הנפש שלי ממש עצובה בזמן האחרון..

שואל השאלה:
תקשיבו.. ידיד שלי ניפטר מלפני 3 שנים
מאז שעליתי אליו הנפש שלי עצובה, היה לי משהו פנימי שהרגיש לי שהוא רצה שאני יעלה. מרגישה עצב כזה עמוק בלב שאני לא יודעת איך מתמודדים עם זה לבד. אני חושבת עליו כל היום וזה עושה לי דיכאון. התיאבון שלי ירד
אבי רצה שאני יעלה אליו, כיבדתי את הבקשה שלו. אמרתי לו למה זה טוב? למה אתה רוצה שאני יעלה? ההדחקה שהיתה לי עשתה לי טוב השקט שהיה לי קודם זה עשה לי טוב ופתאום מאז שהוא רצה שאני יעלה הכל התעורר לי וזה התפרץ. הייתי אצלו פעם אחרונה בחמישי כדי להיפרד ממנו סופית, שטפתי לו את הקבר ובחיים שלי לא בכיתי ככה זה היה בכי חזק, היתה שם הזכרה וכולם שמעו את הבכי שלי, אנשים הסתכלו רצו לגשת אלי אבל העדיפו שלא להתקרב, נדרתי נדר שלשם אני לא חוזרת שוב. כנראה זה מה שאבי רצה שאני אגיד. הוא ראה שאני סובלת.. שטפתי לו את הקבר ואמרתי אבי לפה אני לא חוזרת יותר אמרתי את זה טיפה בעצבים, תניח לי אני רוצה שקט העפתי תבקבוק מיים לפח ויצאתי משם..

נשמע נורא, ותמיד היו שאלות למה זה קרה ולמה ככה ולמה ככה, כולם בסופו של דבר מתים, ה' לוקח את הטובים ביותר. תהיי חזקה, את מוזמנת לכתוב לי בפרטי תמיד.

שואל השאלה:
לא סתם הרגשתי את ההרגשה הפנימית?

שואל השאלה:
הם יכולים לגרום לנו ככה להרגיש?

שואל השאלה:
את פה? שאלתי שאלה..