אני לומדת משחק ולפני כמה שבועות זה שקיבל אותי ללימודים (שחקן מפורסם) הוריד מימני ובכיתי כמו שלא בכיתי בחיים שלי

סורי שזה ארוך אבל זה מעניין חחח

הוא אמר לי מול כל הכיתה "אולי לא היינו צריכים להכניס אותך ללימודים אצלנו"
ואמר עוד כמה דברים שלא ממש זוכרת אבל אני זוכרת שממש נפגעתי
זה היה בשיחה של סוף שיעור
ופשוט יצאתי באמצע והלכתי ,

בכיתי רצח רצתי לאוטו שלי נהגתי הביתה ושמעתי שירים כי זה מרגיע אותי.

יותר מאוחר דיברנו בפלאפון , ואני אמרתי לו
"אל תדאג יום אחד אני אצליח ותתחרט על זה "
"זה לא מה שיעצור אותי"

ועוד כאלה

זה בסדר שממש נפגעתי ובכיתי אבל עדיין לא נתתי לזה לעצור אותי? אני מרגישה ממש כועסת על עצמי שבכלל בכיתי בגללו והתייחסתי . כי אני יודעת וגם מצפה שזה יקרה בעתיד מלא פעמים.
ואני ממש חושבת שהוא טועה ובגדול.


איך לא לתת לזה לגרום לי לבכות?
כי אני הייתי בעבר ילדה מאוד רגישה ועכשיו פחות וכרגע אני בן אדם עם חוסר ביטחון גדול .
אבל במשחק אני מאוד מאמינה בעצמי, אני חושבת שאני מאוד טובה אבל אני צריכה עוד טיפה ללמוד.

(זה הקורס הראשון שעברתי במשחק ועוד שבועיים מסיימת)