אנשים שלא מודאגים מהעתיד , איך אתם?

תתחילי לדאוג במיונים לצבא

שואל השאלה:
אתה התחלת לבדוק רק אז?

אני אף פעם לא דאגתי

שואל השאלה:
איפה אתה היום?

היום אני מסודר ברוך השם מנקה רחובות

שואל השאלה:
וואו אתה עובד בעבודת החלומות שלי

שואל השאלה:
כל יום אני לומדת בשביל להיות כמוך

לאט לאט ילדה, זו לא דרך קלה להגיע לאן שאני הגעתי בחיים

שואל השאלה:
בהחלט אני יודעת את זה אבל זה לא אומר שאני לא מודאגת

כמגדת עתידות את אמורה לדעת שכיתה ט היא ממש לא משמעותית לחייך

שואל השאלה:
מפה גם באה השאלה לאנשים שלא היינו מודאגים כל חייהם : מה אתם עושים היום?

תמיד יש דאגות בחיים אבל בדרך כלל בכלל לא חשוב לדאוג, וכדאי פשוט לתת לחיים להוביל אותך. ובמיוחד במקרה שלך, את רק בכיתה ט' ויש עוד זמן עד הצבא ועד שתהיה לך עבודה. את צריכה להתמודד עם ההתמודדויות של כיתה ט' ולא עם ההתמודדויות של אחר כך. כל שלב בחיים הוא בזמנו, וזה לא סתם ככה. אם אחרים קצת מלחיצים אותך לגבי זה, אל תתני להם להלחיץ אותך. זה לא בריא לחשוב הרבה על העתיד כי אז את באופן מסויים תפספסי את ההווה. כאן עכשיו בהווה שלך יש לך הזדמנות להתפתח באופן אישי בתוך המסגרת שבה את נמצאת בחיים, כמו גם להנות, להכיר חברים חדשים, לחוות חוויות חדשות, וגם לחוות אולי חוויות פחות טובות ובטח יהיו עוד תחושות פחות נעימות ודברים נוספים שתגלי בפעם הראשונה.

אין לך הרבה שליטה על החיים שלך כי לפעמים דברים קורים בעצמם בלי שאנחנו מבינים למה. לפעמים נדמה שזה חוסר מזל, לפעמים התגובה שלנו לזה היא חיובית, לפעמים שלילית. אי אפשר לדעת אם זה טוב או אם זה רע, וגם כדאי שלא להיות בגישה של טוב או רע, שזה לימוד מאוד רציני בחיים. לפעמים תהיה תחושת החמצה, ולפעמים תחושת משמעות, ולפעמים משהו אחר. אבל במבט לאחור אפשר להבין את הדברים שקרו טוב יותר.

לא כדאי לקחת על עצמך כל כך הרבה. למשל, אני בטוחה שקרה לך שהתכוננת למבחן ובסוף השאלות במבחן היו אחרות מהשאלות אליהן התכוננת. זה לא היה תלוי בך. את עשית את הכי טוב שיכולת, נהגת באופן זהיר ומחושב בנוגע לעתיד הצפוי, אבל משהו אחר מפתיע קרה. ככה גם החיים.

את יכולה לנהוג באופן זהיר ומחושב וכמובן שזה יהיה טוב, אבל לא להגזים עם הדבר הזה ולהבין שיש דברים שהם לא בשליטתך ושאת לא יודעת אם מה שקרה זה טוב או רע. וממש לחבק את ההבנה הזאת וכך להסיר את הדאגה.

אם יש משהו שאת צריכה לדאוג לגביו, זה רק זה שאת עושה את מה שאת אוהבת בחיי היום יום שלך ומרגישה משמעות מכך. שאר הדברים כבר מסתדרים. וגם אם לא, עדיין הכל בסדר. ואחר כך את רואה שהכל כן מסתדר.