אני בת 20.. זה מביך שאני ככה? לשתף את הפסיכולוגית?

אני אף פעם לא אומרת כשאני צריכה לשירותים. נגיד אני יוצאת עם חברות אני כבר יכולה להרגיש שעוד רגע בורח לי ואני לא אגיד להם ונגיד אני עובדת בחנות אז אין לי זמן ללכת לשירותים.. לפעמים אני לא מצליחה להתאפק או שממש רואים עלי שאני חייבת ומבקשים ממני לא להתאפק ולהכנס מהר לשירותים.. (חברות או אנשים שמכירים אותי טוב)

ונגיד עכשיו אני מתחילה ללכת לפסיכולוגית שלי ישר כשאני מסיימת לעבוד ואני מפחדת שאני לא אגיד לה שאני צריכה לשירותים ושאני לא אוכל להתאפק אז אני מתלבטת מה לעשות ואם להגיד לה משו על זה