אני בת 16 ולומדת באוניברסיטה בתור סטודנטית מן המניין (סיימתי תיכון) ורע לי כי אין לי חברים. עצות בבקשה?

אני חברה שלך
אני לומדת גם כמוך
אנחנו גם בסדר

תנסי להתחבר לאנשים
גם להכיר אנשים מחוץ לאוניברסיטה

שואל השאלה:
^ ניסיתי להתחבר לאנשים
אבל הם לא שמים עליי
אחת אמרה לי, מאחורי הגב שלי, מה זה הדבר הדפוק הזה? למה היא נראית בכיתה ו'!

אוי לא להקשיב

מלבד האוניברסיטה, את נמצאת במסגרת נוספת? עבודה? התנדבות?
כשיש פער בגילאים מאוד קשה להתחבר במיוחד שלפעמים זה פער של 5-10 שנים ולהרבה אנשים קשה להתמודד עם העובדה שיש מישהי שהיא יותר צעירה ומצליחה מהם.

אם את הולכת ליד אנשים באוניברסיטה, פשוט תגידי להם בוקר טוב מתוך נימוס, אחרי שעות הלימודים אולי תשתלבי באיזשהי מסגרת שתוכלי להכיר חברים (עבודה, מקום התנדבות, אולי חוג ערב?)

אל תשימי על אנשים פס ואל תספרי אותם.
תזכרי שכשאת בטוחה בעצמך את לא תרדפי אחרי אנשים כדי שיהיו חברים שלך, הם אלה שצריכים לרדוף אחרייך.
פשוט תביני שהאנשים האגואיסטים האלה מפסידים כל כך הרבה שהם מתעקשים לא לזכות להכיר את האישיות המדהימה שלך והראש המדהים הזה...
איך סיימת תיכון ואת בת 16?
את פשוט גאון!

שואל השאלה:
תודה על העידוד! אני חושבת לחפש תנועת נוער

עם כאלה שמלכלכים עליך מאחורי הגב אני לא חושב שאת רוצה להיות חברים.
בתור אחד באונ' שתמיד נראה יותר קטן מכולם, לא יצא לי להתקל בבעיה כזו :/ תמיד אנשים היו דיי חברותיים ויזמו שיחות (או אפילו סתם שאלו אותי שאלות שקשורות לשיעור)
בטוח שתפגשי אנשים כאלה עם הזמן, רק אל תוותרי ואל תפסיקי לנסות ליזום בעצמך! בהצלחה :)

שואל השאלה:
^ אם עשיתם סבב שמות וגילים ואמרת שאתה 18 פלוס... אז זה די נחמד להיראות צעיר?
עשינו כזה בכמה סדנאות ולא שיקרתי לגבי הגיל (כי למה לשקר)

הייתי הולך לפרונטלי רק בתחילת התואר חח, ואיכשהו יצא שלא עשינו סבבים כאלה (גיליתי שהם בכלל קיימים רק מאוחר יותר)
פשוט נראתי הרבה יותר צעיר מכולם, חס וחלילה לשקר :d

כל הכבוד לך שאת משקיעה ככה בעתיד שלך ואת תמצאי חברים במהרה אם תנסי להשתלב ולדבר וכאלה

היי בוקר אור :)
קודם כל הכי חשוב תיישרי את הגב תרימי את הסאנטר ותיהיה גאה בעצמך ובמקום שאת נמצאת בו.
תעריכי את מי שאת, ואל תתרגשי מכל מיני רעשי רקע למיניהם מסביב, אנשים תמיד ידברו עלינו בגנאי (מה נעשה הם מקנאים כמה את מצליחה)
את תתמקדי במטרה שלשמה את שמה, ותיהיה ישירה אם מישהו בא ומסטלבט עלייך פשוט תתעלמי מימנו כאילו הוא אוייר, אם הזמן את תראי שבזכות השתיקה יעריכו אטתך יותר כי יבינו כמה את חכמה

בכל אופן המון בהצלחה, ותנסי לראות מי הכי יכול להתחבר אלייך ולדבר, ייקח קצת זמן כדי לבנות חברויות ולכן צריך להתאזר בסבלבנות
בהצלחה רבה, זמין לכל התייעצות ❤

אני אשמח אם תפני אליי בפרטי!!
אני במצב דומה לשלך.

