14 תשובות
לנסות לדבר הרבה, לפתוח נושאים,זה עוזר לפתח את הביטחון
שואל השאלה:
אבל הקטע הוא כשאני בחברת אנשים מסוימים אני אוטומטית לא מצליחה לפתוח את הפה
כאילו הפה שלי חנוק
אבל הקטע הוא כשאני בחברת אנשים מסוימים אני אוטומטית לא מצליחה לפתוח את הפה
כאילו הפה שלי חנוק
אנונימית
אז תנסי בהתחלה לאט לאט לדבר עם קבוצה קטנה למשל עם המשפחה שלך, לדבר איתם הרבה, ואז עם שני חברות ואז קצת להגדיל את מספר האנשים, זה יעזור לך
גם אני הייתי כזו ובתור מישהי שהתגברה על זה היה לה מאוד קשה לעבור את זה ולפני שיצאתי מהדבר הזה חשבתי שזה אף פעם לא יקרה ושאני אף פעם לא אפסיק להיות ביישנית בכל מקום עם סביבה מסוימת.העצה שלי היא פשוט לזרום ולא להתעסק/לחשוב על מה היהי כי אם לא תעשי דבר ושתמשיכי כך זה רק יהרוס לך בהמשך עוד הרבה דברים.יש אנשים שקשה לך מאוד וזה מובן אבל יש רגע שאתה חייב לקחת נשימה ולהתרכז במטרות שלך.בהצלחה!
^את בת 14 וכבר הצלחת להתגבר לגמרי על חרדה חברתית
וואו יפה
לשאלה: תתרחקי משיחות שאת חושבת שיעשו לך רע ותתחילי בקטן כמו ליזום שיחות עם חברים שלך
וואו יפה
לשאלה: תתרחקי משיחות שאת חושבת שיעשו לך רע ותתחילי בקטן כמו ליזום שיחות עם חברים שלך
גם לך אומרים רק לדבר מה שעובר במוח שלך אבל כאילו לא עובר כלום במוח חוץ מהלחץ. גם לך זה ככה?
אנונימית
שואל השאלה:
^ כןן אני כאילו מדברת ומתרכזת באיך רואים אותי כרגע והטון דיבור שלי והכל
^ כןן אני כאילו מדברת ומתרכזת באיך רואים אותי כרגע והטון דיבור שלי והכל
אנונימית
^^כן אני יודע ששאלת את שואלת השאלה אבל זה תמיד ככה
אני גם תמיד לא יודע איפה לשים את הידיים ולאיפה להסתכל ואני תמיד גם מדבר בקול נורא חלש
אני גם תמיד לא יודע איפה לשים את הידיים ולאיפה להסתכל ואני תמיד גם מדבר בקול נורא חלש
ווא גם לי זה ככה זה ממש מעצבןן. רוצה לדבר בפרטי?
אנונימית
שואל השאלה:
אין לי בעיה חח
מה המשתמש שלך
אין לי בעיה חח
מה המשתמש שלך
אנונימית
טוב לדעת שיש עוד אנשים שזה קורה להם. אני לא סובלת שאומרים לי פשוט לומר מה שיש לי במוח הם לא מבינים שחרדה חברתית זה יותר מזה
אנונימית
זה^^
יואו, גם לי בדיוק ככה!
כל פעם שאני רוצה להגיד משהו אני פשוט רק חושבת על זה בראש איך אגיד את זה אבל לא מצליחה להוציא את המילים מהפה, כאילו המילים פשוט לא יוצאות.
וגם אני לא יכולה לגשת ולהתחיל לדבר עם קבוצה של כמה בנות נגיד, בקושי יכולה לגשת לבת אחת, אבל זה יותר קל מאשר לקבוצה של כמה, ואני גם מדברת נורא חלש ולא שומעים אותי וזה עוד יותר מלחיץ אותי, ואני גם חושבת מלא אחרי שאמרתי משהו האם אמרתי בסדר? אולי הייתי צריכה לענות קצת אחרת? או לא לעשות את התנועה עם היד? או לא להגיד מילה שאמרתי? בקיצור ממש לחץ.
אוףף):::
כל פעם שאני רוצה להגיד משהו אני פשוט רק חושבת על זה בראש איך אגיד את זה אבל לא מצליחה להוציא את המילים מהפה, כאילו המילים פשוט לא יוצאות.
