זה הגיוני שזה היה הרגע שהרגשתי הכי בטוחה בזמן האחרון?

אוקיי יש לי בעיות אמון ובעיות ממש רציניות עם ההורים ואני במצב נפשי די נוראי כבר שנתיים בערך, זאת השנה השנייה שלי עם המחנכת שלי והיא מדהימה, היא כל כך עוזרת לי.
הנה סיפור שקרה לי ביום רביעי, מה אתם חושבים על זה?

בסוף שיעור חינוך היא יצאה מהכיתה ואז יצאתי אחריה וקראתי לה והיא הסתובבה וחייכה אליי והלכנו לעמוד לרגע בצל ואז אמרתי הייתי מובכת וכזה עשיתי דברים עם הידיים שאני עושה שאני לחוצה ונראלי היא כבר יודעת לזהות בדיוק מה אני מרגישה ואז היא חייכה אליי חיוך מרגיע כזה ואז אמרתי כזה "רק רציתי אממ להגיד שכזה הראש שלי לא פה אממ רק רציתי להגיד כזה סליחה על מה שהיה ועל" ואז באתי להמשיך את המשפט והיא ישר עצרה אותי ואמרה כזה "שמתי לב שאת מתנצלת הרבה בשבוע האחרון (גם בחמישי), הכל בסדר! אני רואה שיש רגעים שיותר קשה לך." ואז היא כזה ליטפה אותי בעדינות מתחת לסנטר "את נהדרת כמו שאת!!" ואז היא שאלה אותי אם היא יכולה לחבק אותי או שלא ואמרתי כן ואז התחבקנו והרגשתי בטוחה לרגע. היא שאלה, אני לא סובלת חיבוקים ומגע והיא קלטה את זה כבר מזמן בלי שאמרתי לה והיא מכבדת את זה

זה לא קראש.
אבל מה אתם חושבים?