איך את בת 16 באוניברסיטה? איך סיימת בית ספר וצבא?

שמעי לא בקטע רע אבל את דיי קטנה בשביל אנשים באוניברסיטה תנסי לדבר איתם ולהציע להם לעשות משהו בערב אחד
תנסי לדבר איתם ואם הם לא רוצים הפסד שלהם אני בטוחה שתמצאי חברים ושיש לך חברים מחוץ לאוניברסיטה

^^^ אבל את לא לומדת באוניברסיטה

שואל השאלה:
^^^
קפצתי כיתות

קודם כל תגידי תודה שאת ניראית טוב ולא ניראית מבוגרת יש הרבה שהיו מוכנים להתחלף
דבר שני תנסי להכיר מחוץ ללימודים כגון באינסטגרם או כאן לדבר עם אנשים ולהחליף חוויות ואולי לצאת עם חברים חדשים
אני הייתי במצב טוב חברתית והגעתי למקום קשה כי אין חברה אבל אני שומר על קשר מחוץ למקום ומנסה כל אחד עם מה שמעניין אותו

אני גם הייתי בגיל 17 כיתה יד, זה קשה מאוד, וכן החברה קשה אליך. קשה להתחבר לאנשים מבוגרים, וקשה שמסתכלים עליך כמו על ילד,
אני מצאתי חברה במקומות אחרים ואחרי זה שהייתי יותר שלם עם עצמי ועם החברה שכבר יש לי התחלתי להתחבר לחברי כיתה. תיכתבי לי הודעה, בואי נדבר על זה!!

גם לי אין חברים בגלל הלחץ זמן שלי ...

האמת אני בדיוק כמוך, אין לי חברים בבית ספר,
אבל תסתכלי על הצד החיובי, את אשכרה סיימת תיכון בגיל 16 ואת באוניברסיטה, כנראה הם סתם מקנאים בזה שאת כזאת חכמה, תנסי למצוא איזו מישהי ביישנית כזאת ולדבר איתה קצת על הלימודים

אני לא חושב שהאוניברסיטה יהיה המקום למצוא בו חברים, בגלל פער הגילים שיש בינך לבינם.
כמו שאת כנראה שמת לב, אנשים לא מתחברים בקלות לאנשים שקטנים מהם בהרבה, בעיקר כשהם מרגישים מאויימים מהם (כי את קטנה מהם, אבל באותו מעמד כמוהם).

פעילויות מחוץ ללימודים (התנדבויות, חוגים, תנועות) או היכרות מחוץ למסגרות (רשתות חברתיות, להתחיל שיחה עם אנשים רנדומליים שאת פוגשת) תהיה דרך יותר טובה להכיר אנשים, בעיקר בני גילך

את נשמעת כמו אדם מעניין, אני לא רואה סיבה למה שלא תמצאי חברים אם תהיי במקום הנכון

