6 תשובות
נשמע שאת די מבינה מה את צריכה לעשות פשוט אין לך מספיק את האומץ והביטחון לעשות את זה
פשוט תביני שכולם בני אדם בסופו של דבר בדיוק כמוך ושאין לך ממה להתבייש או לפחד להיות מי שאת כשאת לידם...
מאמינה שעם הזמן כשתעשי דברים קטנים לאט לאט בין אם לדבר עם אנשים חדשים שיחות קצרות ובין אם לדבר בכיתה- את תצברי יותר ביטחון
תעשי דברים ותניעי את עצמך גם אם זה לא הכי קל שיש בהתחלה, רק ככה באמת תצליחי לשנות את זה אצלך..
מאמינה בך:))
פשוט תביני שכולם בני אדם בסופו של דבר בדיוק כמוך ושאין לך ממה להתבייש או לפחד להיות מי שאת כשאת לידם...
מאמינה שעם הזמן כשתעשי דברים קטנים לאט לאט בין אם לדבר עם אנשים חדשים שיחות קצרות ובין אם לדבר בכיתה- את תצברי יותר ביטחון
תעשי דברים ותניעי את עצמך גם אם זה לא הכי קל שיש בהתחלה, רק ככה באמת תצליחי לשנות את זה אצלך..
מאמינה בך:))
נראלי את פשוט צריכה לנצל הזדמנויות
נגיד אומרים לך לצאת או שיש טיול כל דבר תצאי למרות שאת אומרת לעצמך שזה יהיה לך משעמם ומפחיד ומביך
פשוט ללכת על דברים אפילו שאת לא רוצה
נגיד אומרים לך לצאת או שיש טיול כל דבר תצאי למרות שאת אומרת לעצמך שזה יהיה לך משעמם ומפחיד ומביך
פשוט ללכת על דברים אפילו שאת לא רוצה
קודם כל את חייבת להיפטר מהביישות. והדרך להיפטר ממנה יכולה להיות מאד ארוכה- לי לקח שלושה שנים.
הדרך הכי טובה להיפטר ממנה היא:
- להתמודד עם הפחד - לעמוד מולו- כמה שיותר פעמים- ככה יהיה לך יותר נסיון והצלחה.
- סביבה מעצימה ולטובתך שעוטפת אותך. לפחות בן אדם אחד שמאמין בך.
- רצון גדול.
- לעבוד על פוקר פייס.
- להתאמן על הבעות פנים.. ולהתשמש בהן מתי שתצטרכי.
- להרגיל את הגוף לא להראות מבוכה. כאשר אנחנו נבוכים אנשים מורידים עיניים, ידיים מזיעות, פרצוף לא ישר ומורם, גם הגב אולי לא זקוף. יש פחד להסתכל לאנשים בעיניים. לי בכלל היה מין הרגל לכסות את הפה ולהוריד מבט.. אז תשלטי בזה.
טיפים איך להתיידד:
אם את רואה שהאדם זקוק לעזרה, תציעי לו אותה. כמו להביא לו משהו שחסר לו (מכשיר כתיבה כלשהו) או עזרה במשהו.
לאט לאט עם זה תוכלי להתחיל שיחה כמו.. אתה לחוץ לקראת המבחן? הספקת להעתיק מהלוח? למדת למבחן? ראיתי שלא הספקת להעתיק את החומר רוצה להשלים מאצלי?
ועם שיחה טובה זה יכול להגיע לרמה של ניחומים, הקשבה, שיתוף, חברות, הצעה להשתתף בכל מיני משימות ביחד.. יותר קל להתחיל את זה עם אדם שהוא לא מוקף בחברים, אבל לא מחייב, יש כאלו שעדיין ירצו להתחבר איתך למרות הכל. הכי חשוב שהאדם הזה יהיה אדם שמעודד אותך ולא אדם שמרגיש שאת חייבת לו משהו או ווטאבר כי הרעיון הוא להתחבר ולא להביא לו דברים סתם ככה, וכל הרעיון של חברות זה שיתוף. אז זה אמור להיות הדדי.
פשוט לנסות לאט לאט. אני אישית הייתי לפעמים מתחילה עם מחמאות כדי להיכנס לשיחה.
נגיד ואוו הג'קט שלך מהמם, מאיפה קנית אותו.. איך הוא יושב טוב עלייך.
ואז לאדם יש חשק כבר לדבר איתך כי הוא שמח, ולרוב הוא יתעניין גם בך חזרה.. כמובן שאת צריכה לדובב אותו ללדבר..
במילים אחרות את ממש יכולה לשלוט בשיחה.. אם תחשבי על לאן את לוקחת את השיחה.. כי רק מחמאות זה מרגיש מזוייף. זו רק טכניקה להתחלת שיחה.. לא כדי לשלוט בה.
