15 תשובות
הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית כתנועה הלאומית של העם היהודי
מאמצע המאה ה- 19 מתגבשת תנועה לאומית יהודית חדשה אשר מסבירה אחרת את בעיית היהודים בגולה ומציעה דרכים שונות לפתרונה. על תהליך זה השפיעו גורמים שונים ומגוונים הקשורים לחברה היהודית ולעמי אירופה.

1) אכזבה מן האמנציפציה
לקראת סוף המאה ה- 19 הופכת האמנציפציה לחוק מחייב במדינות מערב ומרכז אירופה. כל החוקים והתקנות שהפלו את היהודים בוטלו והם הוכרזו כאזרחים שווי זכויות לכל דבר. היהודים האמינו שהאמנציפציה תמנע את שנאת היהודים.
האמנציפציה אמורה הייתה לאפשר ליהודים להשתלב בכל תחומי החיים: בצבא, במערכת החינוך, בפוליטיקה, במוסדות השלטון, באומנות, במקצועות החופשיים. יהודים רבים נטשו את אורח החיים והתרבות היהודית, כדי להשתלב באופן מלא בחברה הסובבת.
האמנציפציה עוררה עוינות ושנאה בקבוצות שונות בחברה הלא יהודית ויצרה חיכוכים ומתח בין יהודים לא יהודים. האמנציפציה אפשרה את שילובם של היהודים בחברה מבחינה חוקית, אך בפועל החברה התקשתה להסתגל לשינוי במעמדם החוקי והמשפטי ולקבלם כאזרחים שווי זכויות. האכזבה מיישום האמנציפציה עוררה את הלאומיות המודרנית היהודית.


2) האנטישמיות המודרנית
שנאת ישראל הייתה קיימת בתרבות האירופאית עוד מימי הביניים, אך במהלך המאה ה-19 קיבלה תופעה זו פנים חדשות. הדימוי של היהודים השתנה והם הוצגו כמנסים להשתלט על התרבות והכלכלה של מדינות אירופה. לאנטישמיות נודעה השפעה רבה על הציונות.

בעקבות מתן האמנציפציה, הלכה וגברה האנטישמיות. במהלך המאה ה-19 גבר תהליך העיור, בערים נוצרו שכונות עוני בהן חיו איכרים שהיגרו לעיר והתקשו להשתלב בה. לעומתם, היהודים הצליחו להשתלב במהרה בכלכלה והצלחתם גרמה לקנאה ולתסיסה חברתית. תרמה לכך הצלחתן המרובה של משפחות אחדות כדוגמת משפחת רוטשילד. ליהודים נוצר דימוי כמצליחים בכל מקום ובכל מצב על חשבונם של הנוצרים.
תורת הגזע על פי תורת הגזע בני האדם נחלקים לגזעים עליונים וגזעים נחותים. כישוריו של כל עם טבועים בו ולא ניתנים לשינוי. תורת הגזע סיפקה הסברים ביולוגיים מדעיים להצדקת השנאה ליהודים ולמאבק בהם.
האנטישמיות המודרנית הושפעה מתופעות העולם המודרני. היא התאפיינה בפריחת העיתונות, שעסקה בנושאים אנטישמיים, ובפרסום חיבורים וספרים בנושא. צמיחת הדמוקרטיה, ובמיוחד חופש הביטוי וחופש העיתונות, אפשרו לקבוצות האנטישמיות להפיץ בקלות את רעיונותיהם האנטישמיים. הוקמו מפלגות וארגונים אנטישמיים ורעיונות אנטישמיים הופיעו במצעי המפלגות על מנת למשוך תומכים
אנטישמיות.
מקווה שעזרתי:)
אמאלה לייסטר מה זה איך כתבת את זה בשניות^^
היודנראט, או האֶלְטֶסטֶנרָאט, היה מוסד שלטון יהודי שהיה ממונה על תיווך בין השלטון הנאצי לבין הקהילה היהודית. היה זה מוסד זמני שנועד בדיעבד לקיים את המדיניות הנאצית שקדמה לפתרון הסופי של שאלת היהודים. יודנראטים קמו בפקודת הגרמנים בקהילות יהודיות בשטחי הכיבוש הנאצי בתקופת השואה. ויקיפדיה
- הגורם הראשון שהשפיע על צמיחת התנועה הציונית היה עליית האנטישמיות באירופה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. זה גרם ליהודים רבים להאמין שהם לעולם לא יתקבלו במלואם בחברה האירופית ושהתקווה היחידה שלהם היא ליצור מדינה משלהם במולדתם העתיקה פלסטין.
- הגורם השני שהשפיע על צמיחת התנועה הציונית היה עליית הלאומיות באירופה בסוף המאה ה-19. זה גרם ליהודים רבים להאמין שיש להם, כמו לעמים אחרים, את הזכות למדינת לאום משלהם.
הקטנה של סטיפס ^
זה חלק מהשאלות של הבגרות בהיסטוריה ויש לי הכל על דוקס שאני כתבתי אז עשיתי העתק הדבק חוץ מזה היא לא הראשונה שביקשה ממני עזרה בהיסטוריה יש פה מישהו/ מישהי שכל יום שולחת לי שאלה בהיסטוריה לעזרה אז אני כבר זוכרת בעל פה:)
שואל השאלה:
ועם אפשר עזרה בעוד שאלה
א. הסבירו מה זה אמנציפציה
ב. האם אמנציפציה סייעה להתפתחות התנועה הציונית או עיכבה אותה הסבירו

