21 תשובות
אני לא חושבת שאני יכולה לעזור אבל אני שולחת לך חיבוק ואת תמיכתי 3>
אנונימית
יואו אני באמת לא יודעת איך לעזור לך
אולי תקחי אותם לשיחה ותסבירי להם את בדיוק מה שכתבת פה? אם לא עשית את זה עד עכשיו
רק רוצה להגיד לך שקראתי ואם את צריכה לדבר או לפרוק אני פה3>
אולי תקחי אותם לשיחה ותסבירי להם את בדיוק מה שכתבת פה? אם לא עשית את זה עד עכשיו
רק רוצה להגיד לך שקראתי ואם את צריכה לדבר או לפרוק אני פה3>
שואל השאלה:
תודה לשתיכן 3>
תודה לשתיכן 3>
היי אני מבינה מה את עוברת,באמת שכן,הייתי במצב כזה אחד לאחד אז פשוט ישבתי עם ההורים שלי,זה היה קצת קשה אבל הסברתי להם והמצב עדיין לא הכי טוב אבל הוא יותר טוב
ואת מוזמנת לדבר איתי בפרטי כשאת צריכה ❤
ואת מוזמנת לדבר איתי בפרטי כשאת צריכה ❤
אם את צריכה לדבר אני תמיד פה בשבילך ❤
שואל השאלה:
תודה לכולם
תודה לכולם
תגידי להם ואם זה לא מפסיק תתקשרי למישהו שאת יכולה לסמוך עליו ותעברי למקום אחר או שתזמיני חברות הביתה כל הזמן ואז הן יהיו שם לתמוך בך
ושתדעי שאם את צריכה משהו כל דבר : לפרוק/ לשאול/ לדבר אני פה בשבילך❤
ושתדעי שאם את צריכה משהו כל דבר : לפרוק/ לשאול/ לדבר אני פה בשבילך❤
זה קשה לריב עם ההורים כל הזמן אני מבינה אותך מאוד ,ויש מקרים שהם באים ככה משום מקום ורבים איתך.
אבל בסופו של דבר הם ההורים שלך וצריך לשתוק להם למרות שזה לא קל.
אל תתייחסי אליהם ,כל פעם שאת רואה שהם רבים אלייך או פונים אלייך תקחי את עצמך צאי מהבית ותשבי בחוץ תנשמי קצת אוויר או תלכי לחברה שלך או שתחפשי עבודה ותהיי בעבודה כל הזמן ותעבירי את הזמן שלך שם.
ואם הם כל כך היו רוצים לשפר את הקשר הם היו משפרים את הקשר בלי שום קשר לפסיכולוגית הם יכלו לפנות אלייך ולהגיד לך אנחנו רוצים לשפר את הקשר איתך ככה וככה ,ואני מבינה שהפסיכולוגית בתמונה והם פונים אליה גם.
ואם כל הבעיה בא מההורים שלך כל הזמן בסוף הם ישברו בפנייך.
ואם זה ממך בסוף את תשברי בפניהם.
תנסי אולי את ליזום ולדבר איתם וליצור איתם קשר של בת ואם ואב,תנסי ליישר את הקשר שלכם.
הכל יהיה בסדר תחייכי ותחשבי חיובי כל הזמן ,וכל פעם שקשה תנשמי עמוק ואל תעני להם ,או שתצאי החוצה לנשום אוויר.
תחייכי ❤
ואם תרצי לפרוק או לדבר אני כאן (:
ואפשר לשאול בת כמה את?
אבל בסופו של דבר הם ההורים שלך וצריך לשתוק להם למרות שזה לא קל.
אל תתייחסי אליהם ,כל פעם שאת רואה שהם רבים אלייך או פונים אלייך תקחי את עצמך צאי מהבית ותשבי בחוץ תנשמי קצת אוויר או תלכי לחברה שלך או שתחפשי עבודה ותהיי בעבודה כל הזמן ותעבירי את הזמן שלך שם.
