התרחקתי ממשהי.

היתה לי פעם חברה מאוד טובה, אני לא אציין כמובן שמות. היינו כמה שנים מאוד קרובות, היינו בימי הולדת אחת של השניה, בכל הפסקה יחד, דיברנו הרבה בטלפון וכו' אבל קצת מהחודשים של השנה הקודמת התחלתי להתרחק, אני אוהבת אותה והכל אבל היא מאוד ביישנית, אין לה ביטחון עצמי, יש לה רק איתי, היא אף פעם לא תרצה להצטרף איתי לעוד מישהו. ניסיתי באמת הכל, אמרתי לה בואי רק ננסה ואם לא תרצי אז לא נבוא כאילו להיות איתם יותר (כאילו לא אני אלא שתינו ביחד), בסוף היא הסכימה אבל התחרטה מתי שקבענו, היא חברה טובה אבל מאוד סגורה בעולם שלה כזה, ואני לא רוצה להיות סגורה אני די שמחה וחברותית, אוהבת לעזור ולהתחבר להרבה אנשים, אני לא חייבת כל הזמן הרבה חברים סביבי אבל אני גם לא רוצה להיסגר רק לאחד ושאני רחצה להיות איתה אני חייבת להיות רק איתה. אין לה בעיה שאני אהיה עם אחרים אבל אני רוצה להיות עם אחרים רוב הזמן. היא ממש ממש ביישנית. אז קצת התרחקתי כי לא יכולתי כבר להיות כל הזמן רק איתה מנותקת. ולא דיברנו על החופש הגדול, אחרי זה שמתי לב לזה והבנתי שהיא נפגעה אז הלכתי לדבר איתה, היא באמת סיפרה שהיא נפגעה שהתרחקתי והתנצלתי באמת וסיפרתי לה קצת על מה שעבר עליי בתקופה שלא דיברנו, היא אמרה שהיא צריכה קצת זמן כדי להיפתח בעצמה וכמובן שקיבלתי. אבל הבעיה שאני לא יודעת מה יקרה אחרי זה, כי גם אם נשלים אני לא מוכנה לאותו הנואל.. זה לא עושה לי טוב.. אבל היא לא תהיה מוכנה להיות איתי גם עם אפילו חברה אחת. אבל אני גם לא רוצה להשאיר אותה לגמרי לבד, כי יש לה רק אותי, ואני כן אוהבת אותה. מה לעשות?


מקווה שהסברתי את עצמי טוב ...