19 תשובות
אמאלה גם אני ככה
יואוו גם אני מנסה לי עובד לאט לאט (מאוד לאט)
תנסי לעשות דברים שישפרו לך את הביטחון העצמי פשוט תעשי מה שאת חושבת
אל תחשבי מה יכול לקרות מה יגידו לך מה יחשבו עלייך וכאלה זה עניין שלך
פשוט אם את רוצה משו תעשי אותו גם אם זה מביך אין מה לעשות אני יודע שזה מבאס וזה אבל זה הדרך היחידה לצאת מהשיט הזה של ביטחון עצמי
יואוו גם אני מנסה לי עובד לאט לאט (מאוד לאט)
תנסי לעשות דברים שישפרו לך את הביטחון העצמי פשוט תעשי מה שאת חושבת
אל תחשבי מה יכול לקרות מה יגידו לך מה יחשבו עלייך וכאלה זה עניין שלך
פשוט אם את רוצה משו תעשי אותו גם אם זה מביך אין מה לעשות אני יודע שזה מבאס וזה אבל זה הדרך היחידה לצאת מהשיט הזה של ביטחון עצמי
תנסי להכנס יותר לסיטואציות שיש בכיתה, נגיד להשתתף בשיעורים כל פעם קצת ולנסות שלא להתעסק בביישנות.
לנסות להתקרב לבנות, להרגיש קצת יותר בנוח בכיתה וככה פשוט תהיי פחות מובכת עם הזמן בגלל שאת מחוברת לכיתה.
גם בכללי, לא לחשוב על הביישנות הזאת ולא לתת לה למנוע ממך דברים.
בכל סיטואציות פשוט לנסות להתגבר עליה, כל פעם קצת וזה יעזור לך.
בטיולים תהיי אולי עם עוד בנות אחרות שאת לא כזה בקשר איתן וזה גם על הדרך יגבש ממש ויעזור לך עם הביישנות.
כי ברגע שאת אומרת טוב אני ביישנית מידי בשביל זה וזה אז את לא עושה פה כלום וזה סתם הורס לך.
בכיתה תנסי להשתתף יותר בשיעורים, כשמדברים תשתפי גם את מה שיש לך להגיד בלי לפחד ומידי פעם לדבר גם עם בנות שהיית רוצה להתחבר אליהן או משהו כדי שתרגישי בנוח וזהו
אם תנסי ככה הביישנות תרד לך ממש עם הזמן ותראי את השינוי המשמעותי.
חוץ מזה בסופו של דבר מה שהכי חשוב בכיתה זה הגיבוש ולא לתת למישהו להרגיש לא שייך, איכשהו תנסו גם לגרום לזה שתהיו כיתה מגובשת וזה יעזור במלא דברים וזה כיף יותר.
ובקיצור פשוט תעשי דברים בלי לחשוב מה יגידו על זה, נגיד עושים איזה משהו בכיתה תבואי בלי להתבייש ותרגישי בנוח.
לאט לאט תראי שינוי, בהצלחה ❤
לנסות להתקרב לבנות, להרגיש קצת יותר בנוח בכיתה וככה פשוט תהיי פחות מובכת עם הזמן בגלל שאת מחוברת לכיתה.
גם בכללי, לא לחשוב על הביישנות הזאת ולא לתת לה למנוע ממך דברים.
בכל סיטואציות פשוט לנסות להתגבר עליה, כל פעם קצת וזה יעזור לך.
בטיולים תהיי אולי עם עוד בנות אחרות שאת לא כזה בקשר איתן וזה גם על הדרך יגבש ממש ויעזור לך עם הביישנות.
כי ברגע שאת אומרת טוב אני ביישנית מידי בשביל זה וזה אז את לא עושה פה כלום וזה סתם הורס לך.
בכיתה תנסי להשתתף יותר בשיעורים, כשמדברים תשתפי גם את מה שיש לך להגיד בלי לפחד ומידי פעם לדבר גם עם בנות שהיית רוצה להתחבר אליהן או משהו כדי שתרגישי בנוח וזהו
אם תנסי ככה הביישנות תרד לך ממש עם הזמן ותראי את השינוי המשמעותי.
חוץ מזה בסופו של דבר מה שהכי חשוב בכיתה זה הגיבוש ולא לתת למישהו להרגיש לא שייך, איכשהו תנסו גם לגרום לזה שתהיו כיתה מגובשת וזה יעזור במלא דברים וזה כיף יותר.