אשמח אם תוכלו לעזור לי בשאלה הזאת
אנונימית
שואל השאלה ^
1)
פירוש המילה: שחרור. מקור המושג ברומא העתיקה ובה ציין המושג שיחרור של בן ממרותו של אביו והעמדתו ברשות עצמו. משמעותו המודרנית של המושג היא: הקניית זכויות מלאות, אזרחיות, חברתיות ומדיניות, לציבור שלא נהנה קודם לכן מיתרונות ומזכויות אלה.

המושג מתייחס לאמנציפציה שהוענקה ליהודים בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19 במדינות אירופה. בתהליך האמנציפציה זכו היהודים לשוויון חוקי במדינה, והשתלבו בה בחיי התרבות, החברה והכלכלה. בתמורה לקבלת האמנציפציה נאלצו היהודים לוותר על הפריבילגיות זכויות היֶתר שניתנו להם בעבר, כגון: אוטונומיה קהילתית, ובמסגרתה מתן סמכויות שיפוט לקהילה. היהודים אף חוּיבו לשרת בצבא, כמו כל אזרח.
2)
1. מעורבותם של היהודים במאבק על האמנסיפציה

במהפכות 1848 ("אביב העמים"), הונף ברוב ארצות אירופה נס ההתקוממות ע"י כוחות אשר ביקשו להיאבק במשטרים הקיימים ולהרחיב את הזכויות של שכבות נרחבות בעם. מהפכות 1848 זירזו את מתן שוויון הזכויות החוקי ליהודי מרכז אירופה ומערבה. אמנם לאחר "אביב העמים" חלה ריאקציה, אשר עצרה מעט את תהליך האמנסיפציה, ברם הייתה זו תקופת ביניים. בשנות הששים והשבעים הסתיימו התהליכים. ברוב ארצות מערב אירופה ומרכזה זכו היהודים באמנסיפציה. יהודים נטלו חלק פעיל במאבקים הלאומיים באירופה. במהפכות 1848 היו אזורים שונים בהם נדמה היה שהיהודים עומדים בראש התנועה.




2. האמנסיפציה והלאומיות היהודית

כאמור, פעילותם ומעורבותם של היהודים במאבקים הלאומיים באירופה הייתה ניכרת, אולם לא הייתה זו פעילות יהודית לאומית מלוכדת, אלא פעילות של יחידים. ב"אביב העמים" בלט היעדרה של פעילות יהודית מלוכדת בעניינים חיוניים ביותר כגון המאבק למען אמנסיפציה יהודית. נפרץ סכר אחדות התגובה היהודית והצורך בקיום מדיניות יהודית אחידה הוחלף בחירות ההכרעה האישית של היחיד. בנושא הלאומיות היהודית, ניתן לומר שהיה כאן ניצחון של האידיאולוגיה שראשיתה בימי המהפכה הצרפתית וה"סנהדרין" בתקופת נפוליאון: אין עוד לאומיות יהודית, יש רק צרפתים, גרמנים, אוסטרים, איטלקים, פולנים והונגרים בני דת משה. שוויון הזכויות, לו זכו היהודים ב"אביב העמים" ובשנות ה- 60 וה- 70 של המאה ה- 19 גרר אחריו את אותו תהליך שארע ליהודים במהפכה הצרפתית - נאמנות מוחלטת למדינה עם ערכיה הלאומיים תוך ביטול היסודות הלאומיים ביהדות, ובמיוחד הזיקה לארץ ישראל.

גבריאל ריסר, שהיה פעיל בתנועה לאיחוד גרמניה ומנהיג המאבק למתן שוויון זכויות ליהודי גרמניה, מהווה דוגמא לפעילותם ולהלך רוחם של רבים מהמשכילים היהודים במאה ה- 19. ריסר לא ראה ביהדות יסודות לאומיים. לדעתו, היהודים אינם עם במלוא מובן המלה, אלא רק עדה דתית. עליהם לאמץ את לאומיות העם שבקרבו הם יושבים. הוא לא ראה כל מניעה בהשתלבות מלאה של היהודים בחברה הגרמנית תוך שמירה על הייחוד הדתי. ריסר תבע, בשם הצדק והכבוד, מתן שוויון זכויות מלא ליהודי גרמניה והאמין באפשרות הגשמת
האמנסיפציה.




