דיכאון אחרי צבא, מישהו מזדהה?

לא מזדהה עם הצבא אבל מזדהה עם הדיכאון.
זה קשה ואין לי ממש להסביר איך לצאת מדיכאון.
אבל תצא לשמש הרבה ותנסה לדבר איתם מעבר תקיף את עצמך במשפחה ותנשום אוויר תתחיל משגרה פשוטה זה יכול להיות סתם לצאת להליכה

אם אני הייתי במצב שלך, הייתי חוסכת כמה שצריך לטיול שלי אחרי הצבא, בזמן הטיול, אפשר להשתחרר קצת מהיוםיום, לחשוב מה באלך לעשות בהמשך החיים, לחשוב על זה במקום נטרלי שרחוק מהכל יכול לעשות טוב.

קודם כל זה בסדר להרגיש מה שאתה מרגיש
השתחררת מהצבא וזו מסגרת אינטנסיבית שנמצאים בה שנתיים/ שלוש שנים/ או יותר ( תלוי בתפקיד), ופתאום לצאת מהמסגרת הזו זה לא קל לכולם.
ממליצה לך פשוט להתחיל לעבוד, זה ממש עוזר. תחשוב שבכך שתעבוד גם תרוויח כסף וגם תרגיש שאתה עושה עם עצמך משהו ומעביר לך את הזמן במהלך היום. בנוסף תעשה תוך כדי דברים שאתה אוהב, אם אתה אוהב ספורט תירשם לחדר כושר או שתעשה ספורט בחוץ, אם אתה אוהבת ציור/ בישול/ אפייה/ עיצוב אתה יכול לעסוק בזה ביום יום או להירשם לקורסים או סדנאות.
לגבי החברים, תנסה לחשוב לפחות על חבר/ה אחת מהתקופה של הצבא שהיית חבר שלו בשירות והוא חשוב לך ותקבע איתו לשבת באיזה בית קפה או בר. ככה לאט לאט תחזק את הקשר איתו, ואפילו עם עוד בנים אן בנות שהיו איתך בצבא או אפילו בנות/במים מהבית ספר.
בכל מקרה, אני פה לכל שאלה :)

היי, קודם כל.. אתה מוזמן לדבר איתי אם באלך :)
אני בת 19, וגם לי יצא להשתחרר מן הצבא לא מזמן אחרי שירות של מספר חודשים.
שוחררתי בגלל סיבות רפואיות.
אפשר לומר שלא צברתי קשרים טובים עם אנשים שהכרתי בצבא, לא היה חיבור מתאים.
ותכלס, פשוט המשכתי לעבוד (גם בסופ"שים קצת לפני השחרור שלי הייתי הולכת לעבוד), וטיפולים, עוזרת בבית, לימודים והכל..
אין לי בדיוק קשרים קרובים לאנשים, ואני יודעת יותר מידי טוב על מה אתה מדבר בתחושה של להיות לבד.
תדע שזה לגיטימי, ולכולם יש את ההלם הזה כשהם משתחררים.. גם לאנשים הכי בריאים ומאושרים שיש.
תן לך את הזמן לעכל את הדברים, ולאט לאט תמצא לך מסגרות ומקומות להיות בהם ביומיום שבהם תכיר חברה של אנשים ותיצור לעצמך עוד רשתות חברתיות.
זה דבר שאפשר למצוא בעבודה, בלימודים (לא חייב בהכרח אקדמיים), אימונים איפשהו.. אפשר תכלס להכיר בכל מקום :)

וואי בול אני אחי מזדהה איתך מאה אחוז תקופה לא קלה, קשה שאין מסגרת.
תחשוב שזה זמני כל העניין הזה.

אני מבין אותך, אני גם בלי מסגרת המון זמן, תנסה להאתגר את עצמך, תיצא לעבוד, או שתתכנן לך לימודים שתרצה ללמוד אותם שיביא אותך לעבודה טובה בעתיד

אני בדיוק באותו מצב. השתחררתי לפני חודש וחצי ובחודש הראשון כשהייתי בבית כל היום פשוט נכנסתי לדיכאון. התחלתי לעבוד לפני שבועיים והאמת שמאז הדברים השתפרו בהרבה. מציעה לך למצוא משהו לעשות ביום יום שיצור לך שגרה

תצא לעבוד וללמוד

תנסה לדבר איתם למצוא זמן להפגש, תתעורר על עצמך ותצא לבלות (אפילו לבד) באיזשהו מקום נחמד אפילו בבר ואני בטוחה שתכיר שם אנשים חדשים, זה מעולה.
אבל שוב, נסה לדבר איתם שיפנו לך זמן להפגש ושהתגעגעת. בהצלחה:)

כמו כל סיום של משהו.
תקח לך איזה חודש ככה להבין מה אתה רוצה לעשות עם החיים שלך.
הייתי ממליצה לטיול אחרי צבא זה ממש ישחרר אותך.