אני רוצה להקפיד על כשרות יותר

מזדהה (;

אין בכיור אחד שום חיסרון של כשרות (אני יודע שיש שמתבלבלים בזה, אבל אני כותב לך מה ההלכה עצמה).
אז עם זה תהיי בסבבה.
ההפרדה של בשרי וחלבי בכיור זה באמת רק עניין של נוחות בהפרדה בין בשרי וחלבי, וזה בעייה הלכתית בכיור אחד רק אם שוטפים במים רותחים.

לאכול במעורבב שם יכול להיות בעייה, אם אוכלים אוכל רותח בשרי או חלבי עם הסוג ההפוך.

באופן כללי, כמה שתדעי יותר, תוכלי להקפיד יותר ביחד עם להסתדר יותר עם המצב בבית, כי כמה שיודעים יותר אז גם יודעים עוד מה כן בסדר שלא צריך לדאוג. זה מצמצם את הבעיות במקביל לעלייה בשמירה.

נכון, הרמ"א פוסק כך, ועל פי זה הרבה פוסקים כך, אבל יש דעה רצינית אחרת. ובמצב שגרים בבית עם הורים שלא מקפידים, הנכון הוא לנהוג על פי הדעה המקילה יותר, כאשר היא רצינית כמובן.

אני בטוח במה שאמרתי, ואין לי בעייה גם לומר את הדברים שלא מאנונימי.

הנקודות שאתה מעלה הם רציניים, ובאמת יש לדון על הדברים, אבל עם לקיחה בחשבון של המצב, ולכן גם צריך לדעת יותר. כי בניגוד למצב הרגיל שניתן פשוט להחמיר וזהו, כאן זה מתנגש עם המטבח של ההורים, ולכן צריך לדעת הרבה יותר כדי להסתדר בהלכה כמה שאפשר עם המצב הקיים, ולדעת על מה ראוי לוותר; כדי להשאיר פחות דברים שהם החשובים לנסות לבקש שיתגמשו ההורים עליהם בשבילה.

^ אוקיי, מוזמן להראות את המקורות שלך, אני עונה אנונימי בלי קשר, זה לא בגלל שאני לא בטוח בדעה שלי.

הייתי כותב לך בפרטי שעשיתי לך לייק על ההודעה שלך, אבל לא יכולתי כי אתה מאנונימי ;)
יפה שאיכפת לך

^הרמ"א פסק (אורח חיים, סוף סימן תנא) שכלי זכוכית כמו חרס כדי להחמיר (דההינו אין להם הכשר), לא כדי להקל. כלומר שזכוכית עצמה אין לה הגעלה כמו שאין לחרס. זה שחרס אין תקנה , זה ידוע מהתורה עצמה (אמרה לשבור את זה)

אז מאיפה למדת הפוך, כלומר כלי חרז כזכוכית להקל (נגד התורה) ולא כלי זכוכית כחרס להחמיר?

אגב, אם היא אשכנניה - וודאי שצריכה להחמיר גם בזכוכית (מה שכן, רב עובדיה זצ"ל כתב שאשכזני שרוצה להקל בזה יש לו על מה לסמוך, כי יש אומרים שרמ"א פסק ככה רק בפסח משום חומרא של פסח, שחמץ בפסח אוסר במשהו).

ובגדול אתה אומר שאם ההורים לא שומרים - אז היא אפשר לדאוג להפרדת כלים? אולי תגיד את זה כם על מתכות וכו'? או שתגיד לה מ"חוסר ברירה" לאכול עם הכלים שיש וזהו? זה לא משהו שלא ניתן לפטור.

ואפשר להתעלם מהעניין של כלי חרס, כי במצב של מגורים עם ההורים שלא שומרים, בוודאי ראוי לסמוך על הפוסקים שכלי חרסינה דינם ככלי זכוכית, והדיעות בהלכה שכלי זכוכית אינם בולעים ואין בהם בעייה. וכלי חרס ממש אין בבתים שלנו, אלא רק חרסינה, שזה מצופה גלזורה, וזה המצב שבו נכון לך להקל ולא לדאוג עליהם מבחינת כשרות.

כיור - זה פחות בעיה, כי זאת סה"כ חומרא ולא הלכה, רק לא לשטוף אותם יחד עם מים רותחים.

אבל את הלכים עצמם אסור לעררב - אז נסי להסביר להורים שלך שכשרות - זה דבר חשוב, לכן לא מערבבים כלים בשרים וחלבים.

את הלכים שיש לך צריך להכשיר, מה שאפשר, כי כלי חרס - אין להם תקנה חוץ משבירה. כלי מתכות לשים במים רותחים.