היי, אני עוזב וזו פריקה בשבילי (ארוך:)

רציתי להגיד שחוויתי כאן מלא דברים
היו כאן רגעים ואנשים שגרמו לי להרגיש מיוחד
והיו רגעים שהבנתי שזה רק היה נראה
אני לא באמת יודע, נכנסתי לכאן כדי לנסות לראות אם אנשים או אני יותר יכול להגיד ולהתבטא דרך כתיבה ולא דרך דיבור רגיל שזה ממש קשה להתבטא בצורה הזו
ממש שמחתי לעזור כאן לחלק גדול מהאנשים
היו כאן רגעים שממש נשברתי בכיתי מסיפורים של הרבה מהאנשים כאן
ולפעמים ממש רציתי להתקרב לאנשים מסויימים, אבל כנראה שלא הייתי מספיק טוב בשביל לעניין אותם (לא פייק מי)
לסיכום הבנתי שאני פשוט צריך לצאת החוצה ולחיות את החיים ולא מה שאנשים כאן חושבים עלי - אפילו אם זה נכון והם באמת חושבים ככה, הם עדיין לא חלק מהמציאות שלי וזה לא עוזר לא להם ולא לי
אבל עם זאת היו לי שיחות ממש בונות שגרמו לי להבין מלא דברים, ואני שמח שעברתי ויצא לי לעבור את השיחות האלה
יש לי כלים חדשים לחיים

נראה שכל דבר אני חווה שצורה ממש קיצונית ולכן אני בוחר לחיות את הוירטאלי על המציאות, כי בוירטואלי יותר קל יחסית למתן מאשר במציאות
כשמישהו כותב לי כאן משהו לא נעים אני יכול פשוט לבכות מבלי שהוא ידע שזה פגע בי או שהרגיש מובך מכך שאני רגיש
אני יכול לבנות לעצמי כאן כל תדמית בקלות: להישמע קשוח, נחמד, רשמי, חכם ועוד מגוון של אפשרויות. אבל איפשהו הכל סתם זיוף, לא אמיתי. בשביל להיות באמת אני צריך לחיות את המציאות והאנשים שסביבי.
חייב לציין שממש הציק לי לראות אנשים שמחשקים משחק של "אנשים חכמים" וניסו להראות מעוד רשמים ולהעלות לעצמם את הכבוד על ידי השפלת האחר
אם אחד מהאנשים האלה רואה את זה, אני באמת לא מאחל לכם לחוות את זה, אבל אם זה הדבר היחיד שיגרום לכם להבין מה אתם גורמים לאחרים להרגיש, אני מאחל לכם שתחוו את זה ותבינו שזו לא דרך לעלות על דרך של כבוד אמיתי
אציין שרובכם דוגלים בשיטה הזו, וזו הסיבה העיקרית שבחרתי לעזוב
נפגעתי מספיק. אני יודע שאתם עושים את זה במטרה להגן על כבודכם ואין לי טיפת כבוד במציאות וההורים לא הכי גורמים לכם להרגיש גאווה, ולכן ככה אתם מתבטאים כאן
ההורים שלי תמיד היו גאים בי, אוהבו אותי, העריצו את מי שאני, ועכשיו אני בוחר לחזור למציאות הזו
הסיבה שנכנסתי לכאן מלכתחילה היא כי חוויתי מלא סבל של חרדות ודיכאונות והאתר הזה שימש לי לבריחה מהמציאות הקשה הזו.
השתדלתי להיות נחמד כמה שרק יכולתי.