5 תשובות
כי אשכרה שנה של פעם בחיים שתעזור לך לכל החיים
מה זה מכינה? שמעתי את הביטויי פה ושם אבל בחיים לא הבנתי מה זה
אנונימית
כי זה פעם בחיים את יוכולה ללכת מי יפספס את זה?
שואל השאלה:
הצבא זה תמיד שוק
הצבא זה תמיד שוק
הצבא באמת יודע להכשיר את החיילים שלהם בצורה הטובה ביותר. אבל הצבא לא יודע להכין טוב מנטלית.
לפני 35 שנים הייתה בעיה בציבור הדתי והוא שרוב המתגייסים הדתיים היו חוזרים בשאלה בצבא (קט למחלקות בני ישיבות, גרעינים וכו:). הרב אלי סדן ועוד כמה רבנים ניסו למצוא פתרון לבעיה. אחרי הרבה מחשבות, הרב אלי סדן הקים את המכינה הקדם צבאית הראשונה - "בני דוד - עלי". מטרתה העיקרית הייתה לחזק את האמונה של הבחורים. היום המכינה ידועה כאחת המכינות הכי טובות בארץ, יש כאלו שאומרים שהיא אפילו הכי טובה בארץ, עם בוגרים שמגיעים רחוק בכל מקום. יש שם דגש על אמונה. הם לא באים להכין את התלמידים למשהו שהצבא לא יודע. לכן יש שם הרבה אמונה - דבר שהצבא לא יודע לעשות, ויש שם ניווטים כי אנשים צריכים לדעת לנווט בחיים ומד"סים בשביל להגיע לכל מקום שרוצים. המטרה של המכינה הצליחה והיום רוב מי שמתגייס דתי - נשאר דתי. בעקבותיה קמו עוד עשרות מכינות אחרות, לקהל יעד שונה.
עם הזמן ראו שיש בעיה גם בציבור הכללי, החילוני והיא שהציבור הזה חסר מוטיבציה, וכמעט ולא מגיע לבה"ד אחד (בית הספר לקצינים) וגורמים מהמכינות הדתיות עזרו להקים את המכינות הכלליות. קם גרעין ניסיוני של מכינת נחשון, ושנה אחר כך קמו 4 מכינות כלליות שהן למעשה 4 המכינות הכלליות הראשונות - נחשון, מיצר, רבין וגליל עליון. המטרות של המכינות הכלליות היא לפתח מנהיגות בקרוב החניכים, לעלות את המוטיבציה לגיוס בפרט לקצונה וכן הלאה. (גם במכינות הדתיות עושים את זה).
זה הרקע הכללי של המכינות, אבל רוב החניכים של המכינות לא יודעים את זה, במיוחד המכינות הכלליות. הם הולכים לשם מסיבות כאלו ואחרות, וחלק מהמכינות מלמדות את מה שציינתי במהלך השנה והרוב לא מספרות להם.
הסיבות ללכת למכינה מגוונות - לחץ סביבתי, רצון לתרום מעצמך עוד שנה, להתכונן עוד שנה ועוד הרבה.
כתבת שצבא זה תמיד שוק. אז לא הכי מדוייק. מי שהיה במכינה, יגיע בוגר יותר לצבא ולא יגיע ילדותי דבר שיתרום לו הרבה. ברגע שהמפקד יצעק עליו, הוא לא יתרגש, עבר את זה כבר שנה והוא רגיל למשמעת צבאית. (במכינות הכלליות וחלק מהדתיות). ברגע שתהיה לקרביים/חלק מתפקידים אחרים מסע אלונקות, יהיה קשה לכולם. למי שעושה את זה לראשונה, יעבור בראש: "אני לא מסוגל! אני לא מסוגל! קשה מידי! בא לי לפרוש!" אבל לבוגרי מכינות/כושר קרבי יעבור בראש משהו אחר: "אני יודע שאני מסוגל. כבר עשיתי את זה במכינה/בכושר קרבי. זה כן אפשרי, עובדה שעשיתי את זה כבר. אז אני לא מוותר ונותן בראש" - דבר שיכול לגרום לו לדחוף אחרים בידיעה שזה אפשרי.
עוד סיבה ללכת למכינה היא שזה זמן מעולה להקדיש נטו לעצמך. זה גיל מושלם לעבוד על האופי שלך ולעצב אותו. לתקן מידות, פיתוח עצמי ועוד. לא תהיה לך עוד הזדמנות כזו.
בנוסף לטייל בארץ והלכיר אותה, להתנדב ולעזור לזולת, ללמוד על זהות יהודית, ועל נושאים כללים, להכיר את הארץ שלך, לדעת מי את באמת. האם חשבת פעם לחשוב מי את, אבל מי את באמת? פעם חשבת רגע לחשוב, למה את מתגייסת מעבר לגיוס חובה? האם יצא לך לחשוב מה זה אומר שאת יהודיה? האם יצא לך פעם לשבת ולחשוב איך את יכולה לתרום לאחרים ולהיות בולטת בכל מקום שתהיי? מובילה? האם יצא לך לחשוב על עצמך, על האופי שלך, ועל טיסה אגם את רוצה להיות? האם היה לך זמן לשבת ולעצב את האופי ולפתח את עצמך?
