אני בת ממש נוראית? פליז כנסו זה ארוך

אני אעשה קצת רקע, אני בת שנייה(בת 16 כיתה יא) ויש לי אח גדול שבקושי יצא הבית אז הם לא רגילים
קיצר, לאחרונה התחברתי לילדים שהיו איתי ביסודי שהם איתי בישוב, אז התחברנו מחדש כזה ונפגשנו די הרבה לאחרונה(ויש שם גם בנות שהן חברות טובות שלי מהבצפר שאני כן בקשר איתן)
קיצר היום אחרי הארוחת חג קבענו להיפגש ואמא שלי לא הרשתה לי לחזור מאוחר היא אמרה רק עד 12 אז איכשהו הצלחתי לשכנע אותה עד 1, ואני רגילה שהיא ממש חופרת בזמן שאני לא בבית אז חיכיתי לרגע שהיא תשלח לי לחזור הביתה כי אני מכירה אותה היא גם בדרכ לא נרדמת עד שאני מגיעה, מפה לשם כבר 1 והיא לא שלחה הודעה אז אמרתי לעצמי טוב נו אני אחכה שהיא תגיד לי
ושתבינו שבדרכ היא כןתבת לי הייתי בטוחה היא תרשום ופשוט הם החליטו להסכים לי, קיצר נשארתי עד אחרי 2 וגם התקשרתי לאח שלי הגדול שיבוא לקחת אותי אבל הוא לא ענה כנראה ישן אז התקשרתי לאחשלי הקטן והוא היה חצי ישן חירטט לי דברים ואמר שאמא שלי לא בבית אז חשבתי שבגלל זה היא לא שלחה לי לחזור, ואז ב2:20 היא פתאום מתקשרת אליי וצועקת ואומרת מה את מתפלאה שאנחנו לא סומכים עלייך אבא העיר אותי ונבהלנו
ואני ממש מבינה למה הם כועסים כאילו קבענו שעה אז הייתי אמורה להיות בבית בשעה הזאת וזה מפחיד גם בטח לקום ולראות שהילד שלך לא בבית, אבל יש לי היסטוריה ארוכה עם זה שהם לא סומכים עליי וזה ממש עיצבן אותי וניסיתי לגרום להם לסמוך עליי וזה קשה
קיצר היא באה לקחת אותי ואמרה שאבא שלי ממש יכעס ועכשיו אני מרגישה כל כך רע ברמה שבאלי לבכות כי אני באמת לא רציתי שהם יכעסו ככה וידאגו אבל זה מעצבן שהם לא רגילים לזה שיש להם ילד עם חיי חברה, גם אחשלי הקטן הוא בקושי יוצא מהבית, אח שלי הגדול יש לו חברים שגרים רחוק, ורק אני הכרתי חברים מכאן. והם לא רגילים שכל רגע יוצאים, אבל זה עוד יותר מעצבן כי היה לי תקופה חרא שהייתי בבית כל הזמן בדיכאון, והם רצו שאני אצא עם חברים ופתאום לא בא להם שאני אצא
קיצר מי יצא לא בסדר לדעתכם? איך לגרום להם לסמוך עליי/לא לכעוס?
וואו חפרתי