תחשבי על תחומים משותפים שיש לשניכם ומשם תנווטי.
הדרך הכי טובה להיפטר ממנה היא:
- להתמודד עם הפחד - לעמוד מולו- כמה שיותר פעמים- ככה יהיה לך יותר נסיון והצלחה.
- סביבה מעצימה ולטובתך שעוטפת אותך. לפחות בן אדם אחד שמאמין בך.
- רצון גדול.
- לעבוד על פוקר פייס.
- להתאמן על הבעות פנים.. ולהתשמש בהן מתי שתצטרכי.
- להרגיל את הגוף לא להראות מבוכה. כאשר אנחנו נבוכים אנשים מורידים עיניים, ידיים מזיעות, פרצוף לא ישר ומורם, גם הגב אולי לא זקוף. יש פחד להסתכל לאנשים בעיניים. לי בכלל היה מין הרגל לכסות את הפה ולהוריד מבט.. אז תשלטי בזה.
טיפים איך להתיידד:
אם את רואה שהאדם זקוק לעזרה, תציעי לו אותה. כמו להביא לו משהו שחסר לו (מכשיר כתיבה כלשהו) או עזרה במשהו.
לאט לאט עם זה תוכלי להתחיל שיחה כמו.. אתה לחוץ לקראת המבחן? הספקת להעתיק מהלוח? למדת למבחן? ראיתי שלא הספקת להעתיק את החומר רוצה להשלים מאצלי?
ועם שיחה טובה זה יכול להגיע לרמה של ניחומים, הקשבה, שיתוף, חברות, הצעה להשתתף בכל מיני משימות ביחד.. יותר קל להתחיל את זה עם אדם שהוא לא מוקף בחברים, אבל לא מחייב, יש כאלו שעדיין ירצו להתחבר איתך למרות הכל. הכי חשוב שהאדם הזה יהיה אדם שמעודד אותך ולא אדם שמרגיש שאת חייבת לו משהו או ווטאבר כי הרעיון הוא להתחבר ולא להביא לו דברים סתם ככה, וכל הרעיון של חברות זה שיתוף. אז זה אמור להיות הדדי.
פשוט לנסות לאט לאט. אני אישית הייתי לפעמים מתחילה עם מחמאות כדי להיכנס לשיחה.
נגיד ואוו הג'קט שלך מהמם, מאיפה קנית אותו.. איך הוא יושב טוב עלייך.
ואז לאדם יש חשק כבר לדבר איתך כי הוא שמח, ולרוב הוא יתעניין גם בך חזרה.. כמובן שאת צריכה לדובב אותו ללדבר..
במילים אחרות את ממש יכולה לשלוט בשיחה.. אם תחשבי על לאן את לוקחת את השיחה.. כי רק מחמאות זה מרגיש מזוייף. זו רק טכניקה להתחלת שיחה.. לא כדי לשלוט בה.
תחשבי על תחומים משותפים שיש לשניכם ומשם תנווטי.
גם אני הייתי די ביישנית אבל התחלתי לדבר עם בנות שהיו נראות לי נחמדות ולהסתובב איתם בהפסקות ועכשיו הכל סבבה:)
פשוט תנסי להתחיל איתם שיחה ותראי מה יהיה
בהצלחה!
אפשר פרח?
פשוט תנסי להתחיל איתם שיחה ותראי מה יהיה
בהצלחה!
אפשר פרח?
שואל השאלה:
ל2 הראשונים: אני לא יודעת להסביר, אני כאילו עושה את הדברים הקטנים האלה אבל גם לא עושה.
תחילת שנה חברה שלי לא הגיעה אז ישבתי ליד מי שהיה וכן אמרתי לה בוקר טוב וכן עשינו עבודה ביחד.. על פניו עברתי את השלב הזה, אבל אני לא מצליחה להפתח, כאילו היא לא תהפוך לחברה הכי טובה שלי ואני לא אהיה הכי פתוחה בשיחה. וטיולים אף פעם לא פספסתי אבל הם פשוט לא מגבשים (לפחות לא בשבילי).
ולכולכם: עם רוב הכיתה אני לא מוצאת משהו משותף, זה 2 חבורות ממש ספציפיות, אבל בכללי הם חמודים, אז בא לי לפחות לדבר איתם בחופשיות.
