל תישארי עם המועקות לבדך. פורקן המעמסות שעל ליבך יכול ונושא ערך משל עצמו ולעיתים מחולל הקלה בלתי מבוטלת על הנפש..

רוצה לספר לך שאני מתנדב בעמותה שנקראת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת.

אני מזמין אותך אל הצ'אט שלנו, צ'אט אישי ואנונימי לחלוטין. בצ'אט נוכל להקשיב, להבין יותר, לנסות לתמוך ואולי לחשוב גם על דרכי סיוע...

אני מצרף את הלינק לאתר, אפשר להתחבר גם מהנייד

בואי. מחכים לך אפילו כבר הערב.
שלך,
מתנדב סה"ר

שואל השאלה:
^ תודה רבה רבה!!