3. הישגי האמנסיפציה - שנוי מעמדם של היהודים והשתלבותם בחברה

המשכילים היהודים האמינו כי האמנסיפציה תביא להשתלבותם של היהודים בחיי המדינה ולשיפור מעמדם ולכן הגיבו בהתלהבות על קבלת האמנסיפציה. היהודים החליפו את הלבוש הישן בלבוש האירופי המודרני, את מקצועות הכלכלה המסורתיים כגון רוכלות והלוואה בריבית במקצעות חופשיים, חרושת ובנקאות, את הקהילה הקטנה בעיר הגדולה ואת מוסדות החינוך היהודיים המסורתיים - ה"חדר" וה"ישיבה" - בבתי ספר חילוניים. האמנסיפציה, אכן, הביאה למהפכה רדיקלית במצבם של היהודים. לקראת סוף המאה ה - 19, הצליחו קיבוצים יהודים שלמים לפרוץ לעצמם דרך אל מרכזה וצמרתה של החברה האירופית. יהודים תפשו עמדות נכבדות באקדמיה, בעיתונות, בספרות ובאמנות. היהודים היו פעילים בתחום הפוליטי. במאה השנים שחלפו מאז המהפכה הצרפתית, לא היה כמעט תחום, שבו לא עלה בידי היהודים לתפוש מקום נכבד ללא שום השוואה למקומם בעבר.




4. האמנסיפציה ו"המצוקה החדשה" של היהודים

למרות כל האמור לעיל, התמונה הייתה רחוקה מלהיות ורודה. עד מהרה חשו היהודים ב"מצוקה חדשה", שטרם הכירוה. לא מצוקה דתית, כלכלית, או פיסית, אלא מצוקה שעיקרה היה אובדן הזהות היהודית. אירופה של המאה ה - 19, שחרתה על דגלה את עקרון הליברליות וזכויות האדם, חרתה על דגלה גם את עקרון הלאומיות. לא הייתה זו חברה אוניברסלית, אלא חברה לאומית המודעת לעברה ההיסטורי ולייחודה. החברה לא נחלקה עוד לבני דתות כי אם לבני לאומים שונים. בחברה זו מצא עצמו היהודי יותר ויותר מתלבט בשאלת זהותו - האם באמת הינו צרפתי, אוסטרי, גרמני או איטלקי היכול לתפקד כאדם שלם ולא חצוי בחברה המודרנית. הליברליזם והלאומיות הציבו בפני היהודי את האתגר להשיב מהי זהותו העצמית. התברר גם כי האמנסיפציה אמנם הרסה את חומות הגטו, אך החברה הנוצרית לא רצתה ביהודים.




5. האמנסיפציה וההתעוררות הלאומית היהודית

ראינו כי בעקבות האמנסיפציה, האמינו משכילים רבים כי הויתור על הזהות הלאומית ותיקונים בדת היהודית יביאו אותם להיות גרמנים, צרפתים, אוסטרים, או כל עם אחר, "בני דת משה". אולם המציאות טפחה על פניהם. יותר ויותר התחדדה הרגשת השוני והייחוד של היהודי. חלק מהמשכילים הבינו שהפתרון טמון לא בניסיונות ההשתלבות, תוך מחיקת הלאום, מה גם שתגובות החברה הנוצרית להשתלבותם של היהודים הייתה, במקרים רבים, עוינת, אלא תוך הדגשת הייחוד הלאומי. אצל משכילים אלה האכזבה מהאמנסיפציה הביאה להתעוררות לאומית.




סיכום

תהליכי האמנסיפציה והתפתחות תנועת ההשכלה, שהיו גורמים שעיכבו את הלאומית היהודית בראשיתם, הובילו, מאוחר יותר, להתעוררות הלאומית היהודית בשנות ה- 80 וה- 90 של המאה ה- 19. האנטישמיות המודרנית, בעולם שחרת על דגלו את רעיונות החירות וחופש הפרט, הבהירה שיש להקים תנועה לאומית שתראה בארץ ישראל פתרון טריטוריאלי לאומי למצוקה החדשה.
מקווה שעזרתי:)
שואל השאלה:
אני לא צריך את כול המידע לשאלה 2 אני יכול רק לקחת רק את הסיכום זה בסדר יתאים?
אנונימית
שואל השאלה:
ומשהו בנוסף מאיפה המידע הזה לקוח אני שואל כי בסוף עבודה צריך להוסיף בבליוגרפיה
אנונימית
שואל השאלה ^
ניראלי שכן אני לא יודעת
שואל השאלה ^
מבגרות של ליפני שנתיים:)
אבל תחרטת איזה אתר כמו מטח יש שם תשובות דומות כך שלא ירדו לך נקודות.