ובקיצור פשוט תעשי דברים בלי לחשוב מה יגידו על זה, נגיד עושים איזה משהו בכיתה תבואי בלי להתבייש ותרגישי בנוח.
לאט לאט תראי שינוי, בהצלחה ❤
נעצתי
מה אתם עושים מינוס
נעצתי כדי לדעת גם
מה אתם עושים מינוס
נעצתי כדי לדעת גם
אנונימית
גם אני הרגשתי ככה..
שברגע שהחברים היחידים שהיו לי הלכו לא היה לי עם מי להיות אבל אצלי הם רצו להיות חברים שלי אני דחיתי אותם בגלל רטלין..
שברגע שהחברים היחידים שהיו לי הלכו לא היה לי עם מי להיות אבל אצלי הם רצו להיות חברים שלי אני דחיתי אותם בגלל רטלין..
זה האופי שלך, גם אני ככה, אני תאמת רק נפגעת מזה, ףעם לא הייתי ככה והייתי הכי פתוחה אבל זה השתנה עם הזמן ואני ממש ביישנית תאמת למרות שזה לא נראה ככה בסטיפס אבל בכל מקרה תנסי להתיידד עם אנשים שיתנו לך ביטחון
בגדול כדי להיפתר מחוסר ביטחון משתמשים ב3 שלבים:
השלב הראשון זה להתחיל לשאול את עצמך שאלות ולשנות את התפיסה שלך לגבי איך שאת רואה דברים, למשל "למה אני באמת חסרת ביטחון?" , "זה באמת כזה נורא?" "למה מה רע בי?" , "יש המון אנשים בעולם וכולם שונים למה שארגיש חסרת ביטחון יש בי אחלה דברים" , "האם אנשים באמת שמים לב לכל דבר שאני עושה כמו שאני חושבת שהם או שאני צריכה יותר להשתחרר כי אני בתכלס גם לא שמה לב לשלהם?" , "עצם זה שאת בנאדם עוד מלפני שיודעים עלייך משהו מגיע לך לפחות יחס בסיסי של כבוד אז מי שמתייחס אלייך רע סתם ככה הוא הבעיה וכנראה ממש חסר ביטחון עד כדי כך שהוא מנסה לעלות תצמו על חשבון אחרים אז למה שאני בכלל אשים עליו?" , דברים שאחרים עושים שאני חוששת קצת שישפטו אותי עליהם נראים לי נורמלים לגמרי וגם לאחרים, האם זה סתם בראש שלי שזה יראה חריג?" , "תמיד יש יותר טובים ופחות בכל תחום אז להם יש את הדברים שלהם ולי יש את שלי זה לא הופך אף אחד מאיתנו ליותר טוב או פחות טוב מהשני אז כמו שהם מתנהגים בביטחון ולא כלכך חוששים גם אני ראויה לכך ויכולה בהחלט" , "למה מי הם שישפטו אותי?" , פשוט תגידי לעצמך כל יום כל מיני שאלות בסגנון ואת תגיעי לגילויים משם שיוציאו אותך מהחוסר ביטחון לגמרי.
השלב השני זה להזכיר לעצמך כל יום דברים שאת אוהבת בך זה יכול להיות כל יום לפני שאת הולכת לישון את יכולה לחשוב על אופי ויופי וכשרונות למשל תחשבי על 3 דברים שאת שמחה שיש לך באופי וששווים כמו לב טוב או חכמה או אם את מעניינת וביופי תלכי למראה ותסתכלי על דברים שיפים בך זה יכול להיות שיער או עיניים או ריסים או גבות לא משנה מה ותתמידי כל יום במשך תקופה לחשוב על הדברים ששווים בך ושאת אוהבת בך.
אחרי שהתחלת תקופה לשאול את עצמך שאלות ולהגיע לתובנות ולדעת את השווי שלך מגיע השלב השלישי להתחיל להשתחרר פיזית ליד אנשים ולשים עליהם פס, לא להיות חצופה או רעה אבל להיות בוסית להיות חזקה להיות בטוחה בעצמך לזכור שגם אם לפעמים את לא בטוחה בעצמך עצם זה שאת בנאדם את שווה ואיך שהם מסתכלים או רואים אחרים זאת בעיה שלהם ואומר עליהם הרבה יותר מאשר עלייך וגם לרוב אנשים לא ככה שופטים ולא שמים לב לכל דבר שאת אומרת או עושה ולרוב דווקא נחמדים וגם אם תיתקלי בשופטים? אז מה, למי מי הם? את כבר יודעת מספיק מי את כדי לדעת שהם לא משנים ושאת שמה פס.