לפני 35 שנים הייתה בעיה בציבור הדתי והוא שרוב המתגייסים הדתיים היו חוזרים בשאלה בצבא (קט למחלקות בני ישיבות, גרעינים וכו:). הרב אלי סדן ועוד כמה רבנים ניסו למצוא פתרון לבעיה. אחרי הרבה מחשבות, הרב אלי סדן הקים את המכינה הקדם צבאית הראשונה - "בני דוד - עלי". מטרתה העיקרית הייתה לחזק את האמונה של הבחורים. היום המכינה ידועה כאחת המכינות הכי טובות בארץ, יש כאלו שאומרים שהיא אפילו הכי טובה בארץ, עם בוגרים שמגיעים רחוק בכל מקום. יש שם דגש על אמונה. הם לא באים להכין את התלמידים למשהו שהצבא לא יודע. לכן יש שם הרבה אמונה - דבר שהצבא לא יודע לעשות, ויש שם ניווטים כי אנשים צריכים לדעת לנווט בחיים ומד"סים בשביל להגיע לכל מקום שרוצים. המטרה של המכינה הצליחה והיום רוב מי שמתגייס דתי - נשאר דתי. בעקבותיה קמו עוד עשרות מכינות אחרות, לקהל יעד שונה.
עם הזמן ראו שיש בעיה גם בציבור הכללי, החילוני והיא שהציבור הזה חסר מוטיבציה, וכמעט ולא מגיע לבה"ד אחד (בית הספר לקצינים) וגורמים מהמכינות הדתיות עזרו להקים את המכינות הכלליות. קם גרעין ניסיוני של מכינת נחשון, ושנה אחר כך קמו 4 מכינות כלליות שהן למעשה 4 המכינות הכלליות הראשונות - נחשון, מיצר, רבין וגליל עליון. המטרות של המכינות הכלליות היא לפתח מנהיגות בקרוב החניכים, לעלות את המוטיבציה לגיוס בפרט לקצונה וכן הלאה. (גם במכינות הדתיות עושים את זה).
זה הרקע הכללי של המכינות, אבל רוב החניכים של המכינות לא יודעים את זה, במיוחד המכינות הכלליות. הם הולכים לשם מסיבות כאלו ואחרות, וחלק מהמכינות מלמדות את מה שציינתי במהלך השנה והרוב לא מספרות להם.
הסיבות ללכת למכינה מגוונות - לחץ סביבתי, רצון לתרום מעצמך עוד שנה, להתכונן עוד שנה ועוד הרבה.
כתבת שצבא זה תמיד שוק. אז לא הכי מדוייק. מי שהיה במכינה, יגיע בוגר יותר לצבא ולא יגיע ילדותי דבר שיתרום לו הרבה. ברגע שהמפקד יצעק עליו, הוא לא יתרגש, עבר את זה כבר שנה והוא רגיל למשמעת צבאית. (במכינות הכלליות וחלק מהדתיות). ברגע שתהיה לקרביים/חלק מתפקידים אחרים מסע אלונקות, יהיה קשה לכולם. למי שעושה את זה לראשונה, יעבור בראש: "אני לא מסוגל! אני לא מסוגל! קשה מידי! בא לי לפרוש!" אבל לבוגרי מכינות/כושר קרבי יעבור בראש משהו אחר: "אני יודע שאני מסוגל. כבר עשיתי את זה במכינה/בכושר קרבי. זה כן אפשרי, עובדה שעשיתי את זה כבר. אז אני לא מוותר ונותן בראש" - דבר שיכול לגרום לו לדחוף אחרים בידיעה שזה אפשרי.
עוד סיבה ללכת למכינה היא שזה זמן מעולה להקדיש נטו לעצמך. זה גיל מושלם לעבוד על האופי שלך ולעצב אותו. לתקן מידות, פיתוח עצמי ועוד. לא תהיה לך עוד הזדמנות כזו.
בנוסף לטייל בארץ והלכיר אותה, להתנדב ולעזור לזולת, ללמוד על זהות יהודית, ועל נושאים כללים, להכיר את הארץ שלך, לדעת מי את באמת. האם חשבת פעם לחשוב מי את, אבל מי את באמת? פעם חשבת רגע לחשוב, למה את מתגייסת מעבר לגיוס חובה? האם יצא לך לחשוב מה זה אומר שאת יהודיה? האם יצא לך פעם לשבת ולחשוב איך את יכולה לתרום לאחרים ולהיות בולטת בכל מקום שתהיי? מובילה? האם יצא לך לחשוב על עצמך, על האופי שלך, ועל טיסה אגם את רוצה להיות? האם היה לך זמן לשבת ולעצב את האופי ולפתח את עצמך?
באותו הנושא: