7 תשובות
פסיכולוגי אני כבר שנים באמת ששנים וההורים שלי החליטו את זה ואז דרך הפסיכולוגית ביקשתי פסיכיאטר וגם יום אחד פשוט אמרתי אני רוצה ללכת לפסיכיאטר והתעקשתי על זה ובסוף זה קרה
אנונימית
אני לא יודעת אם צריך אז אני אעשה בכל מקרה tw

זה היה ממש אחרי שהטרידו אותי ולא ידעתי למי ללכת כי לא הייתי קרובה לאמא שלי המורה שלי ראתה אותי פשוט התפרקתי לה והיא אמרה שכדאי שאני אלך לדבר עם אמא שלי על זה זה היה קשה אבל פשוט ישבתי עם אמא שלי ולא הצלחתי לדבר ופשוט בכיתי לה והיא עזבה הכול ופשוט הוצאתי את זה אחרי כמעט שנתיים שחשבתי על זה זה פשוט היה הקש ששבר את גב הגמל אל תגיעי לזה זה המקום הכי נמוך שיכולתי להגיע ואני לא מאחלת לאף אחד להגיע לשם כדי להבין שהוא צריך טיפול
תשבי עם אמא או אבא ותגידי את זה פשוט תוציאי את זה שאת חושבת שאת צריכה אני יודעת שזה קשה אבל זה הכי נכון לעשות לדעתי ובהצלחה3>
אנונימית
זה לא פשוט להגיד שאת צריכה עזרה, באופן אישי לא יכולתי לעשות את זה, והעזרה הגיעה רק כשהייתי במצב של גסיסה, אבל אני הייתי במצב נפשי שמערב את הפיזי.
אני ממליצה לך קודם להיפתח לחברים, קרובי משפחה שאת סומכת עליהם, אנשי מקצוע בבית ספר, ואני מאמינה שאחד מהם לפחות ינסה לגשת להורים שלך, ואם לא, אז זה יהיה תרגול טוב לשיחה איתם.
אני רוצה להאמין שההורים שלך רוצים בטובתך ושהם יקשיבו לך, אבל במידה ולא, משרד החינוך מספק עזרה פסיכולוגית בסיסית
שואל השאלה:
swaggyassfr0g
אפשר לפנות אלייך בפרטי?
אנונימית
^ברור, אני תמיד פה לתמוך ולעזור 3>
תגידי לאחד מהם מי שאת קרובה יותר.." אני כבר תקופה מרגישה שאני מתמודדת עם דברים שקשים לי ואני לאחרונה לא מצליחה כבר לבד ומרגישה שאני צריכה עזרה כמו פסיכולוג או טיפול כלשהו... " זה הכל ..בטוחה שיבינו .
לא אמרתי להם, למען האמת הם לא יודעים. חיכיתי לגיל 18 ואז התחלתי ללכת
אנונימי