אך ורק לדתיים וחרדים מי שלא שלא יכנס בבקשה תודה.

בעיני זה לא נכון להתסכל על זה ככה
אי אפשר להגיד על כל דבר "זה יעלם בסופו של דבר אז למה שאני אעשה את זה"
לא נכון לחיות ככה בעיני
זה עינין של מינון
יש דברים שעושים גם אם זה לא יהיה איתך אחרי המוות

אתה לוקח לעולם הבא את התורה והמצוות אבל צריך גם לעשות דברים שאתה אוהב בעולם הזה. גם אם זה הבל הבלים זה בשביל הנשמה והפרנסה שלך. אם אתה רוצה תלמד

שואל השאלה:
מה הטעם לעשות משהו אם הוא לא לנצח

מה הטעם בעולם הזה בכלל ולמה יש כלכך הרבה "הבלי הבלים" אם המטרה היא רק ללמוד תורה?
הראייה שלך לא נכונה, תלמד תורה ותרבה במצוות, זה חשוב. אבל לאהוב דברים ולשמח את הנפש זה גם חשוב לא פחות.

שואל השאלה:
לא יודע, אולי כדי לנסות את האדם?

לא חושבת
ללמוד מקצוע זאת לא עבירה, להפך זה מעשיר את הידע וזה חשוב. הייתי ממליצה לך ללמוד

שואל השאלה:
אולי לא עבירה, אבל הבעיה שלי היא שזה מרגיש כמו לזרוק את הזמן שלי לפח על דבר זמני ולא משתלם כי זה לא נשאר לנצח.

עובדה שבתקופת התנך בני ישראל גם עבדו בחקלאות ונלחמו. הראייה שהעולם הזה בשביל ללמוד תורה בלבד לא הגיונית. אנחנו אמורים להיות אור לגויים. ללמוד ושילמדו ממנו. ה' נתן לך כישורים ללמוד את זה-תלמד. איך נהיה אור לגויים ואיך נתפתח אם לא נלמד ולא נעבוד בשום דבר מלבד לימוד תורה?

שואל השאלה:
אני מבין מה את אומרת, אבל אני פשוט מנסה לחפש דרך שבה באמת לא ארגיש רע על בזבוז הזמן שלי על דבר שלא נשאר לנצח.

אתה לא מבזבז זמן, גם אם זה לא נשאר לנצח אתה נהנה מזה וזה חשוב. אולי אם יש לך קישורים מיוחדים זה גם יעזור בעתיד לכולנו

שואל השאלה:
בזמן הזה שאני נהנה מהדבר הזה שלא נשאר לנצח, אני יכול לנצל כדי להינות מהתורה ולקיים מצוות שכן ישארו לנצח.
ופה נכנס המצב הזה שבו אני מתקשה מבחינה של מוטיבציה, כי אני אומר מה הטעם?

עכשיו אני מבין שיש טעם, אך השאלה אם יש איזה כוונה כלשהי שאני יכול לכוון שידועה לכם כדי שמה שאני לומד למשל יהיה לשם שמים? ואז ככה אני מקיים מצווה.. או שזה לא ככה..?

אני לא יודעת אם זה לשם שמיים כי אני לא הכי מבינה בעניין אבל נראלי שכן אל תסתמך עליי
בכל מקרה במקומך הייתי לומדת, זה חשוב וגם אם זה לא לעולם הבא זה לעולם הזה ובעזרת ה תישאר פה הרבה זמן אז גם אם זה "בזבוז" לטענתך (למרות שאני לא חושבת) זה לא יהיה בזבוז לגמרי כי תשתמש בו פה וזה יעזור לך. אבל תעשה מה שהלב שלך אומר

שואל השאלה:
אם אין קמח אין תורה - מפה אני מבין שכן צריך לעשות השתדלות להתפרנס.
פשוט כשאני מסתכל על שורש העניין - אני שואל במילים אחרות אם יש איזה כוונה שאני יכול לכוון כדי שהלימודים יהיו לשם שמים, אך כשאני חושב על כך, אפשר להגיד ל-ה' יתברך בתמימות שאני לומד כדי לעשות השתדלות להתפרנס, וכך גם אוכל ללמוד תורה ולקיים מצוות.

גדולי ישראל מדורי דורות היו עובדים כדי לפרנס, אין בזה שום בעיה כל עוד המקצוע כשר. ואם ובמידה תתחזק יותר ותגיע למצב שבתורה חשקה נפשך אזי אשריך וטוב לך. והעיקר גם בעבודה תכוין שאתה עובד כדי שתהיה לך פרנסה על מנת לקיים גם על ידי הממון וגם על ידי יישוב הדעת שיבוא לך על ידי זה את מצוות הבורא יתברך בשלימות הכוונה הטהורה.