גם אכשהו אני תמיד בשלישיות - אחד על אחד אני לא מתביישת אבל השיחה לא זורמת, ואז כשמצטרפת עוד מישהי אז גם השיחה זורמת וגם אני דיי משוחררת ואז 4 ומעלה כאילו זהו אני נעולה, לא מצליחה להשמיע את עצמי. אין לי כוח להיות בשלישיות עם הבנות השקטות של הכיתה וגם אם אנחנו כבר חברות אז זה נטו בבית ספר. ביסודי הייתי חברה של מישהי שהיה לי ממש כיף איתה, רק הסתכלנו אחת על השנייה ובכינו מצחוק - חצי מהביטחון שיש לי היום זה בזכותה, כאלה חברות בא לי. אם נגיד כבר הכרתי כמה בנות אבל הן רק חברות לכיתה, מה לעשות הלאה? הבעיה שבהפסקות אני עם 2 חברות - אחת מהן איתי בכיתה אז אין לה בעיה לדבר אבל השנייה ממש לא תרצה לשבת עם בנות מהכיתה שלי, כבר כמה פעמים היא רשמה לי שהיא מרגישה בצד.
ותקשיבו באמת שאני לא מוצאת הזדמנויותת, אני פשוט סביב חברות שלי ושם זה נגמר.
בכיתה יש 2 בנות שעברו אלינו לכיתה, הן סבבה לגמריי אבל יושבות רחוק ממני. יש עוד ילד בכיתה ששמתי לב שאנחנו עם אותו חוש הומור אבל קודם כל הוא מהמין השני שזה יותר קשה חחח, לי לפחות, וגם הוא מוקף בחברים.
ויש 2 בשכבה שאין לי שום קשר אליהן (אחת מהן איתי במגמה אבל שוב היא רחוקה ממני).
ל2 הראשונים: אני לא יודעת להסביר, אני כאילו עושה את הדברים הקטנים האלה אבל גם לא עושה.
תחילת שנה חברה שלי לא הגיעה אז ישבתי ליד מי שהיה וכן אמרתי לה בוקר טוב וכן עשינו עבודה ביחד.. על פניו עברתי את השלב הזה, אבל אני לא מצליחה להפתח, כאילו היא לא תהפוך לחברה הכי טובה שלי ואני לא אהיה הכי פתוחה בשיחה. וטיולים אף פעם לא פספסתי אבל הם פשוט לא מגבשים (לפחות לא בשבילי).
ולכולכם: עם רוב הכיתה אני לא מוצאת משהו משותף, זה 2 חבורות ממש ספציפיות, אבל בכללי הם חמודים, אז בא לי לפחות לדבר איתם בחופשיות.
גם אכשהו אני תמיד בשלישיות - אחד על אחד אני לא מתביישת אבל השיחה לא זורמת, ואז כשמצטרפת עוד מישהי אז גם השיחה זורמת וגם אני דיי משוחררת ואז 4 ומעלה כאילו זהו אני נעולה, לא מצליחה להשמיע את עצמי. אין לי כוח להיות בשלישיות עם הבנות השקטות של הכיתה וגם אם אנחנו כבר חברות אז זה נטו בבית ספר. ביסודי הייתי חברה של מישהי שהיה לי ממש כיף איתה, רק הסתכלנו אחת על השנייה ובכינו מצחוק - חצי מהביטחון שיש לי היום זה בזכותה, כאלה חברות בא לי. אם נגיד כבר הכרתי כמה בנות אבל הן רק חברות לכיתה, מה לעשות הלאה? הבעיה שבהפסקות אני עם 2 חברות - אחת מהן איתי בכיתה אז אין לה בעיה לדבר אבל השנייה ממש לא תרצה לשבת עם בנות מהכיתה שלי, כבר כמה פעמים היא רשמה לי שהיא מרגישה בצד.
ותקשיבו באמת שאני לא מוצאת הזדמנויותת, אני פשוט סביב חברות שלי ושם זה נגמר.
בכיתה יש 2 בנות שעברו אלינו לכיתה, הן סבבה לגמריי אבל יושבות רחוק ממני. יש עוד ילד בכיתה ששמתי לב שאנחנו עם אותו חוש הומור אבל קודם כל הוא מהמין השני שזה יותר קשה חחח, לי לפחות, וגם הוא מוקף בחברים.
ויש 2 בשכבה שאין לי שום קשר אליהן (אחת מהן איתי במגמה אבל שוב היא רחוקה ממני).
אנונימית
הפיתרון הוא להשלים עם זה שאת ביישנית,
יש בזה המון חן ומתיקות.
ועכשיו כשאת שלווה יותר, תבדקי בגוגל, יש שם שיטות,
וגם ביטחון עצמי בא עם המעשה והגיל.
עדיין חשוב שתהיי את, יושבת בצד ורואה הכל.
שמיחה עם חבר או חבירה אחת וכובשת את העולם עם הכישורים שלך
יש בזה המון חן ומתיקות.
ועכשיו כשאת שלווה יותר, תבדקי בגוגל, יש שם שיטות,
וגם ביטחון עצמי בא עם המעשה והגיל.
עדיין חשוב שתהיי את, יושבת בצד ורואה הכל.
שמיחה עם חבר או חבירה אחת וכובשת את העולם עם הכישורים שלך