מרגישה שחברות שלי שונאות אותי, כלכך מאוכזבת מעצמי..

תנסי לדבר איתם להסביר להם את המצב אני יודע שזה קשה להיפתח אני גם שןנא את זה אבל מה לעשות אם הם חברות טובות הן יבינו ויהיו פה בשבילך אם לא אז הם לא החברות בשבילך
לגבי שאף אחד לא מבין אותך אני מבין את זה לגמרי אני גם נמצא במקום הזה זה קשה ומחורבן אבל כול יום אני מזכיר לעצמי שהמצב ישתפר ואני אמצא מישהו או מישהי שתבין ותהיה שם בשבילי

ותזכרי שלפעמיים דברים נמצאים בראש לא בטוח שזה מה שחברות שלך חשבו יכול להיות שהם דאגו לך אל תקפצי למסקנות

שואל השאלה:
אני לא מוצאת וכל פעם כשאני חושבת שזה משתפר זה מתדרדר יש לך עצות? :(

יקרה,
קראתי את הפוסט הרגיש שלך והוא נגע לליבי ממש.

את מתארת התמודדות אמיצה עם בעיית עצבים, אך מאחר ואת לא משתפת, למעשה איש לא יודע מה את עוברת, או מה ההתמודדות שלך.
אני יכולה רק לתאר לעצמי את התסכול, מצד אחד את יודעת כמה מאמץ את משקיעה כדי 'לא להתפוצץ', ומצד שני את חווה חוסר הערכה ואפילו כעס מצד החברות.
זה ודאי מרגיש בודד ומתסכל כל כך לשאת את כל התחושות האלה לבד.
האם יש מישהו אחד בעולם שאת סומכת עליו ויכולה לשתף אותו?
במידה ואת מרגישה שאת זקוקה למקום לפרוק, לאוזן שתקשיב או לכתף שתוכלי להישען עליה - אני רוצה להזמין אותך למקום בטוח בו אפשר לדבר על מה שעובר עלייך - ולא להיות עם זה לבד.

אני מתנדבת בעמותה שנקראת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת ואני מזמינה אותך אל הצ'אט שלנו, צ'אט אישי ואנונימי לחלוטין. בצ'אט נוכל להקשיב, להבין יותר, לנסות לתמוך ואולי לחשוב גם על דרכי סיוע.

מצרפת את הלינק לאתר, אפשר להתחבר גם מהנייד.

זכרי שאת לא לבד,
שלך,
מתנדבת סה"ר

המצב תמיד ישתפר מתישהו יש משפט שאומר זה לא נהיה קל יותר אתה נהיה חזק יותר
לגבי חברות תמצאי תחביב שאת אוהבת ותעשי אותו ומשם יבוא כבר לבד
נגיד אני אוהב לטפס אני הולך למרכז טיפוס בעיר שלי מטפס שם ובאיזה שהוא שלב התפתח שיחה עם מישהו אחר יכול להיות אני אבקש את העזרה שלו יכול להיות שהוא אותי הרעיון הוא להיות פתוח לשיח עם אחרים למרות שזה מלחיץ ולא בטוח שזה יעבוד על ההתחלה אבל ברגע שיש לכם משהו במשותף ששתיכם אוהבים יש יותר סיכוי זה יכול לעבוד גם בסקייטבורג בגלישה ציור מה שעטלה לך לראש רק צאי מאיזור הנוחות
ותמיד תזכרי זה נחמד שעוזרים אבל לפעמיים אתה צריך לעזור לעצמך לא לחכות שמישהו יעשה בשבילך את העבודה