24 תשובות
לדעתי תספרי לה אבל תציגי את זה בצורה עדינה. אל תגידי "אני שונאת את עצמי"
תגידי היה לי שיער כך וכך, 'יש לי שפתיים לא יפות' ותגידי שזה גורם לך להרגיש לא יפה. ושאת מתביישת ללכת ככה ושאת יודעת שזה לא בסדר אבל זה מה שאת מרגישה
תגידי היה לי שיער כך וכך, 'יש לי שפתיים לא יפות' ותגידי שזה גורם לך להרגיש לא יפה. ושאת מתביישת ללכת ככה ושאת יודעת שזה לא בסדר אבל זה מה שאת מרגישה
פסיכולוג
להתחיל לעשות טיפול פסיכולוגי כדי שיעזרו לך לפתח את הביטחון עצמי
שואל השאלה:
הייתי פעם אצל םסיכולוגית. עד שהםסקתי עם זה.. לא בא לי לחזור אחורה.
הייתי פעם אצל םסיכולוגית. עד שהםסקתי עם זה.. לא בא לי לחזור אחורה.
אנונימית
תגידי לה
היא אימא שלך
אולי תבקשי פסיכולוגית שתעזור לך
היא אימא שלך
אולי תבקשי פסיכולוגית שתעזור לך
להיות אצל פסיכולוגית זה לא לחזור אחורה זה סהכ לעזור לך
תספרי לה מה את מרגישה אני בטוחה שהיא תבין
שואל השאלה:
פסיכולוגית לא בא בחשבון מבחינתי. אם אעלה את זה היא תחשוב שחזרתי לתקופה של דיכאון וחרדה ותילחץ יותר. יכול להיות שבאמת חזרתי לזה.. אבל אני מפחדת לחזור אחורה.
פסיכולוגית לא בא בחשבון מבחינתי. אם אעלה את זה היא תחשוב שחזרתי לתקופה של דיכאון וחרדה ותילחץ יותר. יכול להיות שבאמת חזרתי לזה.. אבל אני מפחדת לחזור אחורה.
אנונימית
אז אין דרך לעזור לך אם את לא רוצה לקבל עזרה
מזדהה.
בהצלחה לך..
בהצלחה לך..
אנונימית
את רוצה עזרה תלכי לפסיכולוג אין דרך אחרת
ללכת לפסיכולוג לא אומר שיש לך דיכאון ולא אומר כלום למרות שזה נשמע שאת נורא לחוצה לבית ספר ונשמע שהיא יכולה לעזור אבל בסופו של יום אם את לא רוצה לקבל עזרה אין עזרה
ללכת לפסיכולוג לא אומר שיש לך דיכאון ולא אומר כלום למרות שזה נשמע שאת נורא לחוצה לבית ספר ונשמע שהיא יכולה לעזור אבל בסופו של יום אם את לא רוצה לקבל עזרה אין עזרה
נתחיל בזה שאמרת שהם יותר רזות ממך. אז את צריכה ללכת לחדר כושר להתאמן אין דבר כזה שזה יבואו לבד את צריכה להשקיע בזה ונגיד האף שלך ערוך אז מה למי זה אכפת... מודדים אותך לפי האף כול אחד הוא מושלם הם נראות לך יותר יפות כי יש להם ביטחון פשוט תקיים את עצמיך בידים.
