לגיטימי שאני מתעצבנת?

יש לי חברה שלא מפסיקה להגיד על כמה שאנחנו לא נבין אותה, כי המצב הכלכלי שלה נמוך ואנחנו לא נבין מזה להיות ככה בבית ספר של ילדים כמונו.

וזה ממש מעצבן אותי. כי הילדה הזאת לא באמת יודעת מה קורה בבית שלי, אז למה היא מניחה?
יש לה הרבה יותר מיש לי לפי מה שזה נראה. היא לא ענייה, היא פשוט טוענת שהיא לא עשירה כמונו.

יש לה בית קרקע, באיזור שלנו זה אומר הרבה כי הוא יקר. ולאמא שלה יש רכב טוב, והיא רופאת עור. וחבר של אמא שלה מנתח לב. איך בדיוק אני עשירה והיא לא?

אנחנו גרים בבניין בשכירות. כל מה שיש לי אני מרוויחה. ואני ממש לא ענייה, לא מתלוננת על כלום ומודה על כל מה שיש לי. אני לומדת בבית ספר, יש לי קורת גג, לא חסר לי אף פעם אוכל, אני יכולה להרשות לעצמי ללמוד מחוץ לבית ספר, לקבל שירות רפואי ולצאת למקומות עם חברים. אבל עשירה אני בטח שלא

אבל היא ממש בכתה היום בגלל זה. להתעמת איתה פעם הבאה שזה קורה או לעזוב אותה?