את כל זה אני אומרת לך מניסיון, הייתי במצב שלא רציתי ללכת למכולת זה הלחיץ אותי כי בקופה היה בנאדם, שאשכרה שעשיתי משהו חברתי המורים צילמו אותי ושלחו לקבוצה של המורים, שהיו כאלה שחשבו שאין בי כלום אבל התחלתי לשאול את עצמי שאלות ולחזק את עצמי ולבנות לי אופי חזק וזה שינה לי את החיים מקצה לקצה וכיום אני הבתאדם עם הכי הרבה ביטחון עצמי שאני מכירה והביטחון הזה לא תלוי באף אחד אז גם אף אחד לא יכול להוריד לי אותו.
השלב הראשון זה להתחיל לשאול את עצמך שאלות ולשנות את התפיסה שלך לגבי איך שאת רואה דברים, למשל "למה אני באמת חסרת ביטחון?" , "זה באמת כזה נורא?" "למה מה רע בי?" , "יש המון אנשים בעולם וכולם שונים למה שארגיש חסרת ביטחון יש בי אחלה דברים" , "האם אנשים באמת שמים לב לכל דבר שאני עושה כמו שאני חושבת שהם או שאני צריכה יותר להשתחרר כי אני בתכלס גם לא שמה לב לשלהם?" , "עצם זה שאת בנאדם עוד מלפני שיודעים עלייך משהו מגיע לך לפחות יחס בסיסי של כבוד אז מי שמתייחס אלייך רע סתם ככה הוא הבעיה וכנראה ממש חסר ביטחון עד כדי כך שהוא מנסה לעלות תצמו על חשבון אחרים אז למה שאני בכלל אשים עליו?" , דברים שאחרים עושים שאני חוששת קצת שישפטו אותי עליהם נראים לי נורמלים לגמרי וגם לאחרים, האם זה סתם בראש שלי שזה יראה חריג?" , "תמיד יש יותר טובים ופחות בכל תחום אז להם יש את הדברים שלהם ולי יש את שלי זה לא הופך אף אחד מאיתנו ליותר טוב או פחות טוב מהשני אז כמו שהם מתנהגים בביטחון ולא כלכך חוששים גם אני ראויה לכך ויכולה בהחלט" , "למה מי הם שישפטו אותי?" , פשוט תגידי לעצמך כל יום כל מיני שאלות בסגנון ואת תגיעי לגילויים משם שיוציאו אותך מהחוסר ביטחון לגמרי.
השלב השני זה להזכיר לעצמך כל יום דברים שאת אוהבת בך זה יכול להיות כל יום לפני שאת הולכת לישון את יכולה לחשוב על אופי ויופי וכשרונות למשל תחשבי על 3 דברים שאת שמחה שיש לך באופי וששווים כמו לב טוב או חכמה או אם את מעניינת וביופי תלכי למראה ותסתכלי על דברים שיפים בך זה יכול להיות שיער או עיניים או ריסים או גבות לא משנה מה ותתמידי כל יום במשך תקופה לחשוב על הדברים ששווים בך ושאת אוהבת בך.
אחרי שהתחלת תקופה לשאול את עצמך שאלות ולהגיע לתובנות ולדעת את השווי שלך מגיע השלב השלישי להתחיל להשתחרר פיזית ליד אנשים ולשים עליהם פס, לא להיות חצופה או רעה אבל להיות בוסית להיות חזקה להיות בטוחה בעצמך לזכור שגם אם לפעמים את לא בטוחה בעצמך עצם זה שאת בנאדם את שווה ואיך שהם מסתכלים או רואים אחרים זאת בעיה שלהם ואומר עליהם הרבה יותר מאשר עלייך וגם לרוב אנשים לא ככה שופטים ולא שמים לב לכל דבר שאת אומרת או עושה ולרוב דווקא נחמדים וגם אם תיתקלי בשופטים? אז מה, למי מי הם? את כבר יודעת מספיק מי את כדי לדעת שהם לא משנים ושאת שמה פס.
את כל זה אני אומרת לך מניסיון, הייתי במצב שלא רציתי ללכת למכולת זה הלחיץ אותי כי בקופה היה בנאדם, שאשכרה שעשיתי משהו חברתי המורים צילמו אותי ושלחו לקבוצה של המורים, שהיו כאלה שחשבו שאין בי כלום אבל התחלתי לשאול את עצמי שאלות ולחזק את עצמי ולבנות לי אופי חזק וזה שינה לי את החיים מקצה לקצה וכיום אני הבתאדם עם הכי הרבה ביטחון עצמי שאני מכירה והביטחון הזה לא תלוי באף אחד אז גם אף אחד לא יכול להוריד לי אותו.