ואי את בטוח מהממת עזבי את זה
תלמדי לאהוב את עצמך כמו שאת
תלמדי לאהוב את עצמך כמו שאת
אני מבינה אותך לגמריי אני גם ככה יש ימים שאני פשוט לא מסוגלת להסתכל במראה יש ימים שקצת יותר קל לדעתי בשביל דברים כאלה או שאת צריכה לקבל את עצמי ואת היופי שבך את הדברים הטובים שבך או שתתחילי לשנות את מה שמפריע לך
אם זה שומן אז תנסי לרוץ קצת פעם ביום
לא הייתי ממליצה על ניתוחים אבל אם זה מה שיעשה לך טוב לכי על זה
לכי לספר תעשי החלקה או צבע או כל מה שבאלך שייתן לך להרגיש יותר יפה
לגבי אמא שלך אני חושבת שהיא תבין והיא תעזור ותתמוך בך בשביל זה היא שם אז תנסח לפתוח איתה את הנושא והיא תנסה גם לעזור ולתמוך זה הרהה יותר קל להתמודד שניים מאשר רק אדם אחד לבד
ואת מהממת:)
אם זה שומן אז תנסי לרוץ קצת פעם ביום
לא הייתי ממליצה על ניתוחים אבל אם זה מה שיעשה לך טוב לכי על זה
לכי לספר תעשי החלקה או צבע או כל מה שבאלך שייתן לך להרגיש יותר יפה
לגבי אמא שלך אני חושבת שהיא תבין והיא תעזור ותתמוך בך בשביל זה היא שם אז תנסח לפתוח איתה את הנושא והיא תנסה גם לעזור ולתמוך זה הרהה יותר קל להתמודד שניים מאשר רק אדם אחד לבד
ואת מהממת:)
בואי נתחיל מזה שרוב האוכלוסיה הולכת לפסיכולוג, זה לגיטימי ולא מוזר זה לא אומר שיש לך בהכרח דיכאון וחרדות.
דבר שני אין אחת שיותר מבינה אותך ממני, גם אני פעם לא הייתי מסוגלת לצאת מהבית בגלל דימוי עצמי נמוך. שנאתי את הפרופיל שלי כל כך.
אבל דבר אחד אני יכולה להגיד לך, אני מבטיחה לך שזה יעבור בין אם תרצי או לא. לכולם יש תקופות כאלה. פסיכולוג לא בהכרח יעזור, אני עברתי את זה לבד ואני בטוחה שעוד הרבה אנשים כמוני. אבל אם זה יכול לעזור אז למה לא?
אני נגיד יותר השלמתי עם עצמי ולמרות זאת אני עושה בקרוב ניתוח אף בעזרת ה
כי עם כמה שקיבלתי את זה אני עדיין לא אוהבת את הפגם הזה בי אז אני רוצה לשנות אותו אל ורק מהסיבה שאני אקבל יותר ביטחון עצמי וכל החרדה החברתית הזאת תעלם (אני יודעת שהחרדה שלי נובעת מזה)
בכל מקרה.. עכשיו כשאת בבית תלכי לשתות משהו תרגעי ועוד כמה דקוצ תבואי לאמא שלך ותגידי לה שאת ממטערת שהיית ככה בהיסטריה אבל פשוט את מרגישה שהפרופיל שלך מוריד לך את הביטחון וזה משפיע עלייך ביומיום. זה בסדר לגמרי אני בטוחה שהיא תבין אותך.
זה עדיף מלא לספר לה כלום במיוחד שהיו לך פעם חרדות והיא יכולה לחשוב שחס וחלילה חזרת לזה..
תעדכני איך היה
דבר שני אין אחת שיותר מבינה אותך ממני, גם אני פעם לא הייתי מסוגלת לצאת מהבית בגלל דימוי עצמי נמוך. שנאתי את הפרופיל שלי כל כך.
אבל דבר אחד אני יכולה להגיד לך, אני מבטיחה לך שזה יעבור בין אם תרצי או לא. לכולם יש תקופות כאלה. פסיכולוג לא בהכרח יעזור, אני עברתי את זה לבד ואני בטוחה שעוד הרבה אנשים כמוני. אבל אם זה יכול לעזור אז למה לא?
