תצפיתנית בתקופת חפיפה סובלת ומיואשת

אז למי שלא יודע תצפי מתחילות תקופת חפיפה כשהן מגיעות לחמל עושות 11-3 לומדות משבע בבוקר עד 11 בלילה וזו השגרה, הבנות של החמל לא נחמדות ואך אחת לא עוזרת ונותנת מענה. הקצינות אומרות להעזר בהן אבל כל פעם שניסיתי מישהי צחקה לי בפרצוף מישהי העבירה אותי לעמדה אחרת שהעבירה אותי למפקדת ששמעה את מה שאמרתי ופשוט הלכה בלי להגיד כלום. עוד מישהי שיכלתי לשאול נמצאת איתי בחדר ופשוט לוחצת עליי שאני אגיד מי שמה אותי בחדר כדי שהיא תגיד לה ויעיפו אותי לחדר אחר. אין מענה לכלום, אין לי פה חברים, כל יום אני בוכה ומתגעגעת בטירוף למשפחה שלי, החומר הלימודי זה תיקי חפיפה שרובם בכלל לא מעודכנים, יש לוז של מתי אני אמורה לסיים ללמוד מה ולהבחן אבל אף אחת לא יודעת בדיוק על מה להבחן ואף אחד לא יודע בכלל להסביר כלום חוץ מ"הכל"
בשלב מסויים אם אני אעבור אני אתחיל לסגור שלוש שבועות בבסיס וכרגע אנ לא רואה את עצמי נבחנת מחר על 30 עמודים דו צדדים שנתנו לי ללמוד מיומיום כשהיום ליטרלי כל היום היה שעה שיחה ועוד שעה משהו ועוד שעתיים משהו ואיבדתי את הכומתה שלי שאני בטוחה שגנבו לי ואין לי כוח לכלום באלי הביתה לאמא שלי פליז תעודדו אותי איכשהו אין לי פה נקודת אור אחת אפילו