7 תשובות
היי, אני לא סגורה מה ספציפית קרה לך.
אבל אם ידוע שאחראי פגע בקטין צריך לדווח. כנ"ל אדם במשפחה שהוא קטין שפגע.
הנה נוסח החוק:
"היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד סעד או למשטרה"
החוק חל על בגירים (לדווח). "כי זה מקרוב" זה נתון לפרשנות לדעתי, כך שלאו דווקא יש צורך שהמקרה קרה בתקופה האחרונה.
הנה החוק לגבי עו"סים ומטפלים אחרים על מנת להעביר למשטרה או לפקיד סעד:
"רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה... שעקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי אחראי עליו- חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד סעד או למשטרה"
כאן כבר אין את ההגבלה של "כי זה מקרוב" כך שיש חובת דיווח גם אם המקרה קרה לפני זמן רב.
בקיצור, התשובה לשאלה שלך היא כן בגדול.
אבל אני רוצה להגיד לך שממש מומלץ לספר. גם אם את מפחדת שיקרה עם זה משהו.
אבל אם ידוע שאחראי פגע בקטין צריך לדווח. כנ"ל אדם במשפחה שהוא קטין שפגע.
הנה נוסח החוק:
"היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד סעד או למשטרה"
החוק חל על בגירים (לדווח). "כי זה מקרוב" זה נתון לפרשנות לדעתי, כך שלאו דווקא יש צורך שהמקרה קרה בתקופה האחרונה.
הנה החוק לגבי עו"סים ומטפלים אחרים על מנת להעביר למשטרה או לפקיד סעד:
"רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה... שעקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי אחראי עליו- חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד סעד או למשטרה"
כאן כבר אין את ההגבלה של "כי זה מקרוב" כך שיש חובת דיווח גם אם המקרה קרה לפני זמן רב.
בקיצור, התשובה לשאלה שלך היא כן בגדול.
אבל אני רוצה להגיד לך שממש מומלץ לספר. גם אם את מפחדת שיקרה עם זה משהו.
שואל השאלה:
אבל אם זה לא מישהו אחר
כאיחו זה תקופות שלי של הרעבה עצמית אבל זה לא קרה כבר 8 חודשים ורק נשאר פחד שאני אחזור לזה למרות שאני ממש מאמינה בעצמי כרגע שלא אבל עדיין מפחיד זה חובת דיווח?
אבל אם זה לא מישהו אחר
כאיחו זה תקופות שלי של הרעבה עצמית אבל זה לא קרה כבר 8 חודשים ורק נשאר פחד שאני אחזור לזה למרות שאני ממש מאמינה בעצמי כרגע שלא אבל עדיין מפחיד זה חובת דיווח?
אנונימית
לגבי זה אני לא סגורה. לדעתי זה נתון לשיקול דעתה. אני יודעת שהרבה פסיכולוגים מדווחים להורים על דבר כזה.
הדרך הכי טובה שלך לדעת זה לשאול אותה בדרך עקיפה, למשל "עד כמה את מספרת להורים שלי על דברים שעשיתי/שיש סיכון שאעשה" מבלי להכנס לפרטים ולפי התשובה שלה להחליט בעצמך אם לספר או לא.
הדרך הכי טובה שלך לדעת זה לשאול אותה בדרך עקיפה, למשל "עד כמה את מספרת להורים שלי על דברים שעשיתי/שיש סיכון שאעשה" מבלי להכנס לפרטים ולפי התשובה שלה להחליט בעצמך אם לספר או לא.
שואל השאלה:
הפסיכולוגית שהייתה לי לפני שנה בתקופה שזה קרה וכן אמרתי לה שזה קורה עכשיו לא דיווחה להורים...
אבל עוד חודש יתחילו לי פגישות עם עובדת סוציאלית מטעם מרפאת מתבגרים שהדיאטנית הפנתה לשם (שיש שם רופא דיאטנית ועובדת סוציאלית כאילו צוות מטפל) ואני לא יודעת כל כך איך זה עובד ואם יש הבדל בין זה לפסיכולוג
הפסיכולוגית שהייתה לי לפני שנה בתקופה שזה קרה וכן אמרתי לה שזה קורה עכשיו לא דיווחה להורים...
אבל עוד חודש יתחילו לי פגישות עם עובדת סוציאלית מטעם מרפאת מתבגרים שהדיאטנית הפנתה לשם (שיש שם רופא דיאטנית ועובדת סוציאלית כאילו צוות מטפל) ואני לא יודעת כל כך איך זה עובד ואם יש הבדל בין זה לפסיכולוג
אנונימית
אני לא סגורה על עו"סים ספציפית.
זה מאוד נתון לבחירה האישית של המטפל.
יש מטפלים שמדווחים על הרבה ויש כאלה שלדעתם יש לדווח על פחות. זה נתון לגישה האישית שלה.
אין דרך לדעת בוודאות מבלי לשאול אותה.
זה מאוד נתון לבחירה האישית של המטפל.
יש מטפלים שמדווחים על הרבה ויש כאלה שלדעתם יש לדווח על פחות. זה נתון לגישה האישית שלה.
אין דרך לדעת בוודאות מבלי לשאול אותה.
בעיקרון אם היא מקבלת את הרושם שאת בסכנה ממשית ומיידית היא צריכה לדווח, אבל גם אז אם מדווחים אמורים להגיד לך לפני ולא מאחורי הגב. אם את לא בטוחה את יכולה לשאול אותה לפני
^ זה לא מדויק, כיוון שחיסיון של קטינים הוא שונה מחיסיון של מבוגרים. יש טווח הרבה יותר רחב של שיקול דעת בנוגע לחיסיון אצל קטינים.
באותו הנושא: