תשובה אחת
יצחק הנקין, נולד באוקראינה, בשנת 1866לאביו ישעיהו ולאמו גיטל.
בעקבות אחיו מרדכי , שעלה לארץ ב-1885, עלה הוא ב-1886 עם אמו ואחותו שרה ויצא לגדרה, שם עבד אחיו כפועל קבוע במשקי יעקב זאב שמואל צ'נסקי ויצחק פראנק , והוא נקבל לעבוד אצלם כעגלון ודירתו מצינו לו באורוות הסוסים. לריקודים ולצה קולעת, ובעיקר להגנה על המקום.
באחד הלילות, כשהערבים עלו על גדרה הקטנטונת מארבע רוחות ביללות-קרב ופתחו בברד אבנים, ותריסר הבחורים טענו רוביהם ויצאו להניס את התוקפים וארבע הבחורות אספו אבנים להתגוננות ולהשבת מכה לייב, היה גם יצחק בין היוצאים, אך לא בין החוזרים. אחרי נסיגת התוקפים בעוד יתר הבחורים מטכסים עצה איך והיכן לחפש את עקבותיו, נשמעה יריה מרחוק ובעקבותיה אנקה בערבית. שעה חזר יצחק והודיע: "דומני שפגעתי".
ואכן לאחר כמה שנים, כשאברהים אבוס-האזה מכפר קטרה הסמוך, עבד כשואב-מים בגלגל מהבאר של גדרה, היה מספר ילדים עלילות גבורה בחרוזים על מעללי הגבור הערבי האגדי ענתר, וגם על הגבור "חוג'ה איסחק הנקא" שנפגע בלילה ביריה קולעת. בשוקו.
אך בינתים עבר יצחק לרחובות ועבד כפועל ומנהל עבודה במשק מרת מקוב . ומשנוסדה והקדחת החלה אוכלת את החלוצי המקום והיה צורך במילואים במקום הנעדרים, חדר להצטרף אליהם. אמו הזקנה, שהחלה פועלת בגדרה כ"אם כל חי" (מילדת), הצטערה אמנם על הליכת בנה למקום המוכן לפורענות, אך הליגה והברכה אותו לדרכו החדשה. רכש בחדרה 50 דונם קרקע בתוך ו-50 לגיסו יוסף סגלביץ מגדרה, וב-1893 הצטרף לדרי ה"חאן" הנאבקים עם הקדחת והשממה ובונים וזורעים ונוטעים ומקימים ישוב בחדרה. שם עבד כפועל, משגיח ומנהל עבודה במשקי
(לקוח מגוגל)
בעקבות אחיו מרדכי , שעלה לארץ ב-1885, עלה הוא ב-1886 עם אמו ואחותו שרה ויצא לגדרה, שם עבד אחיו כפועל קבוע במשקי יעקב זאב שמואל צ'נסקי ויצחק פראנק , והוא נקבל לעבוד אצלם כעגלון ודירתו מצינו לו באורוות הסוסים. לריקודים ולצה קולעת, ובעיקר להגנה על המקום.
באחד הלילות, כשהערבים עלו על גדרה הקטנטונת מארבע רוחות ביללות-קרב ופתחו בברד אבנים, ותריסר הבחורים טענו רוביהם ויצאו להניס את התוקפים וארבע הבחורות אספו אבנים להתגוננות ולהשבת מכה לייב, היה גם יצחק בין היוצאים, אך לא בין החוזרים. אחרי נסיגת התוקפים בעוד יתר הבחורים מטכסים עצה איך והיכן לחפש את עקבותיו, נשמעה יריה מרחוק ובעקבותיה אנקה בערבית. שעה חזר יצחק והודיע: "דומני שפגעתי".
ואכן לאחר כמה שנים, כשאברהים אבוס-האזה מכפר קטרה הסמוך, עבד כשואב-מים בגלגל מהבאר של גדרה, היה מספר ילדים עלילות גבורה בחרוזים על מעללי הגבור הערבי האגדי ענתר, וגם על הגבור "חוג'ה איסחק הנקא" שנפגע בלילה ביריה קולעת. בשוקו.
אך בינתים עבר יצחק לרחובות ועבד כפועל ומנהל עבודה במשק מרת מקוב . ומשנוסדה והקדחת החלה אוכלת את החלוצי המקום והיה צורך במילואים במקום הנעדרים, חדר להצטרף אליהם. אמו הזקנה, שהחלה פועלת בגדרה כ"אם כל חי" (מילדת), הצטערה אמנם על הליכת בנה למקום המוכן לפורענות, אך הליגה והברכה אותו לדרכו החדשה. רכש בחדרה 50 דונם קרקע בתוך ו-50 לגיסו יוסף סגלביץ מגדרה, וב-1893 הצטרף לדרי ה"חאן" הנאבקים עם הקדחת והשממה ובונים וזורעים ונוטעים ומקימים ישוב בחדרה. שם עבד כפועל, משגיח ומנהל עבודה במשקי
(לקוח מגוגל)
באותו הנושא: