מישהו פעם היה מאושפז בכפייה במחלקה פסיכיאטרית? :(

מזאת אומרת לצאת כשתרצי?את לא יכולה לצאת כשתרצי רק הם מחליטים

שואל השאלה:
אם מתאשפזים מרצון אפשר לבקש להשתחרר לא?

לא, אבל אין דבר כזה לצאת מתי שבא לך זאת לא תוכנית לבקשתך זה הם מחליטים אם בכלל

שואל השאלה:
יכולים פשוט לכלוא אותי שם?? בלי שיהיה לי מה לעשות עם זה?
מה אני יעשה אם יהיה לי רע שם??

שואל השאלה:
מישהו היה מאושפז ויכול לשתף ואולי להרגיע?
שמעתי שאם אתה בהתקף חרדה שם קושרים אותך ולא עוזרים

אני לא סגורה על זה אבל לדעתי זה כבר לא חוקי

שואל השאלה:
אם נגיד שולחים אןתי לאשפוז ואני פשוט לא אלך? לא באמת יכולים להכריח אותי..

לא קושרים, יש מצלמות 24/7 יש מצלמות בתוך המקלחות, מכריחים אותך לקחת כדורים ואת לא יכולה לסרב,

שואל השאלה:
הפסיכיאטר יכול לקחת אותי פיזית לבית חולים ולהכניס אותי לשם ?

קודם את הולכת לאיבחון אצל פסיכיאטר הוא קובע אם לאשפז אותך

לוקחים אותך למרכז שם עושים לך כמו ראיון עבודה ואז מחליטים מה לעשות איתך

אף פעם לא הייתי שם, אבל זה סיוט אל תלכי לשם לא כיף שם

קודם כל - את בטיפול כלשהו? האם הציעו לך/מלווים אותך?

ושנית - את אמנם צעירונת, אבל אם אכן בת 22 - אשפוז *בגירים* מיועד לאנשים שבסוף הם עלולים לפגוע בעצמם או באחרים, (אם אנשים בפסיכוזה, או שלל קשיים אחרים). ברוב בתי החולים הפסיכיאטרים היחס הוא תת רמה. רבים מהמטופלים מעידים שנתקלו בחוסר כבוד בסיסי, אי מענה, ובאמת דברים לא קלים.

אני לא יודעת מה סיבתך לשקול אשפוז (אם את מרגישה בנוח לשתף - מוזמנת), אבל השאלה היא אם במקרה שלך, יש לך צורך בהשגחה 24/7, או שטיפול פרטי, בתנאים שלך, יוכל לסייע לך גם (+ אם יש מערכת תמיכה כלשהי - משפחה, חברים וכו').

שואל השאלה:
אני אצל פסיכיאטר כן ורוצים לאשפז על דיכאון

וואי לא התאשפזתי במרכז פסיכיאטרי אבל הייתי שם להערכת מסןכנות רק מלהיכנס למקום רעדתי מפחד האנשים שם לא שפויים איך שתצאי משם יהיה יותר גרוע משנכנסת יהיה טראומה אם יש אפשרות שתקבלי מענה יותר רגיש כמו שאני קיבלתי יהיה לך טוב... אבל זה כנראה בגלל שאני נערה הייתה לי את האפשרות בכלל לקבל עזרה אישית טובה... אולי תבקשי עזרה מהמועצה או מפסיכולוג... מקווה שיהיה טוב

מניחה שעקב חוסר תפקוד?

אבל בכללי, פסיכיאטר לא יכול להמליץ על אשפוז בכפייה אלא אם המטופל/הסביבה שלו בסכנה ממשית. (דיכאון אכן מסוכן, אבל הם מתייחסים בעיקר לתוקפנות/הזיות וכו').
מטופל בדיכאון שמגיע לאשפוז, לרוב מטופל תרופתית, ומנסים לתת איזושהי מסגרת טיפולית סגורה כזו. כלומר, תרופות, תרפיה, טיפול בעיסוק וכד'.
עכשיו, יש אשפוז יום, שזה אומר שאת מגיעה בבוקר ועושה במהלך היום את הדברים האלה, ובסוף חוזרת הביתה. לצד זה, יש אשפוז כולל, שאומר שאת למעשה תחיי שם 24/7 לצד מטופלים אחרים, עד שיקבעו שאת במצב מאוזן יותר. (אולי כמה שבועות, חודשים - תלוי)

את יכולה לנסות להתייעץ עם הפסיכיאטר, לשתף אותו בחששות שלך - שיהיה מאד ברור איך את מרגישה. אולי יוכל להמליץ על אשפוז יומי, כדי שלא תרגישי שאת ""כלואה"" לגמרי.

תקשיבי יש אישפוז נוער ויש אישפוז בוגרים שזה כבר מ18 למבוגרים אני נגיד הייתי צריכה להתאשפז לאישפוז מבוגרים שזה גיל 18 על אובדנות חרדות דיכאון עדיף לך עצה שלי לא ללכת לשם גם בגלל שזה יכול לעשות טוב יכול לעשות רע לא קשורים שם יש שם חדר לבד במקרה ואת לא מקשיבה וזה הכל לבן ויש מצלמות כיום אסור ליקשור אנשים אלה אם כן המצב חמור ויש אישור על זה יש בתי אישפוז שיחסית פתוח יש כאלה שאסור לבקר טלפון וכאלה באמת אל תיכנסי לחרדה אתם מלחיצים אותה אני עברתי את זה כל החיים שלי זה מסגרות אישפוז לא עברתי היה מישהו שהיה צריך לאשפז אותי עשיתי משהו גרוע ואמר שזה רק יזיק לנפש באישפוז נוער זה טוב אבל מבוגר שזה 18 עדיף שלא קשה המראות שם והכל

אני התאפשזתי מרצון ואם הייתי אומרת לא אז היי מביאים לי צו.
עשיתי את זה כי ידעתי שבסופו של דבר אני נכנסת להתאשפז, עם זה אין להתווכח, אבל הבנתי שלהשתחרר עם צו זה יותר מסובך ואת זה לא רציתי.

היי, את בת 22 אז אי אפשר לאשפז אותך בכפייה אלא אם זה עם צו בית משפט למשל במקרים של פסיכוזה שמסכנת אחרים.
מה שאומר שאת יכולה להתאשפז ואז לצאת מתי שתרצי.

זה תלוי על מי את נופלת. אן את נופלת על פסיכופתים, את תדפקי לכל החיים. אן את נופלת של אנושיות מעל הממוצע, אז אולי תקבלי עזרה.