היוש אני רק רוצה לשתף ולדעת אם מישהו מזדהה איתי.

כל היסודי הרגשתי מכוערת. ברמת שהייתה לי חברה ממש טובה ונורא קינאתי ביופי שלה( ואני לא מהאנשים הקנאים בצורה רעה.. הקינאה לא עיוורה אותי וכנראה אתם חושבים שהייתי ביצ'ית או משהו כזה לאדעת). קיצר חשבתי תמיד שאני נורא מכוערת ותמיד השוותי את עצמי אליה. אף אחד אף פעם לא אמר לי שאני יפה(חוץ המשפחה שלי) רק החמיאו לי על זה שיש לי אף יפה(חברות או סתם בנות מהשכבה). ואנחנו עכשיו בבתי ספר נפרדים והיום מישהי חדשה מהשכבה אמרה לי שאני ממש יפה! ואני שמחתי בטירוף! ואולי לא הראיתי את זה אבל זה עשה לי את היום!! עכשיו תודה לאל יש לי מודעות עצמית ואני מחשיבה את עצמי בתור בן אדם יפה ואם חושבים על זה הייתי אפילו יותר יפה מהחברה שקינאתי בה. פשוט.. טוב אולי אני היחידה אבל אף פעם חברות שלי לא אמרו לי שאני יפה..ותמיד הייתי הבת הזאת שלובשת דברים מכוערים שנוחים לה ולא שמה על אף אחד ותמיד הולכת עם קוקו כי התביישתי בשיער המתולתל שלי. בעיקרון אז זה נורא שימח אותי.
חח סורי על החפירה, אני בספק אם מישהו יקרא את זה בכלל