שואל השאלה:
מה זה מקצוע לא כשר?

יש מקצועות שהם לא חלקים לפי ההלכה כמו מלוה בריבית וכיוצא בו... לך לרב תלמיד חכם שבקי בכל ההלכות והוא כבר יכווין אותך בדרך הישרה.

תראה גם אני כמוך
נגיד אני צופה בסרטון ביוטיוב שמלמד איזה משהו מדעי (לא כפירה)
מעניין בטירוף
אבל אני אומר לעצמי שאם אני אלחץ על הסרטון של הרב זה גם יהיה מעניין וכיף ופשוט על זה אני אקבל שכר ועל האחר אני לא אקבל שכר

כרגע השאיפות שלי לעתיד (הרחוק) זה לשבת כל החיים מהבוקר עד הערב על הגמרא

אבל כרגע בגלל שאני חוזר בתשובה אני לוקח בהדרגה אז מותר ואפילו צריך לעשות דברים שכיף לי גן בלי קשר לתורה בשביל לא ליפול

כי שנופלים- נופלים 10 צעדים למטה
ושעולים עולים צעד צעד

אז חבל מאוד ליפול

שאלה מהממת שמראה על שאיפות חזקות ומדהימות...זה קודם כל
דבר שני לדעתי סטיפס זה לא נראה לי המקום הכי מתאים לשאלות כאלה...ממליצה לך להתייעץ עם דמות תורנית מוסמכת שמכירה אותך ותוכל לכוון אותך למה שבאמת מתאים לך ובראי ההשקפה.
אז הדעה שלי לא ממש רלוונטית....אבל רק דבר קטן אני אוסיף: לפעמים יש לנו שאיפה חזקה מאד לוותר על משהו שאנחנו רוצים כדי להגיע למקום טוב יותר רוחני העניין הוא שלא תמיד זה נובע אצלינו מהיצר הטוב,לפעמים זה דוקא היצר הרע שרוצה שניקח על עצמינו משהו שגדול ממדותינו ואז נקרוס.
לכן חשוב שתתיעץ ותשקול את הצעדים שלך בזהירות ובחכמה....
בצלחה ענקית!

אני אגיד לך משהו. וזה לא שאלה של כן או לא, אני הייתי והכרתי מלאא חוזרים בתשובה, הייתי בישיבה של חוזרים בתשובה, חרדית.
כולם של עברו את השלבים שלך. לשלב שלך קוראים שלב ה"אורות."
אתה נתקל במושגים וממהר להקצין אותם. אתה מלא בהתפעלות הלב, בתפילה ובקיום המצוות. ומלא בדרישה עצמית גבוהה.
בהתחלה יהיה קל לך לעשות את זה אבל לאט לאט אם תמשיך ככה אתה תזרוק הכול.
תקשיב, תלך לרב. ולא אחד קיצוני. ולא רבני היוטיוב למניהם(שהם אנשים מדהימים. אבל לא מתאימים לזה), לך לרב של המדרשייה שלך. או שאני אוכל לתת לך מספר של ישיבה בפתח תקווה, בה אני למדתי. או של אברך, או המשגיח של הישיבה בה למדתי, שאני מכיר שתוכל לשבת איתו לשיחה ארוכה ולשאול אותו דברים והוא יסביר לך.
אבל הדרך הנכונה, (וזה הרבי מלובביץ' אומר בבירור, ובעל התניא, וכן ספרי המוסר ועוד), היא לדעת שהעולם נברא לאדם כדי שיעבוד את ה' בו, ויעבוד את ה' בו בשמחה. ושמחה היא על ידי להנות מהעולם הזה. ושמחה היא כשהאדם באמת עושה את מה שהנפש שלו אוהבת יחד עם החיים שלו, וזה לא חלק נפרד. אלא זה חלק מעבודת ה' שלו. הקב"ה ברא את הנפש של כל אדם בצורה שונה, ולכל נפש יש לה דברים אשר משיבים אותה וממלאים אותה. והאדם בעולם *צריך* לחיות את החיים בבריאות נפשית, וסיפוק. ועבודת ה' ככה היא עבודת ה' בריאה.
גם האדמורים הכי גדולים, תשמע עליהם סיפורים שהיו עושים עוד דברים כמו שרים ויודעים אפילו לנגן. (חלקם) היו רבנים מאוד גדולים שהיו בעלי נגינה גדולים וזה כי זה היה משהו שחלק מהנפש שלהם.
אבל בנוסף היו חסידים גדולים מאוד, שהיו עגלונים, וציירים, סוחרי אבנים, ונגנים, וסופרים, רק לאחרונה נפטר אחד מחסידי חב"ד, שהוא היה יודע ספר וירא שמיים ועובד ה', ברוך נחשון. והוא היה צייר. והרבי *הורה* לו וגם תמך בו כספית, ללכת ללמוד במכון גבוה לציור.
ועוד, הרבי שמעולם לא שינה מסדר היום שלו, הגיע לתערוכה שעשה בניו יורק, במיוחד. וזה הרבי מלובביץ' שלא מבזבז אף רגע.
אם היה חושב שזה מיותר, או בזבוז זמן או לא דרך ה'.. וודאי שלא היה תומך בזה עד כדי כך.
אלא, שאדם צריך ללכת ולחיות חיים של סיפוק ולפי נטיות הנפש שלו. ושם בתוך זה, לעבוד את ה'.

