איבדתי את סבא שלי ב7 בספטמבר וזה עדיין כואב לי

זה הגיוני בכלל? או שאני סתם בכיינית?
אני לא יודעת מה יש לי כל פעם אני רועדת ובוכה אני מרגישה כאב נוראי שלא עוזב אותי
וגם אמא שלי ואני לא מפסיקות לריב מסתם שטיות ובסוף לא יוצא כלום מהריבים האלה והיום היא אמרה לי משפט שממש הכאיב לי בלב "כמו שאבא שלך איבד את אבא שלו, אז לך אין אמא עכשיו" וכן אני יודעת שהיא בטוח לא התכוונה לזה כי לפעמים שבן אדם עצבני אז הוא אומר סתם דברים מבלי לשים לב..
ואם זה לא מספיק עכשיו גם החברות שלי שאני הכי צריכה אותן ברגעים האלה הן לא נמצאות, חלק רבו איתי על אשכרה כיסא, כמובן שלא המשכתי את הריב המטופש הזה והבאתי לה כיסא, וחלק לא יוצא לנו נושאי שיחה בכלל, וגם החברה הכי טובה שלי אמרה לי שהיא לא סומכת עליי.

זהו פרקתי.