2 תשובות
היי אנונימית,
כל הפוסט שלך מקרין כאב- מהתמונה, לתיוגים ולמילים עצמן.
נשמע שהגעת למצב בו אולי את כן שוקלת לפנות לעזרה חיצונית למרות שקשה לך לתת אמון, כי הבנת שהתמודדות לבדך מול המצוקה שאת חווה קשה מדי.
קוראים לי דין ואני עובדת בתכנית של עמותת עלם שמלווה בני נוער וצעירים ברשת.
אשמח, אם תרגישי בנוח, שתפני אליי בפרטי- אני כאן במידה ותרצי לשתף, להתייעץ ואולי לנסות ולחשוב ביחד מה יכול לעזור לך.
את יכולה גם לכתוב למייל שלנו [email protected]
לפנות אלינו באינסטגרם ובטיקטוק- nayedet.digital
או להכנס לצ'אט שלנו ולשוחח באנונימיות עם מתנדבים.ות בימי ראשון-רביעי בין 20:00-24:00 https://www.yelem.org.il/ או בצ'אט בוואטסאפ 054-9424062.
דין מעלם דיגיטל
יקרה,
מהדברים שכתבת עולה תחושת עומס נפשי כבד מאד. נראה שאת נושאת על ליבך משא שלא מתפרק, לא נפתח, לא מצטמצם. יתכן שהיו לך ניסיונות מאכזבים בהם שיתפת אנשים בתחושות.. זה לא עזר, זה רק התעצם.. אולי גרם לך בושה, אשמה, כעס עצמי.. שומעת שאת משתוקקת להמיס את הכאב, להרגיע את גלי העצב שפועמים בך, להשקיט את הפצעים ולחוש שלימה יותר ורגועה. בחרת לכתוב ולשתף פה במה שאת מרגישה.. אולי מתוך רצון ותקווה להישמע, להיעזר, להיתמך..

יקרה, נראה שלא קל להישאר עם התחושות האלה לבד. ייתכן שיש מישהו שיוכל להיות שם למענך לאוזן קשבת, שניתן יהיה לשתף בתחושות שאת חווה..

אני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת. אני מזמינה אותך לצ'אט אישי ואנונימי, בו תוכלי, אם תרצי בכך, לשתף את אחד ממתנדבנו שיקשיב למה שתבחרי להביא וינסה להיות שם בשבילך.

שלך,
מתנדבת סה"ר.