שואל השאלה:
^ תודה
^^ תודה

היי אהובה
אני מבינה מה את עוברת, זה סוג של משהו שגם לי יוצא לחוות.
גם אני מאוד בוגרת לשכבת גילי, וזה גם משהו שבין היתר הרבה פעמים מפריע ,מסתבר, בחיבור מעמיק וביצירת קשרים עם אנשים.
זה לא משנה כמה שאני אדם חברותי ויוזם, זאתי פשוט מעין שונות ו"חריגה מקו הנורמה" שיכולה להרתיע הרבה אנשים.
אני לא רואה בזה שום דבר רע, ושלא תחשבי לרגע לשנות את מי שאת בשביל להתחבר לאנשים שגם בכלל לא מתאימים לך.
מה שכן, זה דורש ממך יותר מאמצים וניסיונות בשביל למצוא את האנשים שכן תוכלי להתחבר אליהם ויאהבו אותך כפי שאת.
אשמח לדבר איתך באופן פרטני :)
מקווה ששום דבר מזה לא גורם לך להוריד בערכך ולחשוב שאת פחות או לא טובה.
מקומות אופציונליים שאני חושבת שאני יכולה לחשוב עליהם להיכרות עם חברה רציניים בסגנון שלך, ושידברו איתך בגובה העיניים- סדנאות בין היתר של יזמות או בפעילות חברתית.
ואם מקומות שפחות רציניים אז תנועת נוער/ עבודות סטודנטליות.. תלוי מה את מחפשת. בהצלחה :)

איך את באוניברסיטה בגיל 16?

איזה תואר?

הגיוני שהם לא יתחברו מבחינת הגיל, תנסי להכיר אחרים לא מהאוניברסיטה, ממקומות אחרים

ממליץ לעבור למקום שיתאים, בגיל 14 למדתי גם במקום דומה אבל יחד עם כיתה שלמה בגילי

את צריכה שיהיו לך חברים אבל לפני זה את צריכה שיהיה לך טוב גם עם עצמך
אל תתלי את מצב הרוח שלך בחברים

את יכולה להיות ממש שמחה גם בלי או רק עם אחד או שתיים

תמצאי דברים שאת אוהבת לעשות שלא מצריכים מישהו נוסף

השנה רק התחילה, נכון? הרבה סטודנטים גם מבוגרים מרגישים לבד עכשיו. אצלך זה בולט במיוחד כי את מחוץ ל"להקה" הטבעית שלך.
וכרגע אין להם בסיס אחר לתייג אותך חוץ מזה שאת נראית קטנה ואולי יש לך התנהגויות שמתאימות לגיל שלך ולא שלהם, ואולי גם חוסר בטחון חברתי בגלל אי ההתאמה בגיל.
אבל יש משהו אחד שמשותף לך ולהם - אתם לומדים אותו חומר. אז אם את עונה נניח בקבוצות ווטסאפ על שאלות של החומר, בצורה אדיבה ולא מתנשאת ומשדרת שאת רוצה לעזור, אם את מוכנה לתת עזרה בצורה אחרת - הם יקלטו שיש לך מה לתת להם למרות הגיל. ואז יכול להיווצר קשר על בסיס הלימודים. זה לא הרבה, זה טכני, אבל בכל זאת זה קשר אנושי מסוים.
ואז אחרי תקופה תמצאי שאולי יש אחת או שניים מתוך אלו שיש לך קשר לימודי איתם, שמוכנה לדבר איתך גם על נושאים אחרים. כי גם בת 16 היא בן אדם מעניין. ותתפלאי, יש סטודנטים בני 30 שמבחינה רגשית הם בני 12. ושוב, לאט לאט בלי לחץ. יכול להיות שתרגישי טבעי לשתף את התסכול הזה עם מישהו, אחרי שכבר יש קצת קשר. וזה לא אומר שתהיו חברים בנפש מעתה ועד עולם, אבל זה יכול לקרב. ואולי גם תקבלי את הזווית שלהם ותדעי ממה להימנע, לא בקטע של להיות מזויפת אלא בקטע של התחשבות מתוך ידיעה שהיום אין לך אותה.
וכמו שכתבו לך, בלי קשר למצוא חברים בני גילך במסגרות אחרות.