ואם הם כל כך היו רוצים לשפר את הקשר הם היו משפרים את הקשר בלי שום קשר לפסיכולוגית הם יכלו לפנות אלייך ולהגיד לך אנחנו רוצים לשפר את הקשר איתך ככה וככה ,ואני מבינה שהפסיכולוגית בתמונה והם פונים אליה גם.
ואם כל הבעיה בא מההורים שלך כל הזמן בסוף הם ישברו בפנייך.
ואם זה ממך בסוף את תשברי בפניהם.
תנסי אולי את ליזום ולדבר איתם וליצור איתם קשר של בת ואם ואב,תנסי ליישר את הקשר שלכם.
הכל יהיה בסדר תחייכי ותחשבי חיובי כל הזמן ,וכל פעם שקשה תנשמי עמוק ואל תעני להם ,או שתצאי החוצה לנשום אוויר.
תחייכי ❤
ואם תרצי לפרוק או לדבר אני כאן (:
ואפשר לשאול בת כמה את?
אנונימית
וואו זה פשוט נוראי אני לא יכולה לדמיין לעצמי את ההרגשה..
תנסי שלא לקחת ללב. פשוט על פעם שצועקים עלייך שימי מיוט לראש שלך ותלכי למקום אחר.
תנסי לדבר איתם, תגידי להם בדיוק מה שרשמת פה מילה במילה ואם הם לא מקשיבים תביני שזאת נטו בעיה שלהם כי הם מפסידים את הילדה שלהם.
שולחת חיבוק 3>
תנסי שלא לקחת ללב. פשוט על פעם שצועקים עלייך שימי מיוט לראש שלך ותלכי למקום אחר.
תנסי לדבר איתם, תגידי להם בדיוק מה שרשמת פה מילה במילה ואם הם לא מקשיבים תביני שזאת נטו בעיה שלהם כי הם מפסידים את הילדה שלהם.
שולחת חיבוק 3>
היי, מצטערת לשמוע שככה את מרגישה בבית שלך, אני חושבת שכדאי שמישהו ידבר עם ההורים שלך - את או הפסיכולוג שלך, צריך שהם יהיו מודעים לאיך את מרגישה בבית שלך ולאיזה מצבים גורמים לך להכנס..אני לא בטוחה עד כמה זה יעזור אבל אצטרף ואסכים עם מה שרשמו כאן^ הכל חולף בסופו של דבר, תאמיני לי שזה יעבור בסופו של יום ואני בטוחה שתהי במקום הרבה יותר טוב מבחינת הקשר עם ההורים והחוויה הביתית שלך.
חשוב לי לציין שאני כאן תמיד בשבילך, לכל דבר אל תהססי. 3>
חשוב לי לציין שאני כאן תמיד בשבילך, לכל דבר אל תהססי. 3>
תקשיבי את כל מה שכצבת פה תכתבי להם במילים אחרות
בדגש על *לכתוב*
כי אם הם קוראים הם לא יכולים לקטוע אותך כשאת מדברת ואז הם חייבים להקשיב
אני באמת חושבת שכדאינלך לספר להם מה את מרגישה כי הם פשוט לא יודעים
יכול להיות שמבחינתם גם את לא רוצה לשפר את הקשר
בקיצור אני ממש חושבת שכדאי לך לנסות
בהצלחה :))
בדגש על *לכתוב*
כי אם הם קוראים הם לא יכולים לקטוע אותך כשאת מדברת ואז הם חייבים להקשיב
אני באמת חושבת שכדאינלך לספר להם מה את מרגישה כי הם פשוט לא יודעים
יכול להיות שמבחינתם גם את לא רוצה לשפר את הקשר
בקיצור אני ממש חושבת שכדאי לך לנסות
בהצלחה :))
אנונימית
תסתכלי על הצד הטוב, יש לך הורים
אני עוברת את אותו דבר אבל רק עם אמא שלי ואבא שלי ואחותי עסוקים בלהרגיע רק אותה אחרי כל ריב
אנונימית
מבוגרים הרבה פעמים שוכחים איך זה להיות בגילנו, אנחנו הרבה יותר רגישים ולהכל חש הרבה יותר משמעות.
