איך להכיר חברים (אני אוטיסטית)

שואל השאלה:
בתפקוד יחסית גבוה

כנפיים של קרמבו

שואל השאלה:
אני לא מוכנה ללכת לתנועות נוער ומסיבות בכלל לא (מגבילים אוצי במרחק ויש לנ טראומות ממסיבוצ)

שואל השאלה:
אני חא בתפקוד נמוך מה הקשר כנפיים של קרמבו

כנפיים של קרמבו זה תנועת נוער הרעיון הוא שתלכי לשם וזה לכולם זה לא קשור אם את בתפקוד נמוך או גבוה

שואל השאלה:
אני לאנרוצה ללכת לזה והאוטיזם זה פשוט מקשה עליי ואני ממש לג רומה להתיחס לזה כחלק מהיום יום שלי יש לי הרבה מאוד בעיוצ חוץ מהאוטיזם

מוצאים תחומי עניין משותפים ועם אנשים שהם שונים אני מתחברת לכל ה"חנונים" והביישנים נראה לי זה גם יעזור לך
אני גם שונאת את כל התנועות נוער המיוחדות אני תמיד הרגשתי לא שייכת שמה

גם אני אוטיסטית בתפקוד גבוה ומצטערת אבל זה כמעט בלתי אפשרי לי אין חברים בכלל כבר הרבה שנים כי הבנתי שאי אפשר , אין כל כך הרבה אוטיסטים בתפקוד גבוה וגם אם תפגשי כאלה לא בטוח שתצליחו להתחבר בכלל ובני האדם הרגילים בכלל לא רוצים קשר עם מישהו שיש לו אבחון ברצף האוטיסטי

שואל השאלה:
אני מוכנה להיות חברה שלך

כנפיים של קרמבו זאת תנועה משולבת , לחברים שלי אין שום אבחנה והם עדיין הולכים לשם ונהנים.

ו-וואלה בלי שום קשר לזה, אני אגלה לך סוד - אני אובחנתי על הרצף מגיל קטן ואנשים חשבו שיהיה לי מיינדסט של ילדה בת 6 לנצח אבל במהרה לאף אחד לא היה מושג שהייתי על הרצף (אני רשמתי "הייתי" כי לא מזמן הורידו לי את האבחנה כי הלכתי להתאבחן שוב והם הבינו שזאת אבחנה שגויה, אבל תמיד אמרו לי בבית שאני לא מבינה סיטואציות - אבל זאת אמירה שנשארה בבית). אני עדיין חושבת שאני לא כמו כולם לפעמים ויש לי חרדה חברתית אבל אף אחד לא יודע ולעולם לא ידע, ובכל זאת הצלחתי להתחבר לאנשים בכל בית ספר שהייתי בו, מצאתי חברים שהם מופנמים כשצריך וזורמים כשצריך ומצחיקים כשצריך ואוהבים כשצריך! מי שאומר לך שזאת לא אופציה כי את אוטיסטית, כנראה שמניסיון שלו אנשים הסתכלו רק על התווית שלו ולא עליו. זה עצוב אבל זה קורה כי אנשים בורים... אני חושבת שגם אם החברים הטובים שלי היו יודעים שהייתי מאובחנת , הם עדיין היו מכילים ואוהבים ומקבלים. לא כולם כאלה מקובעים ומכלילים ומעצבנים. אבל לא כולם מזליסטים למצוא אנשים כאלו.
אני שמחה שאת מודעת לזה שהאוטיזם הוא לא הכל בך, הוא לא האישיות שלך. הוא גם לא חייב להיות חלק ממך בכלל כי זאת אבחנה על נייר שכתבו לך כנראה מלפני שנים... את יכולה להכיר בכל מקום ובכל זמן אנשים וחברים לחיים. לימודים, שירות, עבודה, כל אירוע חברתי אפשרי. לפעמים זה לוקח זמן, ולא לכולם מתחברים. אבל זה לא בגלל שאת על הרצף, הרבה אנשים מתקשים למצוא חברים ולרוב זה בגלל שהגורל פשוט לא עזר להם ולא בגלל משהו אצלם.
לפעמים אני באמת חושבת שהנוסחא היא לא לספר על האבחנה , כי הרבה אנשים על הרצף בתפקוד גבוה פשוט "לא נראים", ואז האבחנה יוצרת רושם ראשוני רעע ומרחיקה אנשים. אבל זה נטו כי הבעיה היא בחברה שלנו ובבורות של אנשים. למרות כל הפרוגרסיביות, אנשים לרוב עדיין מכירים רק את הצד היותר סיעודי וילדותי של הרצף האוטיסטי...
אני יכולה להבין את מה שאת מרגישה, אבל ההרגשה הקשה הזאת לא תהיה לנצח.
המון בהצלחה, אני גאה בך ומאמינה בך.

עריכה : סליחה על החפירה!!!