תמיד נמשכתי לאנשים מאוד מאוד בעייתיים מגיל קטן למישהו יש אולי הסבר למה דבר כזה קורה?

אולי כי זה פשוט מוסיף עניין לקשר שלכם. גם כשזה יכול לעשות לך ממש רע הרגש שלך פשוט מתעלם מזה כי את אוהבת כשיש עניין גדול מאוד סביב הבן אדם וסביב הסיפור חיים שלו. אז כן זה נראלי למה

יש הרבה אנשים בעיתיים וכשאת מאשימה את עצמך את מפקפקת ביכולת שלך לזהות מי רע לך אינסטינקטיבית, מה שמביא לזה שעוד אנשים בעיתיים נכנסים לחיים שלך.
פלוס, ידוע שאנשים מהסוג הזה בכוונה מחפשים מטרות פגיעות.
בקיצןר הבעיה לא בך

^מסכימה
גם אני נמשכתי לזה פעם אלוהים יודע איך, עד שבאמת זיהיתי שזה רע ואיך אני נראת עם הטיפוסים האלה, וזה כבר אפילו הגעיל אותי.

אני יכולה להזדהות עם זה.
לא כי זה עושה לי אקשן, אבל זה בהחלט קורה. אם להיות כנה ללמה זה ככה אצלי לדעתי- אני חושבת שקל לי יותר להקשיב מאשר לדבר, וקל לי יותר לתמוך מאשר לשתף על עצמי.
אני כביכול מעדיפה שזה שמולי יוביל את השיח ואני אתמקם במשבצת שנוח לי בה- ואקח את התפקיד של העוגן המייעץ. גם כי אני אוהבת וגם כי אני מרגישה שאני לא רעה בזה.
לאחרונה גם יצא לי לחשוב על זה שזה נובע מחוסר ביטחון. וזה לא שאני לא אוהבת את עצמי. אני מאוד גאה בעצמי ואני גם יודעת שיזכה הבן זוג שיהיה לי, אבל לפעמים גם מרגיש לי שאני בן אדם קצת משעמם ושאין לי הרבה סיפורים "מעניינים" בכיס. ואז הזרקור עובר למי שקראת הבעייתיים, שממלאים את החור הזה.
אני גם חושבת כמוך שזה לא דבר חיובי, ואני מאחלת לי ולך לשנות את ההרגל הזה.
אם ראית את העונה האחרונה של האח הגדול, שרין אמרה משפט שמעיד על כך שהדפוס הזה לא כזה נדיר-
"אני הרבה פעמים מעדיפה לנסות לתקן את הרע מאשר לחבק את הטוב".
לא סגורה על הניסוח, אבל זה המסר שהיא התכוונה להעביר, וזה ממש נכון לגבי אנשים מסוימים