אני נגיד יותר השלמתי עם עצמי ולמרות זאת אני עושה בקרוב ניתוח אף בעזרת ה
כי עם כמה שקיבלתי את זה אני עדיין לא אוהבת את הפגם הזה בי אז אני רוצה לשנות אותו אל ורק מהסיבה שאני אקבל יותר ביטחון עצמי וכל החרדה החברתית הזאת תעלם (אני יודעת שהחרדה שלי נובעת מזה)
בכל מקרה.. עכשיו כשאת בבית תלכי לשתות משהו תרגעי ועוד כמה דקוצ תבואי לאמא שלך ותגידי לה שאת ממטערת שהיית ככה בהיסטריה אבל פשוט את מרגישה שהפרופיל שלך מוריד לך את הביטחון וזה משפיע עלייך ביומיום. זה בסדר לגמרי אני בטוחה שהיא תבין אותך.
זה עדיף מלא לספר לה כלום במיוחד שהיו לך פעם חרדות והיא יכולה לחשוב שחס וחלילה חזרת לזה..
תעדכני איך היה
אנונימית
אני מזדהה איתך מאוד.
זה קשה וזה חרא בטירוף, להרגיש שאת מאכזבת את מה שהכי קרוב אלייך, וככל שאת יותר מאוכזבת מעצמך ככה פחות את רוצה ללכת ואז את נכנסת ללופ אין סופי של - אני שונאת את עצמי- אני לא אלך לבית ספר- וואי זה מרגיש ממש חרא שאני לא הולכת אז אני עוד יותר לא אלך-.
זה י ע ב ו ר יפה שלי. זאת תקופה חרא, אבל זה עובר, גם אם זה נראה ששקעת בזה. מנסיון
זה קשה וזה חרא בטירוף, להרגיש שאת מאכזבת את מה שהכי קרוב אלייך, וככל שאת יותר מאוכזבת מעצמך ככה פחות את רוצה ללכת ואז את נכנסת ללופ אין סופי של - אני שונאת את עצמי- אני לא אלך לבית ספר- וואי זה מרגיש ממש חרא שאני לא הולכת אז אני עוד יותר לא אלך-.
זה י ע ב ו ר יפה שלי. זאת תקופה חרא, אבל זה עובר, גם אם זה נראה ששקעת בזה. מנסיון
פסיכולוג זה לא דבר רע... ואין שום בעיה בלחזור אחורה אם זה יקדם אותך קדימה. לא מכירה אותך אבל אני בטוחה שאת מהממת כי אין דבר כזה מכוער❤
אנונימית
שואל השאלה:
תודה לכל מי שנה❤
אני כלכך מותשת אני לא מסוגלת שוב להיכנס לתקופות כאלה עמוסות רגשית, רק לאחרונה התחלתי להתגבר על משבר של כמה שנים אפילו חשבתי להפסיק את הכדורים שאני לוקחת ועכשיו מרגיש לי שאני רק מדרדרת וחוזרת למקומות גרועים יותר אני לא מסוגלת יותר באמת שאין לי כוח לזה אני מותשת לא בא לנ לשאת את זה יותר נמאס לי כבר לחיות ככה כשכל פעם צץ משהו אחר שמערער את המצב הנפשי שלי
^למה אתה יוצא מנקודת הנחה שלא ניסיתי לשנות את זה?האתמצתי מאוד לשנות את זה, לא הצלחתי. יש לי הרגלי אכילה הדוקים שלא הצלחתי להתגבר עליהם, ניסיתי לשנות, אבל זה דרש ממני יותר מידי כוחות שלא הייתי מסוגלת להשקיע יותר למשך תקופות ממושכות
תודה לכל מי שנה❤
אני כלכך מותשת אני לא מסוגלת שוב להיכנס לתקופות כאלה עמוסות רגשית, רק לאחרונה התחלתי להתגבר על משבר של כמה שנים אפילו חשבתי להפסיק את הכדורים שאני לוקחת ועכשיו מרגיש לי שאני רק מדרדרת וחוזרת למקומות גרועים יותר אני לא מסוגלת יותר באמת שאין לי כוח לזה אני מותשת לא בא לנ לשאת את זה יותר נמאס לי כבר לחיות ככה כשכל פעם צץ משהו אחר שמערער את המצב הנפשי שלי
^למה אתה יוצא מנקודת הנחה שלא ניסיתי לשנות את זה?האתמצתי מאוד לשנות את זה, לא הצלחתי. יש לי הרגלי אכילה הדוקים שלא הצלחתי להתגבר עליהם, ניסיתי לשנות, אבל זה דרש ממני יותר מידי כוחות שלא הייתי מסוגלת להשקיע יותר למשך תקופות ממושכות
אנונימית
הכל בחיים זה תקופות. עכשיו את למטה בשביל לעלות ולהמשיך קדימה. אני לא בשיוק יודעת מה עוד עובר עלייך מעבר לזה אבל תמיד את יכולה למצוא פיתרון.
