למה בחרו להקים מדינה ישראלית דווקא כאן?

לפי התנך ולפי מפות ישנות כאן שכנה ממלכת יהודה וממלכת ישראל

אין ציון בלי ציון .

כי מקורו של העם היהודי תמיד היה בישראל. ישראל היא מדינת היהודים והכי ראוי שעם ישראל ישתכן פה .

זו הארץ של עם ישראל למה שהוא ישכון בארץ אחרת.

שואל השאלה:
ולפי המפה העדכנית כאן שוכנות אוכלוסיות של עשרות מיליוני לא יהודים אשר יש להם רצון להחזיק בשטח הזה, כאשר לישראלים אין באמת חשיבות האם לגור באוגנדה או לא, העיקר להקים בעבורם מדינה

למה שנקים מדינה במקום אחר אם כל הרעיון של הציוניות זה לחזור לארץ המולדת
כלומר אותו מקום שבו העיפו אותנו ממנו

לעם ישראל יש זיקה וזכות היסטורית ודתית לארץ הזו.
חרצל רצה שנהיה באוגנדה חח, לא הצליח לו.

שואל השאלה:
הרעיון הוא להקים מדינה לישראלים
מכל המקומות בהם היה אפשר להקים מדינה לישראלים
הציונים בחרו להקים מדינה בלב מדינות ערב, בסמוך לאוכלוסייה עוינת של 100 מיליון איש. היה להם את כל האפשרויות בעולם והם בחרו דווקא כאן ללא שום הצדקה.

את כאילו לא מצליחה לקלוט מה שאומרים לך? את לא מבינה שבחרו באיזור הזה כי רצו לחזור לארץ המולדת, איפה שבית המקדש הראשון והשני היו? איפה שמשה היה צריך ללכת עם עם ישראל?
למה את בעד לנטוש את כל ההיסטוריה היהודית

בחרו את ארץ ישראל למה אתה לא מבין שהמקום שאתה נמצא בו כבר לפני 3000 שנה היה ארץ ישראל ה' נתן אותה לעם ישראל.

שואל השאלה:
היה ליהודים כל מקום אחר בעולם, לא היו חייבים להיות בארץ המולדת של העם היהודי, מכיוון שעכשיו יש שם מאה מיליון לא יהודים שהם גורמים עוינים שמסכנים את תושבי המקום.

שואל השאלה:
בגלל ספר שנכתב לפני שנים על ידי אנשים זרים אנחנו נאלצים לחיות במדינה מוקפת במאה מיליון אויבים?

אני יכול להבין
אנחנו מוקפים באויבים, נמצאים בלב קונפליקטים עתיקי יומין ובמאבק תמידי שבבירור יתפוצץ בשלב מסוים עם השלכות לשני הצדדים - והכל בשביל עקרון.

לחזור בהכרח למקום שבו שכנו אבותינו חרף הסיכונים והמצב הנוכחי זה אינסטינקט מאוד "חייתי", יש לומר טבעי.
לנו כבני אדם עם בינה והיכולת לבקר ולשפוט, יש האפשרות להתעלות מעל הציות האוטומטי לאינסטינקטים הטבועים בנו ולבצע בחירה מושכלת יותר, ואכן במקומות אחרים שהיו מוצעים לנו להקים בהם מדינה היה יכול פוטנציאלית להיות יותר טוב.
מקום בעל משאבים, תנאי מחייה מעולים וללא אויבים מכל עבר.

כרגע אנחנו נמצאים בעימות מתמיד, רצח מזדמן, מלחמות ומערכות.
האזרחים עצמם מתכנסים והופכים תוקפניים יותר בהתחשב ברדיפה המתמדת אחר הקולקטיב, מה שהופך את האינדיבידיאול להישרדותי יותר גם כלפי שכניו ואנשיו שלו; רצח על עניינים פעוטים, אלימות מיותרת, עוינות ואדישות חברתית, היעדר ערכים והיתדרדרות התרבות.

ושוב אני מזכיר שכל זה למען עיקרון.

אגב, עימותים מסוג אלה שאנחנו מתמודדים איתם על בסיס קבוע מאז היותינו כאן הם לא דברים שפשוט נפתרים מעצמם ביום בהיר והכל טוב ויפה.
במוקדם או במאוחר זה יגיע לפיק ומהפיק הזה נצא עם אובדן גדול ופוטנציאלית את היכולת לבקר את מעשינו עד עכשיו, משני הכיוונים.
כל עוד המצב "בסדר" אין לנו שום סיבה לעשות זאת, נוכל ונרצה להמשיך בעימות.
ממש כמו נער חצוף המתגרה בחברו, עד שהשניים מתחילים בעימות אלים ולא פרופורציונלי על רקע של ויכוח מטופש, רק בשביל לשבת פצועים זה לצד זה ולדון באלטרנטיבה לאור המריבה האחרונה, למצוא פיתרון ולסיים את העימות.

בהצלחה לכולנו.