שואל השאלה:
תודה לכולם❤
עוד משהו: סתם דוגמה, נכון זאת שאני איתה בהפסקות? אני בזמן האחרון (לפחות מ ט') מרגישה שהיא עול, כשהתחלתי להתחבר לכמה בנות בכיתה אז ראו שלא היה לה נוח (היא גם אמרה לי "אני מרגישה בצד" ובאמת שניסיתי לשתף אותה בשיחה והיא פשוט לא מנסה, אז מה אני אמורה לבודד אותי יחד איתה?). גם השיחות שלנו בעיקר בנויות על טיקטוקים ולאט לאט הפסקתי לשלוח ופתאום השנה היא שולחת לי סרטונים כמו "אם אני לא אשלח לה הודעה בחיים לא נדבר" או "שום דבר לא ישבור לי את הלב *לראות ילדים בביה"ס לבד בהפסקות* ואז היא רשמה לי "כן אבל לחוות את זה שנה לבד ביסודי". על פניו אני יוצאת הרעה, אבל מי מספר לה שהייתי שפוטה שלה ביסודי ויש סיבות לדברים או זה שלא בא לי להיות תלויה רק בה..
או שלפניי כמה ימים הייתי עם חברות שלי מהכיתה וחברות שלהן ואתם יודעים כמה זמן לא הרגשתי ככה הרבהה? והיינו אולי 5, 6
-
יש ילדים מסויימים בכיתה שבאמת נראה לי שנוכל להתחבר אבל אני לא מוצאת את ההזדמנות (אני לא אפיל הכל על חברות שלי, גם אני אשמה).
-
גם את האמת שאם יפנו אליי, אני כן אנסה להזרים שיחה, אני לא ביישנית ממשש כמו ביסודי (אבל עדיין שקטה), אז אני מניחה שעוד ביטחון עצמי יש לי קצת, אבל עדיין התלותיות בחברות או החוסר הזדמנויות
תודה לכולם❤
עוד משהו: סתם דוגמה, נכון זאת שאני איתה בהפסקות? אני בזמן האחרון (לפחות מ ט') מרגישה שהיא עול, כשהתחלתי להתחבר לכמה בנות בכיתה אז ראו שלא היה לה נוח (היא גם אמרה לי "אני מרגישה בצד" ובאמת שניסיתי לשתף אותה בשיחה והיא פשוט לא מנסה, אז מה אני אמורה לבודד אותי יחד איתה?). גם השיחות שלנו בעיקר בנויות על טיקטוקים ולאט לאט הפסקתי לשלוח ופתאום השנה היא שולחת לי סרטונים כמו "אם אני לא אשלח לה הודעה בחיים לא נדבר" או "שום דבר לא ישבור לי את הלב *לראות ילדים בביה"ס לבד בהפסקות* ואז היא רשמה לי "כן אבל לחוות את זה שנה לבד ביסודי". על פניו אני יוצאת הרעה, אבל מי מספר לה שהייתי שפוטה שלה ביסודי ויש סיבות לדברים או זה שלא בא לי להיות תלויה רק בה..
או שלפניי כמה ימים הייתי עם חברות שלי מהכיתה וחברות שלהן ואתם יודעים כמה זמן לא הרגשתי ככה הרבהה? והיינו אולי 5, 6
-
יש ילדים מסויימים בכיתה שבאמת נראה לי שנוכל להתחבר אבל אני לא מוצאת את ההזדמנות (אני לא אפיל הכל על חברות שלי, גם אני אשמה).
-
גם את האמת שאם יפנו אליי, אני כן אנסה להזרים שיחה, אני לא ביישנית ממשש כמו ביסודי (אבל עדיין שקטה), אז אני מניחה שעוד ביטחון עצמי יש לי קצת, אבל עדיין התלותיות בחברות או החוסר הזדמנויות
אנונימית
אתחיל ואומר שקודם כל זה לא דבר שקורה ברגע, זה תהליך ארוך שבכל צעד את משתפרת בדבר אחד או שניים.
