חשוב לציין שזה קרה לפני שנה וחצי בערך רק תתנו לי דרכים איך לצאת

טוב אז אממ הכל התחיל כך ששלחו לי הודעה באמצע יום הזיכרון אם אני רוצה לצאת איתם בעצמאות לאנשהו. ואחר כך לשבת באחד הבתים של מישהו ואז שאלו אותי אם אפשר שזה יהיה בבית שלי שאלתי מי בא ושלחו לי מעלות מסך של קבוצה שאני בכלל לא שם אבל אני אמרתי סבבה וגם אפשר שזה יהיה אצלי ואז אותה ילדה שלחה הודעה בקבוצה של הכיתה כולה כמו ששלחו לי ואף אחד לא ענה אז אני שלחתי לאותה ידלה הודעות בפרטי מתי יוצאים והיכן והם פשוט לא ענו לי למרות שכבר עוד שנייה יצא יום הזיכרון ואז הייתי בטוח שזה הברזה ואמא שלי גם חשבה והיא התעצבנה וזה אז אחרי יום העצמאות היא דיברה עם המורה שלי והמורה שלי לקחה אותי לשיחה עם היועצת ואז היא לקחה אותם הם כמובן הכחישו את הכל ואמרו לא מה פתאום וזה וזה וזה פשוט לא ידענו מה להגיד לו כי בסוף לא יוצאים ועזבתי את זה פשוט אבל בקיץ האחרון הכל חזר לי כמו פצצת אטום לתוך הפרצוף ונכנסתי לדיכאון בגלל זה שפניתי לאותם הילדים אני סבבה איתם עכשיו אחד אמר לי שכח זה היה מזמן מזה השנייה אמרה שהם האשמים והם היו צריכים להגיד לי שבסוף לא יוצאים. אבל אני עדיין מרגיש אשם איך אפשר לצאת מזה???