היי אשמח לעצה שלכם, קשור לעסקי הלבבות

היי,
היה לי חבר במשך חודש, חודש וקצת, כן, לא הרבה זמן...
היה לי מאוד כיף איתו והיתה לנו כימיה מטורפת והיינו יוצאים מלא והייתי אובר טובה אליו, באמת הייתי עצמי אבל ביותר טובה חחח, ככה זה כשאוהבים...
הוא נסע לאילת לכמה ימים עם חברים, חזר, קנה לי מתנה, אמר עד כמה שאוהב, נתן לי הרגשה שהכל כשורה, הכל רגיל.
באותו השבוע אחרי כמה ימים הוא נפרד ממני, בטענה שהוא לא רואה מה שהקשר מצריך כדי שזה לא יהיה ידידות, ושהוא מרגיש שאני לא אתגר עבורו, ושאני כל הזמן זמינה, במילים אחרות ממה שהבנתי, לא משחקת איתו משחקים.. אמר שאני כל הזמן זמינה ולא מאתגרת אותו.
אני מאוד מאוד התחברתי אליו ונפתחנו אחד לשני מאוד, למרות הזמן הקצר.
השאלה שלי היא אם אתם הייתם נפרדים בגלל שלא היה לכם אתגר בקשר? או ריגוש?
אני בקונפליקט עם עצמי, כי דברים אמיתיים לא נבנים רק על ריגושים וברור שהיו ריגושים אבל הריגושים של הדייט השני לעומת אחרי כמעט חודשיים או אם מסתכלים לאורך טווח אין ספק שזה לא אותו הדבר.
לא נפגשנו, נפרד בטלפון ובוואטסאפ, ומאז אני מחזיקה את עצמי לא לשלוח הודעה סתם כדי לשאול מה שלומו או כדי לדעת מה איתו... זה משהו שבאמת אישיו שנפרדים עליו? שאין ריגושים?...
כאילו, איך אפשר לבסס משהו עמיד על ריגושים? מרגיש לי שאני צריכה הצדקות וקשה לי כאילו להבין אותו כי זה היה ממש בבום והוא פשוט נעלם, היה לו נוח במצב שהוא.
אתם הייתם נפרדים על דבר כזה? הוא יחזור מתישהו לדעתכם? באמת היה לנו כיף, ומתי הוא יחזור? שכבר אני לא אהיה מעוניינת? זה סיבה מוצדקת להיפרד?