וגם כשתגיעי למקום שתרצי, את תראי שעדיין הביישנות מסתתרת בך, לא בקטע להוריד פשוט זו האמת :)
אני לא מומחית או מאמנת, אבל כן אנסה לתת לך כמה טיפים שעזרו לי קצת לצאת מהביישנות שלי
הראשון הוא קודם כל בראש ובראשונה להיות את! אני למשל אישה של אנרגיות, אדם של בוקר, של שמחה, אחת כזו שמכל שיר שהיא שומעת היא מתחילה לקפוץ ולרקוד, אז למשל בחתונה של אח שלך, למה שלא תרקדי עם המשפחה של הכלה? זה ממש לא מביך! אני במסיבות וחתונות רק מחפשת עם מי לרקוד! אם את אוהבת את זה - אל תשבי בצד ותיהיי לבד בכלל בכלל!! קומי! תרקדי אפילו עם עצמך! תחשבי שאת יכולה להתקרב למשפחה של גיסתך וזה מושלם! כמובן רק אם את אוהבת
אם זה פחות האופי שלך, אז את כמובן לא חייבת
דבר נוסף שהייתי ממליצה לך הוא לעקוב אחרי עמודי אינסטגרם שיתנו לך את הכוח והעוצמה לגדל ביטחון עצמי, כמו מדלן פריד או גל בר, חפשי באינסטגרם!
אני בגיל שלך ממש נפתחתי להורים שלי, ברמה שהיום הם כמו פסיכולוגים שלי, אז אם את מרגישה בנוח, את יכולה באמת לשתף אותם במצב שלך, לפעמים הניסיון חיים שלהם יכול לכוון אותנו למקומות מדהימים שלא חשבנו שנגיע אליהם :)
אם את רוצה וכסף זה לא כלכך בעיה אצלך, מוזמנת ללכת לליווי אישי אצל מאמנת, בדרך כלל אנשים שלמדו את המקצוע ומבינים בזה יכולים מאוד לעזור ואפילו להיות עקביים איתך ככה שבאמת תיישמי את מה שהם אומרים לך
ודבר אחרון- אל תפחדי משום דבר! שום דבר לא מביך!!! מה שאת רוצה, תעשי! את רוצה לדבר - אין סיבה שלא תדברי!
לאט לאט הכל יזרום, תנסי פתאום לדבר יותר בכיתה, בצעדים קטנים כמובן, שזה דבר שממש עזר לי בכיתה י'
הייתי ממש ביישנית בכיתה י' בקושי דיברתי עם מישהו, ותירגלתי עם עצמי בעיקר לדבר יותר. בשיעורים, לשאול שאלות, לענות, לייצר לעצמך אופי שיכירו אותך! אני אחת כזאת שקר לה כל הזמן, לאט לאט הכירו אותי ככה, זה אפילו התחיל להצחיק אנשים.
תני לאנשים להכיר אותך והכל יהיה בסדר!
יש לי עוד מה לכתוב אבל יש לי מחר מבחן ואני חייבת ללמוד אז אם את צריכה משהו מוזמנת לכתוב לי :)
וגם כשתגיעי למקום שתרצי, את תראי שעדיין הביישנות מסתתרת בך, לא בקטע להוריד פשוט זו האמת :)
אני לא מומחית או מאמנת, אבל כן אנסה לתת לך כמה טיפים שעזרו לי קצת לצאת מהביישנות שלי
הראשון הוא קודם כל בראש ובראשונה להיות את! אני למשל אישה של אנרגיות, אדם של בוקר, של שמחה, אחת כזו שמכל שיר שהיא שומעת היא מתחילה לקפוץ ולרקוד, אז למשל בחתונה של אח שלך, למה שלא תרקדי עם המשפחה של הכלה? זה ממש לא מביך! אני במסיבות וחתונות רק מחפשת עם מי לרקוד! אם את אוהבת את זה - אל תשבי בצד ותיהיי לבד בכלל בכלל!! קומי! תרקדי אפילו עם עצמך! תחשבי שאת יכולה להתקרב למשפחה של גיסתך וזה מושלם! כמובן רק אם את אוהבת
אם זה פחות האופי שלך, אז את כמובן לא חייבת
דבר נוסף שהייתי ממליצה לך הוא לעקוב אחרי עמודי אינסטגרם שיתנו לך את הכוח והעוצמה לגדל ביטחון עצמי, כמו מדלן פריד או גל בר, חפשי באינסטגרם!
אני בגיל שלך ממש נפתחתי להורים שלי, ברמה שהיום הם כמו פסיכולוגים שלי, אז אם את מרגישה בנוח, את יכולה באמת לשתף אותם במצב שלך, לפעמים הניסיון חיים שלהם יכול לכוון אותנו למקומות מדהימים שלא חשבנו שנגיע אליהם :)
אם את רוצה וכסף זה לא כלכך בעיה אצלך, מוזמנת ללכת לליווי אישי אצל מאמנת, בדרך כלל אנשים שלמדו את המקצוע ומבינים בזה יכולים מאוד לעזור ואפילו להיות עקביים איתך ככה שבאמת תיישמי את מה שהם אומרים לך
ודבר אחרון- אל תפחדי משום דבר! שום דבר לא מביך!!! מה שאת רוצה, תעשי! את רוצה לדבר - אין סיבה שלא תדברי!
לאט לאט הכל יזרום, תנסי פתאום לדבר יותר בכיתה, בצעדים קטנים כמובן, שזה דבר שממש עזר לי בכיתה י'
הייתי ממש ביישנית בכיתה י' בקושי דיברתי עם מישהו, ותירגלתי עם עצמי בעיקר לדבר יותר. בשיעורים, לשאול שאלות, לענות, לייצר לעצמך אופי שיכירו אותך! אני אחת כזאת שקר לה כל הזמן, לאט לאט הכירו אותי ככה, זה אפילו התחיל להצחיק אנשים.
תני לאנשים להכיר אותך והכל יהיה בסדר!
יש לי עוד מה לכתוב אבל יש לי מחר מבחן ואני חייבת ללמוד אז אם את צריכה משהו מוזמנת לכתוב לי :)
שואל השאלה:
^בהצלחה במבחןן
אבל כאילו כדי לרקוד איתם אני צריכה לשנות את התדמית מעכשיו, אני בקושי מדברת איתה כשאחותי לא בסביבה ובכללי כל המשפחה שלי יודעת שאני אחת הביישניות, פתאום אני אתחיל לרקוד?
אני באמת לא מתביישת ממנה פשוט לא טיפוס שמדבר הרבה (וגם לא אשת שיחה, יש מצב כי לא התנסיתי בהרבה סיטואציות).
^בהצלחה במבחןן
אבל כאילו כדי לרקוד איתם אני צריכה לשנות את התדמית מעכשיו, אני בקושי מדברת איתה כשאחותי לא בסביבה ובכללי כל המשפחה שלי יודעת שאני אחת הביישניות, פתאום אני אתחיל לרקוד?
אני באמת לא מתביישת ממנה פשוט לא טיפוס שמדבר הרבה (וגם לא אשת שיחה, יש מצב כי לא התנסיתי בהרבה סיטואציות).
אנונימית
אז אם את רוצה להיות אשת שיחה ולעשות שינוי, הגיע הזמן לשנות את התדמית ולעשות את זה
זה קשה לשנות תדמית, באמת שאני יודעת ומכירה את זה מקרוב
את וואלה? אם את רוצה, תעשי מה שבאלך
שימי סליחה יל הביטוי אבל zין על כל מי שיגיד משהו
אז שאנשים ידברו! זה שלהם בלבד
אל תתני לאנשים אחרים להכתיב לך את החיים! את חייה את החיים שלך בלבד
אם תתני לאנשים להכתיב לך מה לעשות, את בסוף לא תיהיי מרוצה
תתחילי בקטן, תתחילי לשנות מעכשיו, ללמוד את הדבר הקטנים מאיך ליצור ולפתח שיחה (שזה לא ייראה מאולץ מידי גם) ועד ללרקוד עם אנשים שאת לא מכירה! זה סיפוק ענק
תהליך של ביטחון עצמי הוא ארוך גם כן, אבל שוב, צעדים קטנים עושים הבדל בסופו של דבר!
זה קשה לשנות תדמית, באמת שאני יודעת ומכירה את זה מקרוב
את וואלה? אם את רוצה, תעשי מה שבאלך
שימי סליחה יל הביטוי אבל zין על כל מי שיגיד משהו
אז שאנשים ידברו! זה שלהם בלבד
אל תתני לאנשים אחרים להכתיב לך את החיים! את חייה את החיים שלך בלבד
אם תתני לאנשים להכתיב לך מה לעשות, את בסוף לא תיהיי מרוצה
תתחילי בקטן, תתחילי לשנות מעכשיו, ללמוד את הדבר הקטנים מאיך ליצור ולפתח שיחה (שזה לא ייראה מאולץ מידי גם) ועד ללרקוד עם אנשים שאת לא מכירה! זה סיפוק ענק
תהליך של ביטחון עצמי הוא ארוך גם כן, אבל שוב, צעדים קטנים עושים הבדל בסופו של דבר!
אני גם כמוך רק בלי החברות..
אנונימית
שואל השאלה:
תודהה^^
אבל את האמת אני באה כל יום לביה"ס במטרה של "היום אני עושה את זה" ובאמת שאני לא מוצאת הזדמנות כי בהפסקות אני חברות שליי. אני מנסה לגשש ולבדוק איפה אני יכולה לדבר אבל לא יודעת לא מוצאת. מרגיש בלתי אפשרי
^זה בטח נשמע קל כשמדברים מהצד, אני לא יודעת אם בלעדיי החברות שלי אני אשתנה, אבל אולי תנסי להשתמש בטיפים ששלחו פה ולאט לאט להיות עם כל מיני כאלה שנראים לך סבבה, בהצלחה3>
תודהה^^
אבל את האמת אני באה כל יום לביה"ס במטרה של "היום אני עושה את זה" ובאמת שאני לא מוצאת הזדמנות כי בהפסקות אני חברות שליי. אני מנסה לגשש ולבדוק איפה אני יכולה לדבר אבל לא יודעת לא מוצאת. מרגיש בלתי אפשרי
^זה בטח נשמע קל כשמדברים מהצד, אני לא יודעת אם בלעדיי החברות שלי אני אשתנה, אבל אולי תנסי להשתמש בטיפים ששלחו פה ולאט לאט להיות עם כל מיני כאלה שנראים לך סבבה, בהצלחה3>
אנונימית
יש לך בני דודים/קרובי משפחה קטנים/גדולים מהצד שלך? תרקדי איתם. אני אחת הביישניות אבל בחתונה של דוד שלי הייתי עם הילדים הקטנים אז הרקדתי אותם ועל הדרך רקדתי עם עצמי ועם אמא שלי ודודה שלי באמת שטויות אף אחד לא יסתכל מוזר זה המשפחה שלך ישמחו שאת רוקדת אם כבר זה יהיה מוזר שלא
תתחילי לשים זין על הכל
אני אדם שמאמין שזה לא טוב חברות עד ממש, אנשים לא תמיד הכי נאמנים וזה לא קשור רק לזה, לא כול אדם נורמלי יבוא וינסה להתחבר איתך או ירצה, אני הסביר ואתן דוגמה למה שקרה לי השנה, כאשר שנת הלימודים החלה אני ניסתי להתחבר אם כמה ילדים אבל הם לא הכי חברותים לכולם! אז הם לא אהבו את האדם שאני (הם היו די ערסים פה מלוכלך) וזה לא עבד, אז ניסיתי להתחבר עם אחרים, יצא חבר אחד מספיק אחד לא צריך יותר משלושה חברים זה לא הכי כיף והילדים שניסתי להתחבר איתי הם החליטו שאני אויב. שלהם מה המסקנה לא כול מה שנראה כמו חלום טוב, זה באמת מה שהאדם צריך.
אנונימי
שואל השאלה:
^אבל זה גם לא טוב חברות לא של ממש חחח. אני לא יכולה להיות תלויה בהן ולא לדעת מה לעשות אם הן לא באות ואז עוד למרות כל זה אנחנו אפילו לא באמת כאלה חברות טובות. אבל מבינה מה אתה אומר
^^^זה מרגיש בלתי אפשרייי כי שוב יש לי עם מי להיותת אז אני תמיד איתןן:// כן זו בעיה שלי, אני אצטרך לעבוד על זה
^^^^כן יש לי, טוב אני אסתדר שם אכשהו, תודה:)
^אבל זה גם לא טוב חברות לא של ממש חחח. אני לא יכולה להיות תלויה בהן ולא לדעת מה לעשות אם הן לא באות ואז עוד למרות כל זה אנחנו אפילו לא באמת כאלה חברות טובות. אבל מבינה מה אתה אומר
^^^זה מרגיש בלתי אפשרייי כי שוב יש לי עם מי להיותת אז אני תמיד איתןן:// כן זו בעיה שלי, אני אצטרך לעבוד על זה
^^^^כן יש לי, טוב אני אסתדר שם אכשהו, תודה:)
אנונימית
גם אני הייתי ככה ואני עדיין ככה אבל קצת פחות
זה משהו שאת צריכה לעבוד עם עצמך
זה תהליך
זה לא מעכשיו לעכשיו
אני יכולה להגיד לך שביסודי הייתי ממש סגורה והייתי ביישנית היו צוחקים עליי לא משנה מה אני עושה ולא היה לי כלכך חברים אבל עברתי תהליך ארוך ואני עדיין עוברת
בחטיבה אני התחלתי להיפתח טיפה יותר, בתור התחלה הכרתי שתי חברות שהיו איתי בכיתה ואז דרכן הכרתי עוד שלושה חברות מדהימות ולאט לאט התחלנו לדבר יותר ועכשיו אנחנו בלתי נפרדות
בזכותן ובזכות עצמי קיבלתי קצת ביטחון לדבר עם אנשים
אני יכולה להגיד לך שלאט לאט התחלתי לדבר על מה שמפריע לי ועל מה שאני מרגישה (עדיין קשה לי קצת לספר מה שאני מרגישה ומה עובר עליי ועדיין קצת קשה לי להתחיל שיחה)
אני הבנתי מלא דברים בתהליך שלי עד כה,
אני הבנתי על איזה אנשים צריך לסמוך ועל איזה לא ועל איזה אנשים אני יכולה לספר על הרגשות שלי ועל איזה לא.
אני יודעת שבהתחלה זה מרגיש בלתי אפשרי אבל בסופו של דבר זה תהליך ארוך שלך עם עצמך
אני חושבת שאם תתחילי בדברים הכי קטנים שיש זה כבר התחלה
זה משהו שאת צריכה לעבוד עם עצמך
זה תהליך
זה לא מעכשיו לעכשיו
אני יכולה להגיד לך שביסודי הייתי ממש סגורה והייתי ביישנית היו צוחקים עליי לא משנה מה אני עושה ולא היה לי כלכך חברים אבל עברתי תהליך ארוך ואני עדיין עוברת
בחטיבה אני התחלתי להיפתח טיפה יותר, בתור התחלה הכרתי שתי חברות שהיו איתי בכיתה ואז דרכן הכרתי עוד שלושה חברות מדהימות ולאט לאט התחלנו לדבר יותר ועכשיו אנחנו בלתי נפרדות
בזכותן ובזכות עצמי קיבלתי קצת ביטחון לדבר עם אנשים
אני יכולה להגיד לך שלאט לאט התחלתי לדבר על מה שמפריע לי ועל מה שאני מרגישה (עדיין קשה לי קצת לספר מה שאני מרגישה ומה עובר עליי ועדיין קצת קשה לי להתחיל שיחה)
אני הבנתי מלא דברים בתהליך שלי עד כה,
אני הבנתי על איזה אנשים צריך לסמוך ועל איזה לא ועל איזה אנשים אני יכולה לספר על הרגשות שלי ועל איזה לא.
אני יודעת שבהתחלה זה מרגיש בלתי אפשרי אבל בסופו של דבר זה תהליך ארוך שלך עם עצמך
אני חושבת שאם תתחילי בדברים הכי קטנים שיש זה כבר התחלה
שואל השאלה:
כמעט מלאכיםם איזו סדרה מושלמתת
לענייננו, עוד חודשיים או 3 יש לי טיול שנתי, מה אני יכולה לעשות עד אז? אני לא רוצה לוותר על הטיול אבל שנה שעברה היה משעמם (כאילו רגיל, לא משהו מיוחד). אם אני ארגיש יותר שייכת לכיתה אז אולי יהיה יותר כיף, כן חודשיים זה קצת אבל עדיין המינימום שאני יכולה לעשות
וכל הכבוד על התהליך שעברתת
כמעט מלאכיםם איזו סדרה מושלמתת
לענייננו, עוד חודשיים או 3 יש לי טיול שנתי, מה אני יכולה לעשות עד אז? אני לא רוצה לוותר על הטיול אבל שנה שעברה היה משעמם (כאילו רגיל, לא משהו מיוחד). אם אני ארגיש יותר שייכת לכיתה אז אולי יהיה יותר כיף, כן חודשיים זה קצת אבל עדיין המינימום שאני יכולה לעשות
וכל הכבוד על התהליך שעברתת
אנונימית
יאא תודה❤
אני חושבת שבתור התחלה את יכולה לנסות לדבר עם עצמך אולי זה יעזור
או שאת יכולה להתחיל לגשת לבנות שאת רוצה להתחבר (כמובן שבקצב שלך)
או שאת יכולה להשתתף בשיעורים כל פעם קצת
או ללכת לאירועים חברתיים שהכיתה עושה
אני חושבת שבתור התחלה את יכולה לנסות לדבר עם עצמך אולי זה יעזור
או שאת יכולה להתחיל לגשת לבנות שאת רוצה להתחבר (כמובן שבקצב שלך)
או שאת יכולה להשתתף בשיעורים כל פעם קצת
או ללכת לאירועים חברתיים שהכיתה עושה