היי!
אני מאחלת לך המון המון בהצלחה ואני בטוחה שתצליחי להכיר כמה אנשים חדשים לדבר איתם ולהכיר אותם, לאט לאט תנסי לפנות ולגשת ואני בטוחה שכמה מהם יהיו נחמדים אלייך, זה שאת צעירה לא אומר שהם ישר צריכים לפסול חברות איתך, המון בהצלחה ואל תבכי!! אני פה בשבילך תמיד 3>
אל תדאגי בסופו של דבר אני מאמינה שתמצאי שם את הבן אדם האחד לפחות שיהיה בניכם קשר.

אין לך בית ספר גם??

פותחים אוליפנס

תכירי אנשים שנראים לך טוב בעין

פשוט אל תחשבי על זה הרבה ותתעסקי בטוב ולא ברע הרבה אנשים חושבים על החרא במקום על הטוב כשייש כל כך הרבה טוב

איך אפשר מגיל 16 להיות באוניברטיסה??

אני אגיד את האמת? את נשמעת לי כמו בן אדם חכם ,עם ראש על הכתפיים
אני לא חושבת שאת צריכה מישהו חוץ מאת עצמך, גם לי אין חברים, יש לי חברה אחת טובה.
ותמיד היה לי קשה למצוא חברים אבל אני כבר לא חושבת על זה, אני חושבת על העתיד שלי ואיך להגשים את החלומות שלי.

האנשים שהכי קשה להם למצוא חברים הם הכי טובים , הם מיוחדים במינם , ואת צריכה להתנהג כלפי עצמך ככה!
תביני- בחיים לא תמיד יהיו לך אנשים מסביבך, אז קודם כל תחזקי את עצמך , ותהי עם ביטחון עצמי- ועם את רוצה בכל זאת לנסות להתחבר עם אחרים אין מה לעשות- תצטרכי לעשות את הצעד הראשון הזה בעצמך ולגשת אליהם.


עריכה: נב- אני מסכימה עם האנונימית למעלה למעלה- זה קשה להתחבר באופן כללי לאנשים שיש פער גילאיים כל כך גדול, אל תאשימי את עצמך.

אני יכולה להגיד לך שהכל תלוי בגישה שלך. עצם זה שאת צעירה יותר מכולם, אבל את כבר הגעת ככ גבוה-אולי גורם להם לקנאות בך מעט.
אבל חוץ מזה אני יכולה להגיד לך שאם תהי חברותית כלפי כולם, הם גם יהיו ככה אליך. ותבואי תמיד בגישה של "אני באה הנה כדי ללמוד, והמטרה שלי היא לא להכיר חברים"(הכוונה שלי היא שזאת לא המטרה שלשמה באת לשם)
אז תתמקדי במטרה הראשית שלך. ותתעלמי מכל הקולות שמסביב, וממה שאומרים.
ותמיד תזכרי- זה שאת צעירה יותר מהם לא הופך אותך לפחות טובה. ההפך! את טובה יותר. את רמה מעל.
ואני בטוחה בקשר לחברים, שלא יהיה לך קשה למצוא, אולי תנסי להתמקד יותר בטווח גילאים שלך.
בהצלחה! ❤
תזכרי תמיד: את המלכה של האימפריה של עצמך.

היי, אני בדיוק באותו המצב.
אני לומדת באוניברסיטה הפתוחה ואני בת 15. אף אחד כמעט לא דיבר איתי בסמסטר הראשון, הרגשתי ממש בודדה. לאט לאט התחלתי לצבור יותר ביטחון ולדבר עם יותר אנשים מיוזמתי כי הבנתי שבסופו של דבר, אני נמצאת שם נטו כדי ללמוד, החברים הם רק הבונוס. התחלתי לדבר קצת יותר בשיעורים ולענות על שאלות ששאל המרצה ולרוב היה מישהו שחושב אחרת ממני, אז דיברנו על זה גם בהרצאה וגם אחר כך וזה גלש לשיחות שמעבר ללימודים. זו הייתה הדרך שלי.
הטיפ שלי אלייך: אל תתביישי. זה רק יעשה לך רע.
ממש אשמח שתפני אליי בפרטי :)

אבל היא לא לומדת בפתוחה אם היא תלמידה מן המניין כי הפתוחה זה מקום לא ברמה ולמי שלא סיים בגרויות

שואל השאלה:
^ לא לא,
אני לא לומדת באוניברסיטה הפתוחה.
זו אוניברסיטה ידועה מאוד, אבל אני לא רוצה לחשוף על עצמי. סליחה.

