אני לא מגיעה הרבה לבית ספר.. כנסו

שואל השאלה:
אבל הם הרבה ואני אחת

נכון, יש לאנשים נטייה לשפוט ולהסיק מסקות בעצמם גם אם לא בכוונה רעה. תנסי לדבר איתם שיבינו את נקודת המבט שלך או תבקשי שיפסיקו להעלות את הנושא

תנתקי איתם קשר דחוף הם לא חברים

הם לא חברים. אל תתייחסי אליהם

שואל השאלה:
והם כל הזמן אומרים
"איך ההורים שלך נותנים לך?" ו"הם לא יודעים לזה שיש חוק חינוך חובה?" ו"להורים שלך אכפת ממך?"

תשמעי אני עושה אותו דבר ואני בבית משקיע ודואג לעתיד שלי יותר מבבית ספר. לגמרי תומך בך אם זאת הדרך שנכונה לך.

מה שאני עשיתי זה שאני ממתג את עצמי בצורה שאני רוצה. ממש ככה.
אני מציג את עצמי בצורה יותר ודואג ומדבר על זה בפתיחות כדי להראות שאין דבר רע במה שאני עושה ולהפך, שאני פועל בצורה חכמה ואף אחד לא אומר לי על זה משהו.
אם מישהו כן אומר לי על זה משהו אני פשוט מסביר לו בצורה הכי כנה ופתוחה מה אני עושה ולמה אני מאמין בזה.

לול הם אוכלים את עצמם שאת בבית והם בבית ספר מעצבן.
שיהיה לך ערך עצמי וידיעה עצמית של מה את ומי את. את לא תתערערי ממה שהם אומרים. במיוחד שאת יודעת שזה לא נכון. ואז גם אם תשתקי(והרבה פעמים זו הדרך הכי טובה שיש, אבל רק אם:) זה לא יהיה עם ספיגה של פגיעה, כי זה לא שתיקה בריאה בכלל. אלא, מתוך מקום של ביטחון עצמי במה שאת והשתיקה היא פשוט כי את לא רואה צורך להיכנס לוויכוח איתם כי זה לא חשוב מספיק להוציא על זה אנרגיה ויהיה סתם חסר תועלת. ואז תוכלי להגיב להם בצורה אסרטיבית בלי שתעלבי בכלל, וכשהם מרגישים את הביטחון שלך:)
בהצלחה3>

אומייגאד
בדיוק מה שקרה לי
לא הפסיקו להציק לי על זה
תתעלמי וזהו
הם מפגרים ולא שווים את זה

תצחקי עליהם בחזרה

אל תקשיבי להם קנאים
אם טוב לך בבית תהיי בבית ואל תרגישי מצפון