יש לי רגע שאלה/ משהו להגיד תכנסו בבקשה זה ממש ארוך

באמת שאין חי כוח לבית ספר אין לי כוח לחשוב על
זה שאני לא מצליחה בבית ספר, זה מעציב אותי איך שכולם מצליחים ומעציתיקיםצ שהם לא מבינים משהו ולא אכפת להם שהם לא הצליחו ואני רק חושבת על איך הם עשו איך הצלחתם, למה הם כן ואני חא מצליחה וכאילו מלא מחשבות כאלה זה מעצבן אותי ואני לא יודעת מה אני חושבת על זה מה זה נקרא?זה אוברטינקינג? חרדות של בית ספר/לימודים?
גם כבר לא כיף לי בכלל בבית ספר אני מרכישה כל כך לבד שם ואין לי כמעט חברות יש חי כמה אבל הן לא חברות של לסמוך עליהן ממש יש לי רק 2 חברות שאני אולי יכולה לסמוך עליהן אבל אני בחיים לא אגיד להם משהו שאני אצטרך לסמוך כם הן תמיד עושות חי בכוונה פתאום הן מתחילות להיות חמודות אחרי כמה דקות הורסות את זה וכבר חא אכפת להן ממני אני מרגישה שעשיתי אותן ממש רעות הן ממש לא קעות אבל אני כן מרגישה ככה. מה אני יכולה לעשות?? בימים שהן לא באות אני כל כך לבד ומתחבאת כדי שלא יראות אותי אפילו לא נעים לי לאכול מול אנשים או לדבר עם אנשים כי אני לפעמים לא אומרת נכון ולא כיף לחזור על זה שוב ולא לומר את זה נכון שוב. אני צריכה מישהו לשתף איתו הכל אבל אני חא קומה שיראו מי אני.