תהיי עם אנשים *שבאמת* עושים לך טוב
תתחילי לשנות בעצמך דברים חיצונית בשביל להרגיש טוב יותר וגם מידי פעם לעשות משהו לא שגרתי.
תצאי הרבה מהבית כי עוד מעט מתחיל התקופה של הגשמים והלבד בבית ואותי אישית זה מכניס לדיכאון
תאמצי חיה
תעשי כל דבר שיתן בך ניצוץ של אושר
ואני מבטיחה לך שאני הייתי במקום הזה של הלופ ששנאצי את עצמי וכל הימים עברו עליי אוצו דבר. לימודים בית ולישון. כל יום.
עכשיו אני במקום הרבה יותר טובב ברוך ה
זה באמת מרגש אותי שאני רושמת את זה כי עכשיו אני באמת שמה לב לזה
הכרתי אנשים חדשים בתקופה האחרונה, מישהו שגם אני לא ממש יודעת איך זה מתפתח איתו אבל עדיין
יש לי חברות שאני מאוהבת להן בצורה.
בקיצור אני עכשיו בתקופה טובה
ואני לא יכולה להגיד לך שבעתיד אני לא אהיה שוב בדאון. ככה זה החיים.
את תחזרי להיות מאושרת אני מבטיחה לך
אפ יש עוד משהו שאני יכולה לעזור בו אני יוצר מאשמח
תהיי עם אנשים *שבאמת* עושים לך טוב
תתחילי לשנות בעצמך דברים חיצונית בשביל להרגיש טוב יותר וגם מידי פעם לעשות משהו לא שגרתי.
תצאי הרבה מהבית כי עוד מעט מתחיל התקופה של הגשמים והלבד בבית ואותי אישית זה מכניס לדיכאון
תאמצי חיה
תעשי כל דבר שיתן בך ניצוץ של אושר
ואני מבטיחה לך שאני הייתי במקום הזה של הלופ ששנאצי את עצמי וכל הימים עברו עליי אוצו דבר. לימודים בית ולישון. כל יום.
עכשיו אני במקום הרבה יותר טובב ברוך ה
זה באמת מרגש אותי שאני רושמת את זה כי עכשיו אני באמת שמה לב לזה
הכרתי אנשים חדשים בתקופה האחרונה, מישהו שגם אני לא ממש יודעת איך זה מתפתח איתו אבל עדיין
יש לי חברות שאני מאוהבת להן בצורה.
בקיצור אני עכשיו בתקופה טובה
ואני לא יכולה להגיד לך שבעתיד אני לא אהיה שוב בדאון. ככה זה החיים.
את תחזרי להיות מאושרת אני מבטיחה לך
אפ יש עוד משהו שאני יכולה לעזור בו אני יוצר מאשמח
אנונימית
אני אצטרף לכולם ואמליץ לך ללכת לפסיכולוג
אני מבין את הקושי שבקבלת החלטה כזאת, אבל בסך הכול בין אם תלכי לפסיכולוג או לא - זה לא ישנה את זה שיש לך בעיה מסוימת. הדבר היחיד שישתנה אם לא תלכי לפסיכולוג - זה שאם לא תלכי אז הבעיה לא תיפתר. הצעד הראשון בפתירת הבעיה זה תמיד לקבל את זה שהבעיה קיימת. אם לא תקבלי אותה זה לא יגרום לה להיעלם.
ובסך הכול, תזכרי שזה לא משהו מחייב. אם פתאום תרגישי שזה לא מתאים לך - תוכלי לוותר על התהליך. אבל לפחות תתחילי. תראי שזה מאוד יעזור לך
אני מבין את הקושי שבקבלת החלטה כזאת, אבל בסך הכול בין אם תלכי לפסיכולוג או לא - זה לא ישנה את זה שיש לך בעיה מסוימת. הדבר היחיד שישתנה אם לא תלכי לפסיכולוג - זה שאם לא תלכי אז הבעיה לא תיפתר. הצעד הראשון בפתירת הבעיה זה תמיד לקבל את זה שהבעיה קיימת. אם לא תקבלי אותה זה לא יגרום לה להיעלם.
ובסך הכול, תזכרי שזה לא משהו מחייב. אם פתאום תרגישי שזה לא מתאים לך - תוכלי לוותר על התהליך. אבל לפחות תתחילי. תראי שזה מאוד יעזור לך
אל תגידי לה ישר אני שונאת את עצמי כי בסופו של דבר היא יצרה אותך והיא תיכנס מזה לעצבים או לעצב פשוט תגידי לה את מה שכתבת פה אחרי אני שונאת את עצמי פשוט לא להכניס את מאז שאני זוכרת את עצמי אני שונאת את עצמי
הי 3>
אני דיי בטוחה את בין 14-17 ואני סופר מבינה אותך כי גם אני עוברת את זה. עזבי את כל המגילה שאני הולכת לכתוב עכשיו, גם אני, בימים שאני לא קמה הכי מושלמת, שונאת את איך שאני נראית. מרגישה שהאופי שלי פשוט לא תואם למראה ומי שחושב שאני יפה בטח לא הטעם שלי כי אני בעצמי לא מרגישה יפה.
את יודעת מה מחזק אותי? שכולם עוברים את זה.
גם בנות שנראות לך הכי רזות וגבוהות ובלונדיניות, גם להן יש את הצרות שלהן. גם הן נפגעו פעם ממשהו שהוריד להם את הביטחון לרצפה. גם הן מסתכלות על דוגמניות או בנות בטיקטוק ואומרות פאק, אני בחיים לא אראה ככה.
רוצה לדעת מה עוד מחזק אותי?
שאנחנו בגיל מגעיל כזה, שכל אחד שונה את עצמו, יום אחד זה יעבור לכולנו ולא, לא בגלל שנמצא חבר, פשוט כי לא יהיה לנו ברירה אלה לאהוב את עצמנו.
רוצה סקופ קטן?
את תקועה עם הגוף הזה. את תקועה עם הבטן הזאת, עם הפנים הלא סימטריות, עם האף ה"ארוך מדיי".
ובשביל מישהו, איפושהו, את הכי יפה בעולם.
ואת לא ממש מיוחדת בבעייה שלך כי חוסר הערכה עצמית זה הכי נפוץ בארץ. יש כאלה שיגידו לך ללכת לפסיכולוג, יש כאלה שיציאו לך לעשות מדיטציה.
אני אומרת לך - תתנערי.
תגידי לעצמך שאת תשחררת. את רוצה להיות חופשייה. מגיעה לי לאהוב את הגוף שלי, מגיעה לי לחבק אותו, מגיע לי להרגיש יפה.
את מתמודדת עכשיו עם משהו שהוא נטו בראש שלך, יש לך קול קטן בראש שמנסה להוריד אותך אבל את לא נשברת.