וגם אני לא יכולה לגשת ולהתחיל לדבר עם קבוצה של כמה בנות נגיד, בקושי יכולה לגשת לבת אחת, אבל זה יותר קל מאשר לקבוצה של כמה, ואני גם מדברת נורא חלש ולא שומעים אותי וזה עוד יותר מלחיץ אותי, ואני גם חושבת מלא אחרי שאמרתי משהו האם אמרתי בסדר? אולי הייתי צריכה לענות קצת אחרת? או לא לעשות את התנועה עם היד? או לא להגיד מילה שאמרתי? בקיצור ממש לחץ.
אוףף):::
בגדול כדי להיפתר מזה משתמשים ב3 שלבים:
השלב הראשון זה להתחיל לשאול את עצמך שאלות ולשנות את התפיסה שלך לגבי איך שאת רואה דברים, למשל "למה אני באמת חסרת ביטחון?" , "זה באמת כזה נורא?" "למה מה רע בי?" , "יש המון אנשים בעולם וכולם שונים למה שארגיש חסרת ביטחון יש בי אחלה דברים" , "האם אנשים באמת שמים לב לכל דבר שאני עושה כמו שאני חושבת שהם או שאני צריכה יותר להשתחרר כי אני בתכלס גם לא שמה לב לשלהם?" , "עצם זה שאת בנאדם עוד מלפני שיודעים עלייך משהו מגיע לך לפחות יחס בסיסי של כבוד אז מי שמתייחס אלייך רע סתם ככה הוא הבעיה וכנראה ממש חסר ביטחון עד כדי כך שהוא מנסה לעלות תצמו על חשבון אחרים אז למה שאני בכלל אשים עליו?" , דברים שאחרים עושים שאני חוששת קצת שישפטו אותי עליהם נראים לי נורמלים לגמרי וגם לאחרים, האם זה סתם בראש שלי שזה יראה חריג?" , "תמיד יש יותר טובים ופחות בכל תחום אז להם יש את הדברים שלהם ולי יש את שלי זה לא הופך אף אחד מאיתנו ליותר טוב או פחות טוב מהשני אז כמו שהם מתנהגים בביטחון ולא כלכך חוששים גם אני ראויה לכך ויכולה בהחלט" , "למה מי הם שישפטו אותי?" , פשוט תגידי לעצמך כל יום כל מיני שאלות בסגנון ואת תגיעי לגילויים משם שיוציאו אותך מהחוסר ביטחון לגמרי.
השלב השני זה להזכיר לעצמך כל יום דברים שאת אוהבת בך זה יכול להיות כל יום לפני שאת הולכת לישון את יכולה לחשוב על אופי ויופי וכשרונות למשל תחשבי על 3 דברים שאת שמחה שיש לך באופי וששווים כמו לב טוב או חכמה או אם את מעניינת וביופי תלכי למראה ותסתכלי על דברים שיפים בך זה יכול להיות שיער או עיניים או ריסים או גבות לא משנה מה ותתמידי כל יום במשך תקופה לחשוב על הדברים ששווים בך ושאת אוהבת בך.
אחרי שהתחלת תקופה לשאול את עצמך שאלות ולהגיע לתובנות ולדעת את השווי שלך מגיע השלב השלישי להתחיל להשתחרר פיזית ליד אנשים ולשים עליהם פס, לא להיות חצופה או רעה אבל להיות בוסית להיות חזקה להיות בטוחה בעצמך לזכור שגם אם לפעמים את לא בטוחה בעצמך עצם זה שאת בנאדם את שווה ואיך שהם מסתכלים או רואים אחרים זאת בעיה שלהם ואומר עליהם הרבה יותר מאשר עלייך וגם לרוב אנשים לא ככה שופטים ולא שמים לב לכל דבר שאת אומרת או עושה ולרוב דווקא נחמדים וגם אם תיתקלי בשופטים? אז מה, למי מי הם? את כבר יודעת מספיק מי את כדי לדעת שהם לא משנים ושאת שמה פס.
