פריקה! כנסוו

אני מרגישה לבד בעולם. אני מרגישה כאילו אני לא חושבה ואני מרגישה כאילו אני לעולם לא אהיה שמחה.
יש לי קצת חברות וזה אבל אני מרגישה רחוקה מכולם גם מההורים שלי אני מרגישה שהם פשוט לא מבינים אותי ואני מרגישה פשוט לבד ולא קשורה לכלום.
גם לפני כמה שבועות התחיל להיות לי חרדות וניסוי לדבר עם אמא שלי על זה אבל היא כזה ניסתה לעזור לי אבל לא אמרה משהו שבאמת עזר, היא חשבה שיש לי חרדות על דברים שיטחיים כאלה והיא לא באמת מבינה.
ואני גם די בטוחה שההורים שלי נפרדו או משהו בלי להגיד לי פשוט וזה חרא. הם כל החיים שלי היו רבים. כאילו ריבים רציניים. ולאחרונה הם לא עושים כלום ביחד והם גן שניהם הורידו את הטבעת נישואין שלהם וגם אפילו אתמול בראש השנה הלכתי לארוחה אחת עם אמא שלי ואחת עם אבא שלי.
וגם לאחותי יש בעיות והם לא מבינים שגם לי קשה והם נותנים לה כל הזמן תשומת לב כאילו גם המשפחה המורחבת והם מתנהגים כאילו אני לא קיימת וזה ממש מבאס.
כנראה אפחד יעזור לי כי לא נראלי מישהו
קרא את זה כי זה ארוך ממש אבל הייתי חייבת לפרוק כי אני לא יכולה יותר לשמור את זה בבטן.