תגידו זה נחשב לבעיה נפשית אצלי אם זה ככה??

אני כאילו שומרת טינה לאנשים בצורה טיפה מפחידה. אני יכולה פשוט לזכור פרט קטן שהם עשו שהכעיס אותי וזה ישמר אצלי בראש לעד(גם אם אני יודעת באותו הרגע שזה קטן ולא משמעותי). הפרט הקטן יכול לגדול ולגדול עד שכל רגש הכעס שלי יכול להערם על הבן/בני אדם הזה/האלה.

אבל זה לא החלק המפחיד.

החלק הטיפה מוזר זה... אני יכולה באמת לשנוא בן אדם כל כך עד שלא תהיה לי בעיה להסתכל בו גוסס ביסורים ולא להנעיד עפעף, או מתמוטט לנגד עיני. אני פשוט לא ארגיש שום דבר כי כל מה שהמוח שלי יזכור זה שלבן אדם הזה מגיע הכאב הזה בגלל מה שהם עשו לי.

(כמובן שמקרים כאלה לא באמת קרו אבל אני ניסיתי לדמיין מה היה קורה בסיטואציה הזאת(רק העובדה שניסיתי לדמיין את זה, זה כבר די מלחיץ אם אני חייבת לומר))