הו אגב, אני מסכים על כל מה שאמרה נעמי 16 למעלה^^
רק שאני כותב מגילות -_-

באותה מידה שאפשר להתפלפל כמו סופר/ת ולהצדיק כך את כל נטיות הנפש באשר הן (והרי אף רב לא מתיר לנשים לעסוק בנטיות האמיתיות שלהן בעולם, אלא אם כן זה ישאיר אותן בתוך המסגרת הדתית, אז בלי ברירה)....
אפשר גם לטעון שלפי הדת - העבודה האמיתית היא להלחם ברצונות ולשקוע רק בתורה.
זה כמו שהיהדות דורשת להתעלם מהמצפון האישי וללכת לפי ההלכה. שזה המבחן האמיתי לאמונה....

הקטע בדת היהודית הוא שייש מצוות הנאה שמשלבות את העולם הגשמי והרוחני כאחד.

לאנונימית שהגיבה מיד אחריי... אי אפשר לטעון את הטענה שלך. ואין לי כוח להיכנס לזה כי זה 2 בלילה ואני עייף רצח. אבל יש לי מקור לכל דבר שאמרתי. אלו גמרות, התניא, ספרי מוסר, ראיות מגדולי ישראל וספרים של גדולי ישראל של דורינו ודורות קודמים. וגם הלכות.
אז לא. אי אפשר לטעון ההפך כשיש לי ראיות למה שאני אומר. ואם תרצי שאני אתחיל להביא לך ראיות, אני לא מתכוון להביא כל ראיה שקיימת כי אני בעצמי לא זוכר וזה ידרוש ממני הרבה חיפוש. אבל יש ראיות שעומדות לי בראש עכשיו, ואחת מהם, הגמרא בירושלמי בקידושין אומרת: אמר רב חזקיה אמר רב עתיד אדם לתן דין וחשבון על מה שעינו ראתה ואינו אכל" והמפרשים מסבירים, שהכוונה, שמנע מעצמו הנאות בעולם הזה. ומסבירים בספרי המוסר(לא זוכר איזה, וזה משהו שאמר לנו המרא דאתרא(רב חרדלי מתלמידי הרב צבי יהודה. וכן אמר לי ראש הישיבה והמשגיח בישיבה בה למדתי וכן ראשי ישיבות שבאו לדרוש בישיבה שלי, כשדיברו על הנושא. ואלו כולם חרדים, ורבנים גדולים), שאין הכוונה שיש לרדוף אחרי ההנאות, או שאדם צריך לפלפל אם היה יכול להינות יותר או פחות. אלא העניין, שרצה לעשות משהו מאוד ומנע אותו בכוח בטענה ש"אנחנו לא אמורים להינות בעולם הזה." ואומרת הגמרא שם, לא רק זה, אלא שמצווה להינות בעולם הזה! ולמה? כי ה' ברא עולם שתעבוד אותו פה. ועוד, ברא אותו מגוון כל כך וצבעוני כל כך כדי שנהנה ממנו! כמו שכתוב: "עולם מתוקן ויפה בראתי, אל תקלקל אותו." ולמה ברא עולם יפה? ולמה לא רוצה שנקלקל אותו? מכיוון שלטובתנו ברא, להנאתנו ברא!
ודרך היהדות היא לא לסגף את עצמך, אלא לדעת איך להכניס את הקדושה בתוך העולם הזה. ואם כן, כשרצית לאכול את אותו פרי, או לעשות את אותו דבר, ומנעת מעצמך, זה פשוט שנמנעת באותו רגע מלגלות את ה' באותה פעולה.
הסיבה שלא כתבתי את ההסבר הזה, זה כי אותו בחור, הוא אחד שמספיק עם נערווים ולחוץ כי הוא באורות.. וההסבר הזה לא מתאים למישהו בשלב הזה בכלל. אדם שהוא מאוזן ידע לקחת את ההסבר הזה בצורה מאוזנת ולא מוקצנת. אז זה הסבר לשלב מאוחר יותר.
אבל כן. ה' ברא עולם כדי שנהנה ממנו! והנפש שלנו גם מורכבת בצורה מיוחדת לנו ואנחנו אוהבים דברים מסוימים! ואין שום מניעה ואדרבה, טוב לעשות אותם! (וכל הדברים שאני מדבר, זה דברים שלא נוגדים את היהדות.. כי אם זה נוגד את התורה, אז התורה כבר אומרת לנו שזה יזיק לנו ולא יעשה לא וטוב) ובתוכם לגלות את ה'.
והסיבה שלא אמרתי את הסיבה *הזאת* זה כי אני לא רוצה להגיד משהו שאני לא חי אותו. כי זו צביעות.
(והסיבה שהארכתי זה כי אני לא יודע לקצר. אם הייתי יכול הייתי כותב קצר. אני פשוט לא סומך על זה שאחרים יבינו אותי אז אני מאריך. והתגובה הזו קצרה יחסית.. כי אני מת מעייפות אבל קשה לי לראות תשובה כזו שהיא פשוט לא נכונה בכל מילה שכתובה בה)

