7 תשובות
אני מכיר את זה, אני גם ככה, אנשים נוטים תומר לי על כך שאני פשוט אדם שמרצה את הסובבים אותי, אי אפשר לומר שזה לא נכון, אבל לדעתי זה שאני משתנה לפי האנשים שסביבי לא קשור לזה, אלא פשוט אני מעדיף להיות אידיאלי לפי הסביבה, לא לרצות אותם, אלא להיות מתאים. אני לא רואה בזה שום דבר רע (למרות שכשיש קומבינציות מסויימות של אנשים הנתנהגות שלי יכולה להיות מוזרה).
שואל השאלה:
^אבל אני מפחדת שבעתיד גם בכלל לא יהיו לי את הדעות של עצמי. אני גם ממש גרועה בלקיחת החלטות. סתם דוגמא למשל (וזה נשמע ממש טיפשי אבל זה רק לדוגמא) כשההורים שלי שואלים אותי אם אני רוצה גבינה או שוקולד בלחמנייה אני פשוט קופאת ולא יודעת מה לענות.
אנונימית
אם את בגיל ההתבגרות זה נורמלי לגמרי, האישיות שלך רק מתעצבת בגילאים האלו
ובדרך כלל ילדים בגילאים האלו מבססים את הדעות שלהם לפי הסביבה ולפי מה שהרוב חושבים.
ובכללי, כמעט כל בן אדם ולא משנה באיזה גיל ינסה להתאים את עצמו כמה שיותר לסביבה .
אנונימית
שואל השאלה:
אני לא מכירה אף אחד בגיל שלי שהוא כזה
אנונימית
את רק חושבת ככה..^
אנונימית
^^^^חח, אותוצהדבר בדיוק, אמא שלי אומרת כל הזמן שאני שונוא את עצמי כי אני אף פעם לא בוחר, תמיד כשואלים אותי אני פשוט אומר לא משנה לי או לשון אחרת כזו, כל עוד זה לא מגעיל, לא מעניין אותי כמה זה טעים, נכנס לפה שנייה וכבר שכחתי מה הטעם. כנ"ל לגבי שאר דברים, גם נדפקתי פעם לגבי משהו שקריטי לי להמשך החיים בגלל זה. אין כ"כ מה לעשות, ושוב, זה התאמה לסביבה, זה יכול לדפוק אותך, אבל יש לזה גם הרבה פלוסים (אני כמעט ולא רב עם אף אחד בכיתה לדוגמא).
שואל השאלה:
אוקיי אני שמחה לשמוע את זה תודה
אנונימית