18 תשובות
נשמע אחלה
הוא מדהים. אהבתי כל כך
זה ממש טוב
אה .. אוקי.. זה לא ספר מפורסם? המליצו לי עליו
נהדר
זה ממש נחמד
שואל השאלה:
^^^לא ממש.. יש לו 100 צפיות בערך ורק 3 פרקים בינתיים כי הוא בכתיבה
^^^לא ממש.. יש לו 100 צפיות בערך ורק 3 פרקים בינתיים כי הוא בכתיבה
אנונימית
100 צפיות זה ממש הרבה
שואל השאלה:
^יש לה אחד עם 1620
^יש לה אחד עם 1620
אנונימית
וואו מרשים
האמת שזה נחמד אבל נמאס לי מהקלישאה של "היי תשים לב לאן אתה הולך!"
אנונימית
ההקדמה לא טובה.
לכתוב שמתחיל להיות מעניין רק בפרק החמישי גורם לקוראים לרצות לעבור לספר אחר, ככה אני הרגשתי לפחות.
המשפט "נתת לא טראומה לכל החיים" לא נשמע תקין. יותר טוב לכתוב "גרמת לו לטראומה לכל החיים".
בכלל לא נראה לי שזה נכון לכתוב את זה שם, זה לא נשמע מעניין.. אולי אם אתחיל לקרוא את הפרקים יהיה לי קצת מעניין אבל לא נמשכתי לספר.
ממליצה לך קודם לקרוא ספרים אמיתיים ולא סיפורים בווטפאד ואז תביני גם איך לסחוף את הקוראים, לא לעשות פרק קצר מידי ולא להתחיל את התקציר שהוא אמצע שיח בין שני אנשים שאי אפשר להבין מזה כלום.
שהייתי בת 16 כתבתי ספר ולא נגעתי בו אחרי שסיימתי, פחדתי לפרסם אותו. פרסמתי אותו שהייתי בת 18-19, אחרי שתיקנתי הרבה שגיאות, הורדתי הרבה דברים, למשל שיחה בין אנשים קיצרתי אותם בגלל שהשיחות היו ארוכות מידיי, הורדתי דברים שאפשר להבין את הספר בלעדיהם והם מרחו את הספר, גם באמצע הספר הייתי כותבת בסוגריים "הערת הכותבת", שזה טעות של כל מתחילה - כותבים הערות בסוף הפרק ולא באמצע פרק, וערכתי את הסיפור מחדש ממש טוב. היו לי סביבות ה-70k קוראים עם 55 פרקים. אני כן גאה בעצמי שפרסמתי אותו והתגברתי על החשש שישפטו את הכתיבה שלי, לאט לאט עלו מספר הקוראים ונפתחתי גם לקוראות שלי.
מעדיפה לא להגיד את שם הספר, בגלל זה גם עשיתי כאנונימי ולא בגלוי.
לכתוב שמתחיל להיות מעניין רק בפרק החמישי גורם לקוראים לרצות לעבור לספר אחר, ככה אני הרגשתי לפחות.
המשפט "נתת לא טראומה לכל החיים" לא נשמע תקין. יותר טוב לכתוב "גרמת לו לטראומה לכל החיים".
בכלל לא נראה לי שזה נכון לכתוב את זה שם, זה לא נשמע מעניין.. אולי אם אתחיל לקרוא את הפרקים יהיה לי קצת מעניין אבל לא נמשכתי לספר.
ממליצה לך קודם לקרוא ספרים אמיתיים ולא סיפורים בווטפאד ואז תביני גם איך לסחוף את הקוראים, לא לעשות פרק קצר מידי ולא להתחיל את התקציר שהוא אמצע שיח בין שני אנשים שאי אפשר להבין מזה כלום.
שהייתי בת 16 כתבתי ספר ולא נגעתי בו אחרי שסיימתי, פחדתי לפרסם אותו. פרסמתי אותו שהייתי בת 18-19, אחרי שתיקנתי הרבה שגיאות, הורדתי הרבה דברים, למשל שיחה בין אנשים קיצרתי אותם בגלל שהשיחות היו ארוכות מידיי, הורדתי דברים שאפשר להבין את הספר בלעדיהם והם מרחו את הספר, גם באמצע הספר הייתי כותבת בסוגריים "הערת הכותבת", שזה טעות של כל מתחילה - כותבים הערות בסוף הפרק ולא באמצע פרק, וערכתי את הסיפור מחדש ממש טוב. היו לי סביבות ה-70k קוראים עם 55 פרקים. אני כן גאה בעצמי שפרסמתי אותו והתגברתי על החשש שישפטו את הכתיבה שלי, לאט לאט עלו מספר הקוראים ונפתחתי גם לקוראות שלי.
מעדיפה לא להגיד את שם הספר, בגלל זה גם עשיתי כאנונימי ולא בגלוי.
אנונימית
יאואוא אני ממש אוהב פנטזיה וואו אני נראה לי יתחיל לקרוא
לא אהבתי
^כתוב בתקציר שהחלק המעניין יהיה בפרק החמישי, אז הוא יגיע מתישהו
^אין קשר לעניין, פשוט לא אהבתי את הכתיבה.
היא חובבנית ומתאמצת אני חושב שהרעיון של הספר נחמד מאוד והייתי קונה אם הוא היה כתוב אחרת ומשנה כמה דברים.
היא חובבנית ומתאמצת אני חושב שהרעיון של הספר נחמד מאוד והייתי קונה אם הוא היה כתוב אחרת ומשנה כמה דברים.
מה זה קשור^
היא מנסה לכתוב ספר ודווקא נראה שהיא מצליחה... אתה יודע כמה זה קשה לכתוב ספר??? צריך יצירתיות בטירוף ואז גם לכתוב את זה וכל זה... גם ג'יי קיי רולינג בהתחלה הייתה ממש חובבנית וסתכל איזה היסטוריה היא עשתה...
היא מנסה לכתוב ספר ודווקא נראה שהיא מצליחה... אתה יודע כמה זה קשה לכתוב ספר??? צריך יצירתיות בטירוף ואז גם לכתוב את זה וכל זה... גם ג'יי קיי רולינג בהתחלה הייתה ממש חובבנית וסתכל איזה היסטוריה היא עשתה...
^אני יודע כמה זה קשה, אני כתבתי ספר בעצמי וקיבלתי כמה הצעות מחברות לחוזה על הספר הזה.
חוץ מזה אני רק אמרתי את דעתי הכנה, אני חושב שצריך להמשיך להתפתח גם אם אנשים כמוני אומרים את דעתם.
אני מצטער אם פגעתי זה לא היה בכוונה רעה.
חוץ מזה אני רק אמרתי את דעתי הכנה, אני חושב שצריך להמשיך להתפתח גם אם אנשים כמוני אומרים את דעתם.
אני מצטער אם פגעתי זה לא היה בכוונה רעה.