"ברא עולם צבעוני" וכו'...

אז איך אפשר להנות כשהכל אפור, מכוער, מלוכלך, מטונף, בלי ירוק בעיניים, בלי סיבה לחיות....והכל בגלל שיש מלא מלא בני אדם בעולם...הכל רועש וצפוף, כי הקשיבו לתורה למשל ועשו הרבה הרבה הרבה הרבה בני אדם.
ועכשיו הכל מכוער

וזה גם לא נכון שהעולם קיים להנאתנו. הוא קיים לכשעצמו, בלי שום קשר אלינו וימשיך להתקיים אחרינו...עד שגן הוא לא יתקיים.

כן.. את לא אישת שיחה כל כך. ומדברת בלי היגיון ובלי בסיס. אני אפסיק להגיב לך כי את מראה שאת לא בוגרת בשביל שיחה..
אני מאוד מצטער שיש לך חיים אפורים ומשעממים. את כנראה בדיכאון. בהצלחה עם לצאת ממנו. החיים הם מאוד יפים למי שעושה איתם משהו.

תלוי איזה מקצוע.. בכללי מותר וגם דרוש לעבוד ולהתפרנס..
למשל משהו שהמקצוע דורש אוניברסיטה או מכללה אסרו על כך גדולי הדור

אני עדיין בגישה של לימוד תורה תמיד, והשם יעזור לך להתפרנס

כך או כך אם הרב הורה לך ללמוד מקצוע, אתה עושה מצווה בלהקשיב לרב, וכן לקיים את ''חי בהם'' שאתה לומד על מנת שיהיה לך כסף ללמוד, אבל כמובן שזה צריך לבוא בהוראת רב

"יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ".
הרמב"ם אומר שאדם צריך לעבוד 8 שעות ביום ו8 שעות ללמוד תורה.
וגם על העבודה אתה תקבל שכר בשמיים כי זו התחייבות שלך כלפי אשתך לעתיד בעז"ה.

יש את המודל החרדי שגבר לומד ואישה מפרנסת, זה לא מתאים לכל אחת ואחד אבל אם אתה מרגיש שזה ממש מתאים לך אתה יכול למצוא בחורה מתאימה ולשבת ללמוד תורה כל היום.

אם המודל החרדי לא מתאים לך אז תלמד את מה שאתה רוצה, זה לא נחשב הבל ואם את מכוון לשם שמיים, גם על הלימוד של העבודה תקבל שכר.

בהצלחה!

שואל השאלה:
שמחתי לראות את כל התשובות שכתבתם, רואים שהשקעתם. תודה רבה!

שואל השאלה:
הקדוש ברוך הוא זיכה אותי למצוא את הדבר הבא בפלא יועץ:

ובכל מה שעוסק מעניני העולם הזה יחשוב על התכלית שעוסק באותו דבר כדי שיהיה לו עזר לעבודת הא-ל יתברך שמו, וכל מעשיו יהיו לשם שמים על דרך הכתוב (משלי ג,ו): "בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך".
זה כלל גדול בתורה, כי מתוך כך לא יצא מן השורה וישקול בפלס כל מעשיו במדה ובמשקל ובמשורה, ונמצא שכל ימיו רק עסוק על התורה.