את כל זה אני אומרת לך מניסיון, הייתי במצב שלא רציתי ללכת למכולת זה הלחיץ אותי כי בקופה היה בנאדם, שאשכרה שעשיתי משהו חברתי המורים צילמו אותי ושלחו לקבוצה של המורים, שהיו כאלה שחשבו שאין בי כלום אבל התחלתי לשאול את עצמי שאלות ולחזק את עצמי ולבנות לי אופי חזק וזה שינה לי את החיים מקצה לקצה וכיום אני הבתאדם עם הכי הרבה ביטחון עצמי שאני מכירה והביטחון הזה לא תלוי באף אחד אז גם אף אחד לא יכול להוריד לי אותו.
השלב הראשון זה להתחיל לשאול את עצמך שאלות ולשנות את התפיסה שלך לגבי איך שאת רואה דברים, למשל "למה אני באמת חסרת ביטחון?" , "זה באמת כזה נורא?" "למה מה רע בי?" , "יש המון אנשים בעולם וכולם שונים למה שארגיש חסרת ביטחון יש בי אחלה דברים" , "האם אנשים באמת שמים לב לכל דבר שאני עושה כמו שאני חושבת שהם או שאני צריכה יותר להשתחרר כי אני בתכלס גם לא שמה לב לשלהם?" , "עצם זה שאת בנאדם עוד מלפני שיודעים עלייך משהו מגיע לך לפחות יחס בסיסי של כבוד אז מי שמתייחס אלייך רע סתם ככה הוא הבעיה וכנראה ממש חסר ביטחון עד כדי כך שהוא מנסה לעלות תצמו על חשבון אחרים אז למה שאני בכלל אשים עליו?" , דברים שאחרים עושים שאני חוששת קצת שישפטו אותי עליהם נראים לי נורמלים לגמרי וגם לאחרים, האם זה סתם בראש שלי שזה יראה חריג?" , "תמיד יש יותר טובים ופחות בכל תחום אז להם יש את הדברים שלהם ולי יש את שלי זה לא הופך אף אחד מאיתנו ליותר טוב או פחות טוב מהשני אז כמו שהם מתנהגים בביטחון ולא כלכך חוששים גם אני ראויה לכך ויכולה בהחלט" , "למה מי הם שישפטו אותי?" , פשוט תגידי לעצמך כל יום כל מיני שאלות בסגנון ואת תגיעי לגילויים משם שיוציאו אותך מהחוסר ביטחון לגמרי.
השלב השני זה להזכיר לעצמך כל יום דברים שאת אוהבת בך זה יכול להיות כל יום לפני שאת הולכת לישון את יכולה לחשוב על אופי ויופי וכשרונות למשל תחשבי על 3 דברים שאת שמחה שיש לך באופי וששווים כמו לב טוב או חכמה או אם את מעניינת וביופי תלכי למראה ותסתכלי על דברים שיפים בך זה יכול להיות שיער או עיניים או ריסים או גבות לא משנה מה ותתמידי כל יום במשך תקופה לחשוב על הדברים ששווים בך ושאת אוהבת בך.
אחרי שהתחלת תקופה לשאול את עצמך שאלות ולהגיע לתובנות ולדעת את השווי שלך מגיע השלב השלישי להתחיל להשתחרר פיזית ליד אנשים ולשים עליהם פס, לא להיות חצופה או רעה אבל להיות בוסית להיות חזקה להיות בטוחה בעצמך לזכור שגם אם לפעמים את לא בטוחה בעצמך עצם זה שאת בנאדם את שווה ואיך שהם מסתכלים או רואים אחרים זאת בעיה שלהם ואומר עליהם הרבה יותר מאשר עלייך וגם לרוב אנשים לא ככה שופטים ולא שמים לב לכל דבר שאת אומרת או עושה ולרוב דווקא נחמדים וגם אם תיתקלי בשופטים? אז מה, למי מי הם? את כבר יודעת מספיק מי את כדי לדעת שהם לא משנים ושאת שמה פס.
את כל זה אני אומרת לך מניסיון, הייתי במצב שלא רציתי ללכת למכולת זה הלחיץ אותי כי בקופה היה בנאדם, שאשכרה שעשיתי משהו חברתי המורים צילמו אותי ושלחו לקבוצה של המורים, שהיו כאלה שחשבו שאין בי כלום אבל התחלתי לשאול את עצמי שאלות ולחזק את עצמי ולבנות לי אופי חזק וזה שינה לי את החיים מקצה לקצה וכיום אני הבתאדם עם הכי הרבה ביטחון עצמי שאני מכירה והביטחון הזה לא תלוי באף אחד אז גם אף אחד לא יכול להוריד לי אותו.