14 תשובות
שואל השאלה:
השנה התחילה ואני מהתלמידים האלה עם פוטנציאל אבל שלא מצליחים לממש אותו, זה כתוב אפילו באבחון שלי, ללמוד בבית זה ממש מרגיש לי בלתי אפשרי. בקושי למדתי מן הסתם והחומר קשה ממש, המבחן לא היה הוגן. הממוצע הכיתתי היה 68 והמורה כשהוא הסביר אמר שהמבחן היה ברמת בגרות
תשב ותדבר איתם, תגיד שלא היית מספיק מוכן ויש לך מלא עומס ושבמבחן הבא או מה שיהיה עם ציון אתה תשקיע הרבה יותר ותקבל ציון טוב
אל תתייאש, באמת שרק התחילה השנה ויש לך עוד המון זמן לשפר את הכל
שואל השאלה:
הציון הוא (מפדח אותי לכתוב אפילו) אז אני אכתוב שזה פחות משלושים ויותר מעשרים ושמונה
שואל השאלה:
תראי ילינוש, זה בעייתי לי ספציפית להגיד את זה כי אמרתי את זה שנה שעברה כבר שכבר שם כל הציונים היו על הפנים במדעי המחשב. הם פשוט לא יאמינו לי כשאני אומר את זה. אני חייב למצוא דרך להגיד להם את זה לפני האסיפת הורים כי אם הם יגלו שם, דמי בראשי
29?
זה עדיף מ0, תסתכל על זה ככה.
קודם כל אם יותר מחצי מהכיתה נכשלו אז זו כבר בעיה במבחן ולא בתלמידים והמורה צריך לעשות מבחן חדש או משהו, ואם זה חומר שונה ממה שלמדתם זו גם לא אשמתכם.
במבחן הבא תנסה להשקיע יותר, לעשות תרגילי חזרה ולהבין
מדעי המחשב זה ממש קשוח אבל ברגע שמנסים ובאים עם כוח רצון הכל אפשרי.
יכול להתחיל עם 10 ולסיים עם 100.
באמת תבוא בגישה אופטימית, לחזור מלא על החומר עד שהוא נקלט.
אני מאמינה שתצליח
רגע איזה כיתה אתה?
שואל השאלה:
הציון גרוע מהרגיל, ברמה שזה כואב לשמוע. ההורים שלי גם ככה חמים עלי כי הם ראו שלא עשיתי שיעורים, הם לא מבינים כמה קשה לי ללמוד בבית וטוענים שזאת אשמת המסכים למרות שזה נטו כמות השיעמום שאני מקבל מללמוד בעיקר אחרי שאני מסיים בחמש את הבית ספר. איך אני יכול לספר להם?
שואל השאלה:
זאת הייתה התגובה הכי מועילה שקראתי עד כה (תודה כמובן לכל החברלך האחרים/ות) אולי אתה צודק, פרישה באמת תסיב רק טוב אבל קשה לי עם "מה שיגידו" אני מפחד שיחשבו שאני טיפש בגלל זה ושיהיה לי יותר מדי להשלים במקצוע האחר.
יחד עם זאת אני זקוק לשיפור בלמידה שלי כי אני באמת מפוזר וזה לא שלא ניסיתי דברים כאלו, זה פשוט שברגע של חופש אני שוכח את הרגלי הלמידה שלי, מספיק לי סופשבוע חופשי אחד בשביל להתפזר מחדש
רק התחילה השנה, יש לאן לשפר ויש המון זמן ללמוד ולהבין את הכל
למדת? חזרת על החומר?
שואל השאלה:
וואו. כל הזמן הזה חשבתי שאני היחידי שרואה את מערכת החינוך ככה ואני מקווה שיש יותר אנשים כמונו. המערכת הזאת הרסה אותי, הייתי יותר יצרתי ובכנות אני מרגיש שאני נוסע על אדים עוד מכיתה י'. חשוב לי מאוד לפתח את החלומות שלי במקביל ללימודים אבל כרגע אני מרגיש שאני לומד ממבחן למבחן. לפני כמה ימים קיבלתי את האבחון שלי בנוגע ללמידה ואפילו שם נכתב עד כמה אני מלא פוטנציאל, חסר מוטיבציה, מפחד להיכשל, חרד מגודל המטלות וכן הלאה וכן הלאה. כל זה, וההורים שלי וכל אחד אחר פשוט נראים מופתעים כשאני אומר להם כמה קיבלתי על אף שיש הוכחות ממשיות שאומרות שאני פשוט חסר מוטיבציה ללמידה. אני בבית הספר בשעות לא שעות והמוח שלי פירה, ללמוד זה נוראי בשבילי אחל מהשעה השמינית ועוד לפני זה אני עייף נפשית ואחרי שאני חוזר הביתה כשכבר חושך אני מצופה להמשיך ללמוד ולעשות מטלות שמעניינות לי את הלחי הימני (לא בפנים) בשעות כאלה אני מעדיף לבהות לתוך הנוף מהחדר מאשר לפתוח ספר, לשבת על כיסא לא נוח ( יש לי בעיות גב) בתנוחה לא נוחה מול מחשב (יש לי משקפיים וזה מזיק לי) ולעשות כאילו אני לומד בזמן שידוע שזה קשה לי
שואל השאלה:
אני י"א
מה אתה מזכיר אותי ואת הכיתה שלי (קיבלתי נכשל במדעי המחשב וגם הממוצע הכיתתי היה בערך 60-70 מה שכתבתה)
איך קוראים למורה שלך?
אנונימי
שואל השאלה:
בוא נקצר את זה, איפה אתה גר? אני גר באשדוד
את אתה מאשדוד אז לא אני מהצפון
(אני האנונימי שמעליך)
אנונימי