הייתי מציעה לך לדבר איתם.
בכל מקרה אם את צריכה לדבר אני פה 3>>>>
הייתי מציעה לך לדבר איתם.
בכל מקרה אם את צריכה לדבר אני פה 3>>>>
באמת שאין לי איך לעזור לך,אבל אם את מתעצבנת עליהם פשוט תצאי מהבית (כמו שהרבה פה אמרו) תנסי לישון אצל חברים או שתיעלמי מהם לאיזה יומיים ואל תגידי להם לאן את הולכת ותנסי לראות איך הם יגיבו,ככה תדעי אם באמת אכפת להם ממך,אני רבה עם כל המשפחה שלי כל הזמן ותמיד כולם רק עסוקים בלהרגיע את אמא שלי ולצעוק עליי,
כל הכבוד על השיתוף.
כתבת שלמדת לשתוק מול ההורים. אני במקומך לא הייתי שותק מולם יותר מדי כי הם יתפסו תחת עלייך והמצב רק יחמיר.
כתבת שלמדת לשתוק מול ההורים. אני במקומך לא הייתי שותק מולם יותר מדי כי הם יתפסו תחת עלייך והמצב רק יחמיר.
תשמעי, אני הכי מבינה אותך בעולם כי גם חוויתי ככה. וזה דסוננס מטורף בין זה שהם כן אוהבים ומשדרים משהו אחד ומצד שני מביאים ככ הרבה וכאב וזה מכניס לבלבול ואת לא יודעת אם את אמורה לכעוס או לרחם או לאהוב. גם אמא שלי מכניסה אותי לחרדות מהמשפטים שלה והדברים שהיא אומרת ואני גם חוויתי משניהם המון עצבים וצעקות על שטויות. זה באמת כואב ואני מזדהה ומבינה ללבך. אני לא יודעת מה העצה הכי טובה, כי אני עדיין חווה את זה מאמא שלי, אני פשוט מנסה לשמור מרחק, קוטעת אותה כל פעם שהיא מתחילה לעורר בי חרדה ומתרחקת ומנסה כמה שיותר להתעלם ולהגיד להם שזה לא בסדר ולהתנהג כאילו זה לא מזיז לי ואני חיה את החיים שלי. תבני את עצמך תצאי עם חברים תלמדי תדאגי לעצמך ותקחי טיפה מרחק. דברים ישתפרו לאט לאט אני מקווה. כאן אם תרצי משהו בפרטי-❤
אני לא חושבת שיש לי איך לעזור לך :(
אבל אם את רוצה לפרוק אני תמיד פה
אני מקווה שהכל יסתדר בסופו של דבר ושהכי חשוב שתזכרי שהכל בסדר ושאת חזקה ❤
אבל אם את רוצה לפרוק אני תמיד פה
אני מקווה שהכל יסתדר בסופו של דבר ושהכי חשוב שתזכרי שהכל בסדר ושאת חזקה ❤
תדברי איתם, זה הכי חשוב, תסבירי להם הכל תתני להם דוגמאות וכאלה
תנסי לדבר עם איזה סבא/סבתא/דוד/אח/אחות ושאולי ינסו לעזור לך ואולי לדבר איתם בשמך
בהצלחה אהובה לכל דבר שאת צריכה את מומזמנת לדבר איתי
תנסי לדבר עם איזה סבא/סבתא/דוד/אח/אחות ושאולי ינסו לעזור לך ואולי לדבר איתם בשמך
בהצלחה אהובה לכל דבר שאת צריכה את מומזמנת לדבר איתי
יקרה, מהפוסט שלך אני מרגיש שלא קל לך גם בקשר עם ההורים וגם בעוד דברים.
כתבת שיש לך פסיכולוגית שאת נפגשת איתה וזה מצויין.
אני חושב שאת יכולה לשתף את הפסיכולוגית בקשים שכתבת עליהם, לשתף אותה בתחושות ובהרגשות שלך ולהתייעץ איתה מה הדבר הכי טוב לעשות כדי לשפר את הקשר עם ההורים והכי חשוב איך לשפר את ההרגשה שלך.
אם תצליחי לשתף את הפסיכולוגית שלך בהרגשות האלו אז היא תוכל לעבוד טוב יותר עם כולכם כמשפחה כדי שתרגישו כולכם טוב בהרבה.
כתבת שיש לך פסיכולוגית שאת נפגשת איתה וזה מצויין.
אני חושב שאת יכולה לשתף את הפסיכולוגית בקשים שכתבת עליהם, לשתף אותה בתחושות ובהרגשות שלך ולהתייעץ איתה מה הדבר הכי טוב לעשות כדי לשפר את הקשר עם ההורים והכי חשוב איך לשפר את ההרגשה שלך.
אם תצליחי לשתף את הפסיכולוגית שלך בהרגשות האלו אז היא תוכל לעבוד טוב יותר עם כולכם כמשפחה כדי שתרגישו כולכם טוב בהרבה.
שלום יקרה,
אני קורא את הפוסט שלך ומרגיש את התסכול והעצב. אני יכול לדמיין כמה קשה ההרגשה שאין תקשורת עם ההורים.. אנשים שרוצים לחוש כלפיהם פתוחים, לקבל מהם מבט אוהב ומבין.. לספר להם כל מה שעובר עליך. אבל מהשיתוף שלך אני מבין שהם ביקורתיים כלפיך.. עד שאת מעדיפה לברוח לחדריך או בכלל מהבית לחברה.
זה חשוב שאת הולכת לסיוע נפשי וכדאי אולי שתשתפי את המטפלת בחוויות הללו, כי נראה שההורים לא מצליחים לשקף כלפיה את המציאות כפי שהיא ובונים, במודע או לא, תדמית שהם מעוניינים לשפר את המצב.
אני רוצה לספר לך שאני מתנדב בעמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת.
אנו מפעילים באתר שלנו פודקאסטים שונים - וגם בנושא הפרעות אכילה - הם תרצי להקשיב:
https://sahar.org.il/eating-disorders/
אנחנו גם מפעילים קו צ'אט בו תוכלי לשתף ולקבל אוזן קשבת וכתף תומכת. אז בואי, מתנדב שלנו כבר מחכה לך..
שלך,
מתנדב סה"ר
אני קורא את הפוסט שלך ומרגיש את התסכול והעצב. אני יכול לדמיין כמה קשה ההרגשה שאין תקשורת עם ההורים.. אנשים שרוצים לחוש כלפיהם פתוחים, לקבל מהם מבט אוהב ומבין.. לספר להם כל מה שעובר עליך. אבל מהשיתוף שלך אני מבין שהם ביקורתיים כלפיך.. עד שאת מעדיפה לברוח לחדריך או בכלל מהבית לחברה.
זה חשוב שאת הולכת לסיוע נפשי וכדאי אולי שתשתפי את המטפלת בחוויות הללו, כי נראה שההורים לא מצליחים לשקף כלפיה את המציאות כפי שהיא ובונים, במודע או לא, תדמית שהם מעוניינים לשפר את המצב.
אני רוצה לספר לך שאני מתנדב בעמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת.
אנו מפעילים באתר שלנו פודקאסטים שונים - וגם בנושא הפרעות אכילה - הם תרצי להקשיב:
https://sahar.org.il/eating-disorders/
אנחנו גם מפעילים קו צ'אט בו תוכלי לשתף ולקבל אוזן קשבת וכתף תומכת. אז בואי, מתנדב שלנו כבר מחכה לך..
שלך,
מתנדב סה"ר