תיהי גאה בעצמך על כל יום שהתלבשת כמו שאת אוהבת והלכת לבית ספר. תיהי גאה על כל פעם שאת אומרת לעצמך במראה שאת מעלפת.
תשמרי את האנשים שלך קרוב קרוב, תחבקי את המחמאות שלהם, כי את צריכה את זה עכשיו.
מצאתי פעם ספר בבית שאח שלי הקטן הביא מבחוץ או משהו, ספר קטן כזה עם תמונה של מפרדע וכותרת "יש גם ימים כאלה". בספר יש תמונות של חיות ומן סיפור כזה שעל כל דף יש משפט. וכתוב שם "יש גם ימים שאתה לא מרגיש מלך ואת לא מרגישה הכי נסיכה בעולם" או משהו כזה. קראתי את זה והבנתי שוואלה, זה הכי אנושי בעולם, ואני נותנת לזה יותר מדיי מקום בחיים שלי. בסוף, זה הרגשה אנושית שנובעת גם מצורך לפרפקציוניזם. כשאת מדברת עם אנשים את לא מסתכלת על הפרצוף שלהם ומצפה לפרפקציוניזם. להפך, את אוהבת אותם לא מושלמים כמו שהם. אבל איכשהו בעצמנו, המראה החיצוני מחזק את סיבת הקיום שלנו, במיוחד בגיל שלך שהיא מאוד מתערערת, ויש את המחשבה הזאת עמוק עמוק בתודעה אם אנחנו מכוערים אז אנחנו לא חשובים בעולם.
אבל. שום דבר בחיים האלה הוא לא מושלם. כל החיים האלה הם התמודדות אחת גדולה. בכל הבט בחיים בו תשאפי לשלמות תרגישי שאת נכשלת.
אז לא, אין לי מתכון אחד. אין לי שרביט קסמים שתהפוך אותך יפיפיה בעיניי עצמך. אבל עם קצת אומץ וכוח רצון את יכולה לשנות את המחשבה שלך. וזה הדבר הכי אפקטיבי בעולם.
כי כולם עוברים את זה, ומי שמנצח הוא לא מי שיפה יותר, אלא למי יש את הכוח להתמודד עם זה.
גאה בך ופה תמיד
בהצלחה יפה שלי 3>
אני דיי בטוחה את בין 14-17 ואני סופר מבינה אותך כי גם אני עוברת את זה. עזבי את כל המגילה שאני הולכת לכתוב עכשיו, גם אני, בימים שאני לא קמה הכי מושלמת, שונאת את איך שאני נראית. מרגישה שהאופי שלי פשוט לא תואם למראה ומי שחושב שאני יפה בטח לא הטעם שלי כי אני בעצמי לא מרגישה יפה.
את יודעת מה מחזק אותי? שכולם עוברים את זה.
גם בנות שנראות לך הכי רזות וגבוהות ובלונדיניות, גם להן יש את הצרות שלהן. גם הן נפגעו פעם ממשהו שהוריד להם את הביטחון לרצפה. גם הן מסתכלות על דוגמניות או בנות בטיקטוק ואומרות פאק, אני בחיים לא אראה ככה.
רוצה לדעת מה עוד מחזק אותי?
שאנחנו בגיל מגעיל כזה, שכל אחד שונה את עצמו, יום אחד זה יעבור לכולנו ולא, לא בגלל שנמצא חבר, פשוט כי לא יהיה לנו ברירה אלה לאהוב את עצמנו.
רוצה סקופ קטן?
את תקועה עם הגוף הזה. את תקועה עם הבטן הזאת, עם הפנים הלא סימטריות, עם האף ה"ארוך מדיי".
ובשביל מישהו, איפושהו, את הכי יפה בעולם.