ואוו
אולי תפני למישהו מבוגר
אני לא הייתי מתעלם ממך כסטודנט לעתיד

שלום לך,
ראשית את יכול להיות גאה שבגיל 16 את לומדת באוניברסיטה. יחד עם זאת לפי איך שאת מתארת עובר עליך תקופה מורכבת ולא קלה. טוב מאוד שאת לא מתבדדת אלא פונה לקבל תמיכה ועזרה מאחרים. ראיתי בתגובות שאנשים נתנו לך חיזוקים של ממש איך להתמודד עם הסיטואציה.
יחד עם זאת הייתי ממליץ לך לפנות ל:
ער"ן עזרה ראשונה נפשית אנונימית
עמותת ער"ן מספקת שירות סיוע הומניטרי, המעניק עזרה ראשונה נפשית מצילה חיים בטלפון ובאינטרנט. השירות מוגש לכלל הציבור הישראלי על כל מגזריו, בכל גיל, לכל מצוקה ובמגוון שפות, וניתן בצורה אנונימית ומיידית (הפונה בוחר מה לשתף), 24 שעות ביממה בכל ימות השבוע.
מתנדבי ער"ן כאן בכל ימות השנה, מקשיבים, מכילים ומסייעים, מושיטים יד לאנשים במצבי לחץ ומשבר, בדיסקרטיות, ובצנעה.
מגוון הפניות לער"ן הוא רחב וכולל בין היתר התמודדות עם טראומה, דיכאונות, מצוקה כלכלית, משברי גיל ההתבגרות, בדידות, אלימות, התעללות, הפרעות אכילה, דימוי עצמי וזהות מינית, קושי בגידול ילדים, מצוקת ניצולי השואה, חרדה, ועוד.
אפשרויות פנייה: צ'אט באתר, וואטסאפ 052-8451201, מסרון 052-9993544, דוא"ל, פורום כמוני, הקו החם 1201
שיהיה לך בהצלחה

למה אני פשוט לא הצלחתי להבין את 2 התגובות הראשונות

שואל השאלה:
^ גם אני לא הבנתי.

אני רוצה לומר לך שאני לא במצב שלך, אבל כן יש לי כמה עצות..
- קודם כל. תתגאי בעצמך. את בת 16 ולומדת בפאקינג אוניברסיטה. כאילו, דאמ. תעמדי זקופה וגאה, תסתכלי לאנשים בעיניים.

- אין מה לעשות, אם את רוצה להשתלב בחברה מבוגרת, את צריכה ללמוד להתנהג בצורה בוגרת. תתחילי לקרוא ספרים למבוגרים, להתבטא בצורה גבוהה, אולי להיות רצינית יותר.
שימי לב גם שאת לא מתנהגת אולי בצורה ילדותית ומעצבנת, כי יכול להיות שזה מה שמשניא אותך על אחרים ואת לא שמה לב.

- אם הם לא נחמדים אלייך, הם הסתומים! אל תתני להם לגרום לך לחוסר בטחון. אנשים מבוגרים, היית מצפה מהם להתנהג בהתאם.

- אם הם לא רוצים להיות חברים שלך, תהיי חברה של אנשים בגיל שלך. לכי לתנועות נוער (אם יש לך זמן) או חוגים.

- את יכולה להכיר אנשים ברשתות ואז כשמזדמן להיפגש איתם ולהעמיק את החברות, להצטרף לקבוצות ווצאפ ביחד ואז להכיר מלא אנשים!