ואת לא ממש מיוחדת בבעייה שלך כי חוסר הערכה עצמית זה הכי נפוץ בארץ. יש כאלה שיגידו לך ללכת לפסיכולוג, יש כאלה שיציאו לך לעשות מדיטציה.
אני אומרת לך - תתנערי.
תגידי לעצמך שאת תשחררת. את רוצה להיות חופשייה. מגיעה לי לאהוב את הגוף שלי, מגיעה לי לחבק אותו, מגיע לי להרגיש יפה.
את מתמודדת עכשיו עם משהו שהוא נטו בראש שלך, יש לך קול קטן בראש שמנסה להוריד אותך אבל את לא נשברת.
תיהי גאה בעצמך על כל יום שהתלבשת כמו שאת אוהבת והלכת לבית ספר. תיהי גאה על כל פעם שאת אומרת לעצמך במראה שאת מעלפת.
תשמרי את האנשים שלך קרוב קרוב, תחבקי את המחמאות שלהם, כי את צריכה את זה עכשיו.
מצאתי פעם ספר בבית שאח שלי הקטן הביא מבחוץ או משהו, ספר קטן כזה עם תמונה של מפרדע וכותרת "יש גם ימים כאלה". בספר יש תמונות של חיות ומן סיפור כזה שעל כל דף יש משפט. וכתוב שם "יש גם ימים שאתה לא מרגיש מלך ואת לא מרגישה הכי נסיכה בעולם" או משהו כזה. קראתי את זה והבנתי שוואלה, זה הכי אנושי בעולם, ואני נותנת לזה יותר מדיי מקום בחיים שלי. בסוף, זה הרגשה אנושית שנובעת גם מצורך לפרפקציוניזם. כשאת מדברת עם אנשים את לא מסתכלת על הפרצוף שלהם ומצפה לפרפקציוניזם. להפך, את אוהבת אותם לא מושלמים כמו שהם. אבל איכשהו בעצמנו, המראה החיצוני מחזק את סיבת הקיום שלנו, במיוחד בגיל שלך שהיא מאוד מתערערת, ויש את המחשבה הזאת עמוק עמוק בתודעה אם אנחנו מכוערים אז אנחנו לא חשובים בעולם.
אבל. שום דבר בחיים האלה הוא לא מושלם. כל החיים האלה הם התמודדות אחת גדולה. בכל הבט בחיים בו תשאפי לשלמות תרגישי שאת נכשלת.
אז לא, אין לי מתכון אחד. אין לי שרביט קסמים שתהפוך אותך יפיפיה בעיניי עצמך. אבל עם קצת אומץ וכוח רצון את יכולה לשנות את המחשבה שלך. וזה הדבר הכי אפקטיבי בעולם.
כי כולם עוברים את זה, ומי שמנצח הוא לא מי שיפה יותר, אלא למי יש את הכוח להתמודד עם זה.
גאה בך ופה תמיד
בהצלחה יפה שלי 3>
אהבתי את הכתיבה שלך
אני יכולה להבין אותך ואפילו להזדהות בחלקים מסויימים
לדעתי כדאי לך ללכת לפסיכולוג/ית כי זה קשה לעבור את זה ואני מניחה שפיכולוג/ית תקל/יקל עלייך
תדברי עם אמא שלך בעדינות ותגידי לה שאת רוצה ללכת לפסיכולוגית
אני יכולה להבין אותך ואפילו להזדהות בחלקים מסויימים
לדעתי כדאי לך ללכת לפסיכולוג/ית כי זה קשה לעבור את זה ואני מניחה שפיכולוג/ית תקל/יקל עלייך
תדברי עם אמא שלך בעדינות ותגידי לה שאת רוצה ללכת לפסיכולוגית
שואל השאלה:
^^את מדהימה ממש, תודה❤
תודה לכ מי שענה, מעריכה ממש❤❤
^^את מדהימה ממש, תודה❤
תודה לכ מי שענה, מעריכה ממש❤❤
אנונימית